מכירת תנובה: מה יעשו החברים עם הכסף?

ההתיישבות העובדת עברה השבוע אירוע היסטורי: היא הכריעה בעד מכירת הנכס הגדול והיקר ביותר שלה - תנובה. 81 שנה אחרי שהקימו המושבים והקיבוצים את הקואופרטיב לשיווק תוצרת חקלאית, התכנסו נציגיהם באולם הכנסים של קיבוץ כפר מנחם ואישרו את מכירת השליטה בה לקרן ההשקעות אייפקס. כמעט כל הנואמים בוועידה דיברו בעד העסקה, וכשהמנחה שאל: "מי בעד?", הורמו כמעט כל הידיים. אבל האווירה לא הייתה שמחה. רבים מהנאומים היו שזורים בדברי נוסטלגיה ובפרשנויות על "למה נהרסה תנובה", ועיניהם של חברים לא מעטים היו לחות מדמעות.

"זה לא יום שמח", אומרת תמר וולפין, מרכזת המשק של קיבוץ כפר הנשיא בגליל העליון, "אף אחד לא יכול לשמוח למכור נכס שהוא השקיע את הנשמה בשבילו. אני לא חושבת שהייתה ברירה אחרת, אבל זאת לא סיבה לשמוח. מה גם, שאני לא יודעת כמה כסף אנחנו, הקיבוצניקים, נראה מכל העניין, אם בכלל, וכמה יגיע לבנקים". 

במהלך החודשים הקרובים, לאחר סגירת העסקה, יורשו כל אחד מ-618 הקיבוצים והמושבים בעלי המניות למכור את מניותיהם. המכירה תיעשה לפי שווי של 1.025 מיליארד דולר לתנובה (כ-4.3 מיליארד שקלים). מרבית המושבים והקיבוצים מחזיקים בין פרומיל (אחת חלקי אלף) ל-0.5% מתנובה.

מנכ"ל תנובה אריק רייכמן, שהוביל את מכירת החברה, הצהיר אינספור פעמים שהמהלך מיועד למטרה נעלה: מימון הפנסיות של חברי המושבים והקיבוצים, שלרובם המכריע אין, או כמעט אין, חיסכון פנסיוני כלשהו. "כל יישוב שירצה בכך יוכל להשתמש בכסף הזה כדי ליצור פנסיות לחברים", הצהיר השבוע גם מזכיר התנועה הקיבוצית, גברי בר-גיל. האמנם?

"אני מאמינה שכל חבר קיבוץ היה מאוד רוצה שנשתמש בכסף כדי שיהיו לנו פנסיות", אומרת וולפין, "אבל אני לא בטוחה שהכסף יילך בסוף לפנסיות. אם קיבוץ כלשהו חייב כך וכך כסף לבנק, ועורך הדין של הבנק ישלח לקיבוץ מכתב שבו ייכתב, 'מבדיקה שערכנו עולה שהחוב עומד על כך וכך, ולכן כך וכך אחוז מהרווח הולך לבנק', זה לא כל כך משנה אם הקיבוץ ירצה או לא ירצה לשלם לו. החוב הוא חוב, ולבנקים יש עורכי דין טובים". השאלה היא אפוא מה באמת יקרה בקיבוצים ובמושבים ביום שאחרי? 

"כיף להחזיר חובות" 

רבים מהמושבים והקיבוצים בישראל שקועים בחובות של מיליוני שקלים. לפי נתוני תנועת המושבים, 105 מתוך 254 המושבים החברים בתנועה עדיין לא החזירו את מלוא חובותיהם לבנקים ולספקים. "אני קורא למושבים להשתמש בכספי מכירת תנובה קודם כל כדי להחזיר את החובות", הצהיר מזכיר תנועת המושבים איתן בן-דוד בנאום שנשא בוועידה, "להחזיר חובות זה כיף וזה מוסרי. מושבים וקיבוצים ששקועים בחובות לא מתקדמים ולא מתפתחים". בשיחה עם עיתונאים הבהיר בן-דוד: "החזר החובות הקולקטיביים קודם לתשלום הפנסיה לחברים".

כלכלן תנועת המושבים, יוגב שריד, מעריך כי כספי מכירת תנובה יספיקו לכיסוי מלוא חובותיהם של 80 מבין 105 המושבים שעדיין שקועים בחובות. "למושבים, בניגוד לקיבוצים, אין הסדר קולקטיבי של חובותיהם", אומר יוגב, "כל מושב סוגר את חובותיו בעצמו עם הבנקים ועם מנהלת ההסדר במשרד האוצר. יש מושבים שיצטרכו להעביר לבנק 30% מהכסף ויחלקו בין החברים את השאר. יש כאלה שיצטרכו להעביר לבנק הכל, אבל מצבם עדיין טוב יותר ממצבם של 25 מושבים, שיצטרכו להעביר את כל רווחי המכירה לבנקים, וגם אחרי זה הם יישארו עם חובות".  

למימון פנס הרחוב או בית האבות 

בנוסף לחובות הקולקטיביים של המושבים, שקועים רבים מחברי המושבים בחובות פרטיים משלהם. לכן, גם במושבים שאין להם חובות, ספק אם בעוד שנה יהנה כל חבר מתוכנית פנסיה.

תנובה אייפקס אריק רייכמן

לדברי יוגב, לא בטוח שהמושבים ימהרו לחלק את הכסף בין החברים. "השוני בין החברים במושבים היא גדולה מאוד", אומר שריד, "חלק מהחברים במצב כלכלי טוב, לחלקם יש תוכניות פנסיה פרטיות, ואחרים שקועים בחובות, ולכן אני מעריך שחלק מהמושבים ישאירו את הכסף בקופה המשותפת וישתמשו בו לשדרג תשתיות.

"מושב הוא גם רשות מקומית, ובחלק מהמושבים מצב התשתיות אינו מזהיר. דלילות האוכלוסייה במושבים מייקרת את התשתיות, ויש מושבים שיצטרכו את כל הכסף שהם יקבלו על תנובה בשביל להתקין תאורה ברחובות, למשל, הרבה לפני שיתחילו לחלק פנסיות לחברים", אומר יוגב.

גם מושבים שיחלקו כסף לחברים לא יהפכו אותם למיליונרים. מושב באר-טוביה ממערב לקרית מלאכי, לדוגמה, הוא ה"מתעשר" הגדול ביותר ממכירת תנובה. באר-טוביה הוא בעל המניות הגדול בתנובה, ומחזיק כ-1% מכלל מניות השותפות. למושב אין חובות, מצב התשתיות בו טוב, והוא צפוי לחלק את כספי המכירה לחברים. מכירת המניות אמורה להניב למושב כ-40 מיליון שקל, כ-400 אלף שקל למשפחה.

"הלוואי שהייתי יכול להשתמש בכסף הזה בשביל שתהיה לי פנסיה", אומר אחד החברים, "הכסף יספיק לי בקושי לכיסוי החובות שלקחתי כדי להחזיק את ההורים שלי בבית אבות. אם תבדוק טוב, תראה שלרוב החברים במושב יש סיפור כזה. ואנחנו עוד נחשבים למושב עשיר".

הרפתן יואב צור מבאר-טוביה שהוביל את המאבק נגד מכירת תנובה אומר כי "זה סכום כסף רציני שלא צריך לזלזל בו, אבל רוב חברי המושבים לא ישתמשו בו בשביל פנסיות, אלא כדי להחזיר את האשראים שלקחו כדי לשדרג את המשקים החקלאיים שלהם ולשרוד". צור הפסיק את מאבקו נגד המכירה לאחר שמנכ"ל אייפקס בישראל, זהבית יוסף, הבטיחה לו שתדאג באופן אישי לא לפגוע במשק החלב.

"נאבקנו נגד המכירה בגלל שמלכתכילה היה ברור לנו שלא נתעשר ממנה פתאום, ולכן האינטרס של המשק החקלאי יותר חשוב לנו מהמזומנים", אומר צור, "זה לא שאני אוכל לקחת את הכסף, לעקוף את תנובה ולהקים מחלבה משלי. לקחתי המון הלוואות בשביל הרפת שאני מחזיק, וה-70 אלף דולר האלה, או כמה שזה לא יהיה, הם עוד קצת חמצן בשבילי. ואני יודע שהמצב שלי עוד יחסית טוב".

מתלבטים אם למכור את מניותיהם

המצב בקיבוצים טוב יותר מהמצב במושבים. בשנות ה-80' וה-90' חתמה הממשלה על הסכמים עם הבנקים והקיבוצים,

שחייבו את הבנקים לפרוס, בערבות מדינה, את החובות בתנאים נוחים ליישובים. במסגרת ההסדר, הלאימה המדינה 15% ממניות תנובה שבבעלות הקיבוצים (כ-7% מסך מניות תנובה), והעבירה 10% נוספים לבעלות הבנקים. הקיבוצים יצטרכו, אפוא, להעביר 25% מכספי המכירה לבנקים ולמדינה. חלק מהקיבוצים יוכלו להשתמש בשאר הכסף לצרכיהם.

"אני מעריך שבעוד שנה לרוב הקיבוצניקים תהיה פנסיה", אומר ח"כ אבשלום וילן (מרצ), חבר קיבוץ נגבה שמדרום-מזרח לאשקלון, "אנחנו חייבים כסף, אבל החובות שלנו מוסדרים במסגרת הסדר הקיבוצים, ולכן הבנק לא יוכל לקבל יותר מהחלק שההסדר מיעד לו, ואנחנו נקבל 75% מהכסף. באופן רשמי, הקיבוץ עדיין לא החליט מה לעשות עם הכסף, אבל אני די משוכנע שהכסף ישמש ליצירת הסדר פנסיה לחברים. זה מחוייב המציאות".    

אלא שקיבוצים רבים שקועים בחובות גדולים יותר מאלה של קיבוץ נגבה, והם יאלצו לתת לבנקים ולנושים יותר מכפי שמחייב אותם ההסדר. גורם בתנועה הקיבוצית המעורה בהסדרי חובות הקיבוצים מעריך כי כ-100 קיבוצים יאלצו להפריש בין 50% ל-85% מרווחי המכירה להחזר חובות. כתוצאה מכך, חלק מהקיבוצים מתלבטים אם בכלל ימכרו את מניותיהם.

"אנחנו כנראה נחליט לא למכור את המניות, בגלל החובות", אומר מרכז משק חפציבה, אלי שטרן, "כל עוד אנחנו חברים בתנובה, אנחנו ממשיכים לקבל דיבידנד, ואיכשהו, הבנק לא דורש חלק מהכסף הזה. ברגע שנמכור, הבנק ידרוש את הכסף. במקרה הטוב, נגיע אתם להסדר של 50%-50%. זה עניין של משא ומתן, וכבר הגענו לעסקאות כאלה עם הבנק לגבי נכסים של הקיבוץ שמכרנו בעבר. אבל אם הבנק ידרוש הכל, למה לי למכור? בשביל הפנסיה של הבעלים של הבנק?"