ועדת הכנסת: לאפשר ארכה לפליטים הליברים

בסוף החודש אמור לפוג תוקף השהות שניתנה לקהילת הפליטים הליברים בישראל. עבור הקבוצה הקטנה, המונה בסך-הכל 86 אנשים, מדובר בגזירה אכזרית, שהיום (יום ד') הוצתה בזיק מעודד של תקווה. בתום דיון סוער בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת החליטו חברי הוועדה לאמץ החלטה הקוראת לשר הפנים להאריך את שהותם עד לסוף 2007, מחשש לגורל הממתין להם במולדתם. מחוץ לדיונים התקבצו קומץ מבני הקהילה כשבידיהם דגלי שתי המדינות, ולמשמע ההחלטה פרצו בחיבוקים וקריאות שמחה.

חברי הקהילה, בתום דיוני הוועדה היום (צילום: תמר דרסלר) 

"עלינו לשמש דוגמא לעולם"

"הפליטים הליברים חיים בקרבנו למעלה מעשור. ילדיהם נולדו והתחנכו בישראל, על ברכי התרבות שלנו", פנה חבר הכנסת גלעד ארדן (ליכוד) אל חברי הוועדה. ארדן, שהגיש את הבקשה לדיון, התייחס להחלטתו השנויה במחלוקת של האו"ם למחוק את ליבריה מרשימת המדינות המסוכנות ואמר כי "בליבריה עדיין מתקיימות רציחות בין-שבטיות, על סף מתמיד של מלחמת אזרחים". לדבריו, "למרות החלטת האו"ם, יש להאריך את שהותם עד להשגת יציבות בליבריה, ומעבר לכך, עלינו לשמש דוגמא לעולם במקרים כאלו".

קהל הנוכחים, שייצג את כל קצוות הקשת הפוליטית, הביע ברובו הסכמה עם עמדתו של ארדן. חבר הכנסת יעקב מרגי (ש"ס) טען כי על מדינת ישראל לגלות גמישות ולהאריך את תקופת שהותם בישראל והוסיף כי "במקרים שבהם יש ספק לפיקוח נפש - מחללים שבת". חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) הצהיר באוזני הנוכחים כי "מדינה שנבנתה על פליטים שנמלטו מתופת המלחמה צריכה לאמץ סטנדרטים הומניטריים רגישים יותר מכל מדינה אחרת". יו"ר הוועדה, חבר הכנסת אופיר פינס (עבודה), בחר לפנות ישורת לנציגי הקהילה שנכחו בדיון ואמר "אתם אורחים רצויים בישראל, אך עם זאת אני מקווה שתגיעו למנוחה ונחלה בארצכם, בבוא הזמן".

סביב שולחן הדיונים נכחו נציגי משרד החוץ, משרד הפנים, משטרת ההגירה, נציגי הקהילה ועורך דינם, ארי סירקין, וכגן נציב הפליטים מטעם האו"ם בישראל, מיקי בבלי. בבלי סיפר לנוכחים כי מאז חודש אפריל 2006, בו הוכרזה ליבריה כמדינה יציבה, העניקה מדינת ישראל ארכה של תשעה חודשים נוספים לקהילת הפליטים. "במהלך פרק הזמן הזה טרחה נציבות הפליטים לספק קורסי הכשרה שונים לחברי הקהילה, בהם קורסי מחשבים ומכונאות רכב, על מנת להכשירם לחיים בארצם", הסביר בבלי. לדבריו, "מטרה נוספת של הארכה היתה לאפשר למדינה לדון בפניותיו הפרטניות של כל פליט ופליט".

"פנייתנו מבוססת על פחד, פחד ממוות" 

קומץ חברי הקהילה הליברית בישראל משתייכים לשבט המנדיגנו, שבמולדתם נרדף בשל הצלחתו הכלכלית עם פרוץ מלחמת האזרחים בשנת 1989. המצב בליבריה ידע עליות ומורדות בשנים האחרונות, אולם למרות היציבות היחסית השוררת במדינה, לאחר הבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו בה בשנת 2005, עדיין קשה להגדירה כמדינה בטוחה. לפני שבועיים בלבד שיגר משרד החוץ הליברי מכתב רשמי למשרד החוץ בישראל, בו הוא מבקש להאריך את שהות הפליטים.

 "למרות ששלום יחסי שורר כעת בליבריה, ולמרות שליבריה תשמח לקבל את אזרחיה השבים על-מנת שייטלו חלק בבנייה מחודשת של ארצם, ברור לנו שזכותם לחזור גם במועד מאוחר יותר על-פי רצונם. לכן אנו מבקשים ממדינת ישראל לאפשר לפליטים להמשיך וליהנות מההגנה הנדיבה שלה". גם נשיאת ליבריה שיגרה פניה דומה לארצות המעניקות מקלט לפליטי מדינתה, בבקשה להאריך את שהותם.

רבים מהפליטים מעידים כי הם פוחדים לשוב לאלימות השוררת בחלקים גדולים במדינה, ומביעים חשש מרדיפה אישית. נדי מוואטה (35) השוהה בישראל למעלה מעשר שנים, פנתה באנגלית לנוכחים בדיון והתחננה כי יגלו רגישות למצב הפליטים: "אנו פונים אליכם, לסייע לנו בהארכת שהותנו בישראל. פנייתנו מבוססת על פחד, פחד ממוות. קהילת הפליטים בישראל מבוססת על בני שבט המנדינגו הנרדף. צפינו בבני משפחתנו נטבחים ונאנסים אל מול עינינו וחלקנו קורבנות של אותם מעשים מחרידים".

בהמשך דבריה הוסיפה מוואטה כי "הפושעים עדיין ממתינים בליבריה להרגנו על מנת שלא להותיר עדות למעשיהם. בעבר כבר נרצחו שני פליטים ששבו לליבריה. כל רכושנו נבזז ואין לנו כל דרך לקבלו חזרה". עם קבלת ההחלטה על בדיקת מצבם של הפליטים, וקריאה לשר הפנים להאריך את שהותם, ביקש מנהיג הקהילה, איובה קנה, להודות לחברי הוועדה והוסיף כי הוא מקווה שמשרד הפנים אכן יחליט לאמץ את המלצותיהם.