שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    עושים סדר - איזה יין כדאי לקנות לכבוד החג
    ליל הסדר קרב ובא ואיתו השאלה איזה יין לקנות. שגיא קופר עושה סדר ביינות הסדר, טועם וממליץ המלצות שמתאימות לכל כיס: משלושים עד מאה שקל לבקבוק - העיקר שיהיה חג שמח

    אני לא יודע למה אני מתפתה, אבל בסופו של דבר, לפני כל חגי היין הגדולים (ראש השנה ופסח) אני נכנע ומפרסם רשימת יינות "מומלצים". קיים בזה כמובן מימד צרכני (בהנחה שאתם סומכים על דעתי), אבל יותר מזה, אני נוטה להסתכל על העניין כעל "תזכורת", ותו לא. אלה לא בהכרח היינות הכי שווים בשוק, או אלה שבאמת יתאימו כמו כפפה לדג למנת הגפילטעפיש, אלא, כרגיל, היינות שנחקקו יפה בזיכרון הקולקטיבי שלי.

     

    הערה אחת חשובה: השתדלתי לחפש יינות שיהיו נגישים בסופרים ובחנויות יין בסיסיות, ורובם – כשרים. עד 100 שקל, פחות או יותר, לא כולם. את אלה,

    ברמות המחיר הגבוהות, לא תמצאו בסופרים, אבל כל חנות יין תחזיק אותם, נגיד כך.

    הפעם גם בחרתי להתמקד יותר בקברנה סוביניון, כיון שהוא הענב המוביל במחוזותינו. למרות זאת, נראה כאילו שהמרלו הולך וצובר תאוצה, ובעקבותיו – הסירה. יהיו הפעם כמה המלצות ליינות לבנים, ורודים, ויינות שאינם קברנה סוביניון, אבל הם בכל זאת אדומים. לקינוח בצבע לבן, אני כבר מגלה, ההמלצה שלי הפעם היא על ההייטסוויין 2004 של יקבי רמת הגולן. כמה חברים ואני צקצקנו השבוע לשונות בהנאה: יין עתיר סוכר – כמתבקש, וטיפה יותר – 12.5% אלכוהול, היין, עשוי ענבי גוורצטרמינר, הוא מאוד ארומטי וטעים, טעים מאוד. יסתדר יופי עם קינוחי חג מתבקשים, אפילו עם עוגיות הקוקוס הבלתי נמנעות. סביב 100 שקל לבקבוק של 500 מ"ל.

     

    לבנים לפתיחה

    יש כאן שתי אפשרויות: אם אתם הולכים לכיוון הלימוני, הפריך והחומצי, לכו על סוביניון בלאן (שיתאים למאכלי דגים לא מתוקים, למשל). אם לא – לכו על שרדונה טוב. אם אתם בין לבין, עם קצת תעוזה – ויונייה.

     

    • סוביניון בלאן – "רמת הגולן - ירדן 2005": מהסוביניון בלאן הטוב ביותר שעשה היקב, קצר וקולע, במחיר של 45 שקל לערך: קצת עץ – לא ממש מורגש – אבל המון פרי וטעם. למי שרוצים קצת יותר עץ, מומלץ הסוביניון בלאן המצוין של יתיר, יקב שעוד נדבר בו.

     

    • שרדונה – הטוב בארץ: "קלו דה גת שרדונה 2004". 130 שקל ליין לבן, כן, אבל מוצדק. לא כשר.

     

    ויונייה - "אמפורה, 2005" – 14% אלכוהול בערך. יין מצוין, מאוד פירותי ופרחוני, ללא עץ וללא מלולקטית. מבחינת "כובד", היין נמצא בין הסוביניון בלאן לבין השרדונה, ויאהבו אותו גם מי שאוהבים יינות קלים יותר. לקרר, אבל לא מדי. אפשר להגיש גם כמלווה למנות ביניים. לא כשר.

     

    רוזה - אהבתי מאוד את הרוזה החדש של רקנאטי – דיווחתי עליו רק לפני שבועיים לערך: זהו יופי של יין, בבקבוק מאוד לא שגרתי, ולכן ייצוגי ויפה. קברנה פרנק ואפשר – כן אפשר – לנסות אותו עם הדגים לחג. אם אתם רוצים משהו קצת פחות על הצד המתוק וגם יותר זול מהרקנאטי (69 שקל, אגב), נסו את הפיוז'ן החדש של סגל – מרום גליל: בלנד של טמפרניו וסירה. יין בהחלט יבש יותר, על גבול היינות האדומים. 36 שקל ותמורה הולמת ביותר.

     

    יינות אדומים

    • מהקל אל הכבד: סביב 30 שקל - במחיר הזה תמצאו לפחות שני יינות אדומים חמודים מאוד, ונעימים מאוד: יקבי בנימינה ממתגים את הסדרה הבסיסית שלהם ויקראו לה מעכשיו "טבע". זאת הזדמנות מצוינת לעשות הכרות עם הקברנה סוביניון בסדרה הזאת, שיש לו אופי כמעט "נובו": פרחוני, קל ונעים. צעיר, יין "כפרי" על הצד הטוב של המילה. "תשבי – ויניארדס 2006": עיצוב חדש של התווית, שוב באנגלית, למגינת ליבי. היין עתיר ריחות של פטל, עשוי היטב, עם חומציות מאוזנת וסיומת קצרה. יין לכל, באמת. טיפ-טיפה לקרר.

     

    עודף מחמישים שקל - יורדים בשנה, אל 2003, ועולים רק מעט במחיר: "מרום גליל, סינגל קברנה סוביניון" ("של סגל"): מרום גליל היא סדרה מצוינת של יינות מעניינים ונגישים. גם כאן, הפירותיות של הקברנה סוביניון מורגשת היטב, והיא משתלבת יפהפה בעץ. גוף מצוין, שנותן הרבה מאוד תמורה לכסף – עודף מחמישים שקל.

     

    מחיר ביניים: 60 – 70 שקל - "רקנאטי ק"ס 2005": זמנו בידו, ואני ממליץ בחום להעביר אותו לדקנטר, אם אתם ממהרים. בהתחלה הוא קמצן, אבל נפתח היטב ונותן פרי שחור יפה עם ארומות חבית טובות. הטאנינים קשים במקצת, מה שעוד ירד קצת בחדרור טוב. אם אתם קונים עכשיו במבצעי חג – השכיבו לשנתיים. אחד הדברים שלא אהבתי ביין הזה הוא הסיומת שלו, שהיא קצרה בעיני. "דלתון "Oaked" קברנה סוביניון 2005": מצוין. צבע מרשים וכהה למחצה, מבריק. החבית בהחלט מורגשת כאן, אבל היא מלווה בפרי נעים, קצת ירוק – אופי של ק"ס צפוני. סיומת טובה ועוצמתית. גם פה – רצוי לחדרר ואפשר להשכיב לשנתיים, לפחות. ארומות של תה שחור, פלפל שחור ופירות כהים תמצאו ביין הבא, של יקבי כרמל: "קברנה סוביניון, סדרה אזורית, גליל עליון 2004". זה יין טוב לאוכל, לא כבד. מהנה למדי, לא מורכב מדי. הסיומת מעט טאנית, אבל לא שום דבר שמנה טובה של צלי לא תתגבר עליו. "ברקן רזרב "20": המספר מציין את מספר החודשים שהיין היה בעץ. מקור הענבים הוא בכרמים של היקב בגליל ובדרום רמת הגולן. זהו יין מאוזן מאוד, עם הרבה פרי שחור ואדום ומפתיע: בפחות מ- 80 שקל הוא יתמודד היטב עם יינות יקרים ממנו ויהיה מהנה מאוד.

     

    סביב 100 שקלים - בקבוצה הזאת, תקבלו, להערכתי, את התמורה היותר טובה לכסף שלכם, מבין יינות ישראל המסחריים, הכשרים, עם קברנה סוביניון כמרכיב יחיד או עיקרי. כאן היינות מפגינים בגרות ואופי, עם הרבה טעמים וארומות ופוטנציאל התיישנות.

     

    ברשימה שלי כאן: "דלתון ריזרב 2004" – יין באמת טוב מאוד, פירות שחורים, מעט ירוק, לא מעט חבית – שלא מפריעה. קצת מרירות ויובש בינוני בלבד. איתו – "אלטיטיוד קברנה סוביניון 624" של ברקן. באלטיטיוד יש שלושה יינות, שמסווגים בהתאם לגובה הכרם ממנו באים הענבים. ה- 624 הוא יין עגול, קצת סגור עדיין, אבל עם הרבה אופי. ה- 420 רך יותר, וה- 720 – יותר צפוני, גם באופי. אלה יינות 2003, ומהשנה הזאת, ראוי לציין גם את הירדן 2003 ואת הקברנה סוביניון ריזרב של ססלוב – יין בעל אופי של עולם חדש, מהנה מאוד ומגוון.

     

    שני זנים "מיוחדים"

    הסירה-שיראז הוא זן שמקבל כאן תאוצה יפה. בשלוש רמות מחיר, תמצאו את השיראז רזרב החדש של ברקן – 14 חודש בעץ – בעל אופי קל, אוסטרלי, אבל לא מאוד מתובל כמו היינות מהדאון אנדר. רקנאטי שיראז – סביב 70 שקל, ויראון סירה 2003 של יקב הרי גליל גם הם יינות מהנים מאוד. היראון כבד יותר מהרקנאטי. ירדן סירה 2002 – יין מצוין, ומנגד, בחזית הלא כשרים – יש סירה ריזרב של טוליפ שבשנה שעברה היה טוב מאוד (את החדש טרם יצא לי לטעום), וסירה 2004, סיקרא, של קלו דה גת. טעים, משובח ויקר.

     

    קברנה פרנק: מהכבד אל הקל: מרגלית, ויתקין ורקנאטי, שלושתם הוציאו השנה יינות מצוינים מהזן הזה. כדאי מאוד לעשות הכרות.

     

    באגף הבלנדים

    "קברנה-מרלו-שיראז 2003" של יקב יתיר: הוא יושב לו שם בשקט, בדרום הרחוק, אבל מוציא יינות מצוינים. הקמ"ש, כפי שנקרא בעגה המקומית, מצטיין עכשיו ומפגין את מלוא ההוד וההדר. 90 שקל, אולי הקנייה הטובה ביותר לחג.

     

    "תבור - מסחה" 2002 או מסחה 2003 – שני בלנדים מצוינים. ה- 2002 מעניין מה- 2003, אבל זה, האחרון, עושה לשנה הזאת כבוד רב.

     

    "אמפורה ריטון 2003" - זהו בלנד של קברנה סוביניון, סירה ומרלו. יין מפתה ואיכותי: אף שוקולדי, עם תבלינים חמים ומעט פרחים. בפה הוא מתובל וטוב, עם סיומת מעט חומצית. מחירו יהיה כ- 90 שקל.

     

    שני אדומים לקינוח

    ה"מחוזק NV" של יקב ויתקין מומלץ בהחלט. יין עדין, עם מעט פלפל חריף וקצת תפוזים, אבל ה"דמוי פורט" של יקב הר אודם הוא בינתיים הטוב ביותר בסקציה, לטעמי, למי שמחפשים יין קינוח עשיר וכבד.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים