כ-3,000 איש הגיעו לחומש; דגל ישראל הונף

בחזרה לחומש: מאות צעירים החלו לצעוד הבוקר (יום ב') משבי שומרון לכיוון הריסות ההתנחלות, שפונתה לפני כשנה וחצי במסגרת ההתנתקות. כוחות של צה"ל ומג"ב מאבטחים את הצעירים, שהצטיידו בתיקים ובשקי שינה. בשעות הבוקר המאוחרות באה בשערי היישוב הקבוצה הראשונה, והניפה את דגל ישראל על מגדל המים. בשעות אחר הצהריים כבר היו בהתנחלות המפונה כבר כ-3,000 פעילי ימין.

בניסיון למנוע התנגשות אלימה נוספת נוסח אירועי עמונה, הודיע צה"ל כי יאפשר את ההגעה לחומש, אולם לא יתיר להקימה מחדש. צה"ל נערך על הציר הראשי בכוחות מתוגברים ואיבטח את אלו שביקשו להגיע להתנחלות שפונתה. מי שבחר להגיע למקום הלך במשך כשעתיים במעלה ההר. כשהגיעו להתנחלות שפונתה הם נדהמו לגלות כי במקום נשאר רק מגדל המים.

פעילי הימין, רובם בני נוער, הציבו אוהלים קטנים ומזרונים בכוונה לעשות בחומש את הלילה, כדי שלמחרת הם יחלו לבנות מחדש את המקום. בין היתר הגיעו לצפון השומרון משפחות עם הילדים.

בין ראשוני המגיעים לחומש היה ידידיה לרנר (27), שהתגורר בחומש עם אשתו שלומית ושני ילדיו. מאז הפינוי הם מתגוררים בקרוואן בפדואל. לרנר אמר ל-ynet "הגעתי ראשון לחומש. לקח לי שעה וחצי להגיע לפה. אני חושב שבגלל שהייתי לבד, החורבן היכה בי בצורה חזקה. זאת הפעם הראשונה שהגעתי לפה מאז הפינוי והתגובה הראשונה היתה שקרעתי את החולצה, הרגשתי אובדן, לא נשאר פה כלום".

לשאלה האם התלבט לפני שהגיע לחומש, הוא ענה: "חושבים פעמיים לפני שהולכים. אבל הפנמנו שחומש שהיתה לא תחזור. עכשיו זה יהיה משהו אחר. מה שהיה פה, כשהתגוררו פה חילונים ודתיים, היו פה קשרים עם הערבים, כל מה שהיה פה לא יהיה. זה מת. זה קשה לפעמים וחשוב לריפוי האדם".

שלום בני, מי שהתגורר בחומש כמעט 25 שנים, הגיע למקום כשעל תיקו דגל ישראל. בני, המתגורר כיום בגדרה, סיפר: "זו הפעם השלישית שלי בחומש מאז הפינוי. הפעמיים הקודמות היו בחנוכה. חומש עוד תקום. הסיבה שהרבה אנשים מחומש לא נמצאים פה היא כיוון שהם קיבלו מכה רצינית מידי. כל הגירוש הזה, אנשים לא מבינים מה זה עשה להם". בני מספר כי במהלך כל הבוקר הוא "ראיתי את המקום בו היה מגרש כדורסל והיום אין שם כלום. ראיתי את המקום בו היה הבית שלי, ועכשיו הכל שומם".

קרוב לשעתיים הליכה במעלה ההר. הדרך לחומש   (צילום: גיל יוחנן)

אבל לא רק כאלו שפונו מחומש הגיעו למקום. שלום דיין, בן 27, מקדומים הגיע למקום עם מזוודה ומזרן. את אשתו והילדים הוא השאיר בבית. "הגעתי לכאן כי חשוב לתמוך במאבק ולסייע כמה שניתן. גם את סבסטיה ניסו להקים שבע פעמים ובסוף הצליחו". את הלילה מתכוון דיין לעשות במקום והוא אומר "אם יבואו לפנות אותי, אני אתפנה. אני לא מתכוון להתעמת עם אף אחד ולא לקלל". 

למקום הגיע גם פעיל הימין הקיצוני ברוך מרזל, המבקש להקים בית במקום. הוא בחר דווקא להתחיל לבנות את המדרגות לבית. את המזרונים הוא כבר פתח ול-ynet הוא אמר:"כשמגיעים לפה לומדים שלמי שעשה את החורבן הזה יש בעיה נפשית. אין לכך שום סיבה וגם לא סיבה דמוגרפית. זה המקום הכי פחות צפוף מבחינת אוכלוסייה ערבית. הרסו את הבתים בלי שום סיבה".

מאות חיילים ושוטרים שומרים על הסדר

צה"ל והמשטרה קיימו אמש הערכת מצב. הוחלט שמאות חיילים ושוטרים יקחו חלק במבצע "שני דגלים", ואם יהיה צורך, על פי ההתפתחויות בשטח, יגיעו למקום כוחות נוספים. בתחילה הודיעו כוחות הביטחון בצורה חד-משמעית כי לא יאפשרו כלל את ההגעה אל ההתנחלות המפונה, אך לבסוף הוחלט כאמור לשנות את המדיניות.

אתמול כינה שר הביטחון את המתכוונים לצעוד לחומש "קיצונים". היום הוא הבהיר כי הנחה את צה"ל "בצורה מפורשת ביותר שלא יהיו הפרות חוק ולא תהיה השתלטות על שום חלק באזור חומש, ושיהיה ברור כי אם מתנחלים יפרו את הכללים וההסכמות, הם יפונו ללא פשרות". הוא הוסיף כי הוא מכבד את זכות המחאה, אך ההשתלטות הבלתי חוקית היא דבר פסול. לעומתו, התייצב הזמר אריאל זילבר לימין הצועדים - ואף הלחין שיר מיוחד לרגע המאורע. 

בצה"ל חוששים לא רק מעימות חזיתי בין החיילים והשוטרים

 למתנחלים, אלא גם מהסכנות הביטחוניות שאורבות לצועדים בדרכם. החשש הוא שכמה מהם ינסו להגיע לחומש דרך כפרים פלסטיניים וללא תיאום עם צה"ל - ותושבי המקום ינסו לפגוע בהם. לפיכך הוחלט לפלס דרך לצועדים בשני צירים מאובטחים: בכביש המוביל משבי שומרון לחומש, או דרך ההרים.

בינתיים, הפלסטינים אכן מאיימים לפגוע בצועדים. אבו עראג', מפקד בכיר בגדודי חללי אל-אקצה באזור ג'נין, אמר כי אם ינסו להיכנס לחומש - ישוב המצב לקדמותו גם מבחינת הפלסטינים. "הם ימצאו מולם התנגדות חמושה, אש ופיגועים. לא נעבור בשתיקה על הכניסה הזו, וכמו בעבר, נעשה כל מאמץ לשחרר מחדש את האדמה שלנו", הכריז.