שני מסלולים ביום: חורבת ראש זית וחורבת מדור
במהלך חול המועד נציג מדי יום שני מסלולים באתרים ארכיאולוגיים המצויים ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ. והיום: חורבת ראש זית ביער שגב, ובה שרידי יישוב מתקופת המלוכה, וחורבת מדור ביער בארי, מסביבה בורות מים ובארות מהתקופה הביזנטית
בפינות חבויות ביערות ובאתרי קק"ל ברחבי הארץ, מבצבצים לצד שורשי העצים, גם שורשים אחרים, היסטוריים, המספרים את סיפורה ארץ ישראל מאז ימי קדם. בשנים האחרונות פיתחה ושדרגה קק"ל בסיועה רשות העתיקות עשרות אתרים ארכיאולוגיים והכשירה אותם לביקורי הקהל הרחב. מדי יום במהלך חול המועד נפרסם מסלול סיור בשניים מבין האתרים. והיום: חורבת ראש זית ביער שגב (הגליל התחתון) וחורבת מדור ביער בארי.
גל האבנים הגדול שבחורבת ראש זית משך את תשומת לבם של החוקרים. חרסים שנאספו במקום העידו שהמקום נושב לראשונה בראשית התקופה הישראלית (מאה 12 לפנה"ס). בחפירות שנערכו כאן נמצאה מצודה גדולה (16X15.5 מטרים), שנבנתה במאה ה-10 לפנה"ס על מבנים פרטיים. המצודה בנויה מחצר מרכזית מוקפת חדרים ומסביבה ביצור מרשים, ללא פתח כלל (24X22 מטרים). במצודה התגלו ממצאים רבים מאוד: עשרות קנקני חרס שהכילו גרעיני חיטה ופול וקנקנים לאחסון יין ושמן.
ארץ כבול
שם האתר, חורבת "ראש זית", הולך בעקבות צליל השם המקומי של האתר
(ח'ירבת ראס זיתון). שמו העברי הקדום של האתר איננו ידוע. אלא שבעקבות הממצאים שהתגלו מציע חוקר האתר, הארכיאולוג צבי גל, לזהות את חורבת ראש זית עם העיר כבול, הנזכרה במקרא בעניין התשלום ששילם המלך שלמה לחירם מלך צור תמורת עצי הארז, הברוש והזהב שנתן לבניין בית המקדש והארמון שלו.
האם שלמה מסר לחירם חבלי ארץ בתמורה לסיוע שקיבל ממנו? ייתכן. מכל מקום, על פי הממצאים מהחפירות, היישוב הישראלי מימי שלמה נעזב ובמקומו התיישבו במקום פניקים. בגלל גובהה של הגבעה בחורבת ראש זית, הם בנו כאן את המרכז המנהלי שלהם וכאן ריכזו תוצרת חקלאית כדי לשולחה כמס לצור, הבירה הפיניקית.
אחרית ימי האתר
סימני שריפה במצודה, המתוארכת למאה ה-9 לפנה"ס, הם אולי עדות לסכסוכים מקומיים שפרצו בין הישראלים לפניקים. ייתכן שבעקבות מאבק זה התיישבו ישראלים מחדש מעט ממזרח למצודה. מכל מקום, היישוב באתר נפסק לגמרי במאה ה-8 לפנה"ס, כאשר תגלת פלאסר מלך אשור כבש את האזור.
האתר
מלבד המצודה, שזכתה לשימור ראשוני מאנשי רשות העתיקות, אפשר לראות באתר גם שריד לבית מהכפר הישראלי המאוחר, שנמצא ממזרח למצודה. הבית כלל עמודים העשויים מאבן אחת, סגנון בנייה המאפיין את התקופה הישראלית. סמוך לבית נמצאים בורות מים חצובים בסלע.
פעם יצרו פה שמן
ממערב למצודה נשארו שרידים של שני בתי בד. רואים בבירור את מתקן הסחיטה ובו משטח להנחת הסלים עם עיסת הזיתים המרוסקים ומקום לקורה שעליה נתלו המשקולות כדי ללחוץ על העיסה ולהפיק ממנה את השמן.
המבנה הגדול שמדרום לבית הבד הוא בית בעל ארכיטקטורה אופיינית לתקופה הישראלית, המכונה על ידי הארכיאולוגים "בית ארבעת המרחבים". זהו מבנה הכולל שלושה חדרים ארוכים ומקבילים זה לזה וחדר רביעי הניצב להם.
איך מגיעים?
דרך עפר קצרה המסתעפת צפונה מכביש צומת יבור - שגב (מס' 805), כקילומטר וחצי ממזרח לכניסה לכפר שעב.
חורבת מדור שוכנת ביער בארי (בנגב המערבי), המשמש מרחב של צל וירק בצד נחל גרר ובנגב המערבי בכלל. קק"ל פרצה וסימנה כאן את "דרך מתקני המים" המובילה מחניון רעים לחורבת מדור ואתרי יער בארי.
הדרך איננה אתר ארכיאולוגי במובן המקובל של המילה, אלא שרשרת
אתרים הקשורים במים. הקדומים שבהם שרדו עד ימינו מאז התקופה הביזנטית ויש להניח שגם המתקנים המאוחרים יותר שנראים כאן עתה, החליפו את מקומם של מתקנים עתיקים.
הארכיאולוג דן גזית, שסקר את האזור, סבור שעד התקופה הביזנטית לא שכן כאן שום יישוב של קבע. אלא שאז נוסדה כאן עיירה גדולה, אחת משרשרת העיירות שהתקיימו באותה תקופה בנגב המערבי. מטיילים חדי עין יוכלו להבחין במרכז החורבה בשברי שיש ורעפים, שהיו שייכים ככל הנראה לכנסיית היישוב. בחלק הגבוה יותר של הגבעה נמצאו שרידי מאגר מים מלבני.
בראשית התקופה הערבית הקדומה עמד המקום שומם מאדם. לאחר מכן השתלטו עליו בדווים, שניצלו את מתקני המים וחומרי הבניין שנותרו בשטח. שרידי הבתים שנראים כיום בשטח שייכים לכפר מנדור, שנוסד כנראה בסוף המאה ה-19. ישבו בו, מלבד בדווים מקומיים, גם פלחים מצריים שמקורם ברצועת עזה.
במפות מלחמת העולם הראשונה נזכר הכפר מנדור דרך קבע. כאן הייתה אחת מנקודת ההתארגנות של הבריטים בניסיון השני שלהם לכיבוש עזה. הבריטים נפלו קורבן למארבים מתוחכמים של הטורקים ונכשלו.
אל בורות המים
בורות המים של חורבת מדור הם הממצא המרתק ביותר שנותר בשטח. מכיוון שהיישוב בנוי על תשתית לס וכורכר, אי אפשר היה לחצוב את הבורות בסלע, כפי שעשו התושבים במקומות אחרים. תושבי היישוב בנו בורות מאבן וטייחו את דפנותיהם כדי שהמים האגורים בהם לא יחלחלו ויאבדו באדמה.
בקרבות מלחמת העולם הראשונה ייצבו הבריטים את קו הביצורים שלהם באזור נחל גרר. הם סבלו ממחסור חמור במים. כדי להתגבר על הבעיה הם שיפצו את הבורות הביזנטיים ומילאו אותם במים שהביאו על גבי גמלים ופרדות.
באר אנטילית. דרך בורות המים
סוד הבאר
מלבד בורות נחפרו בזמן השלטון הבריטי גם בארות. במפות ישנות מסומנות בחורבת מדור שלוש בארות. שתיים מהן, שהיו קרובות לנחל גרר, נגרפו בשטפונות של אמצע המאה העשרים. אחת נותרה עד ימינו וקק"ל שיקמה בה את משאבת האנטיליה שלה.
איך מגיעים?
לחניון רעים ביער בארי מגיעים בכביש סעד - רעים (כביש מס' 232), בין סימני ק"מ 38-39. החניון נמצא סמוך לכביש. מהחניון נוסעים ב"דרך מתקני המים" שפרצה קק"ל (סימון כחול). הדרך מגיעה לאחר כקילומטר לגבעה קטנה שבה שוכנת חורבת מדור.
- צילומים: רשות העתיקות, ארכיון הצילומים של קק"ל ויעקב שקולניק
לפנייה לכתב/ת 
