שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    המדריך השלם להאצת תפקוד המוח

    זה קורה כבר בתחילת שנות ה-20 לחיינו: תאי המוח שלנו מפסיקים להתחדש, והוא מתחיל להתנוון. אלפי מדענים בעולם עוסקים היום בשאלה האם וכיצד ניתן לעצור את התהליך או להפחית אותו. מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שאפשר לשפר את הביצועים המוחיים. לא ברור אם זה עובד, אבל לא מזיק לנסות

    עשו מדיטציה קחו חומצות שומן שתו תה פחות בשר וחלב 
    קחו חומצה פולית בצעו פעילות גופנית לכו לישון 

    מאות אברונים, מיליארדי תאי עצב וטריליוני קשרים מרכיבים את תפארת האבולוציה: המוח שלנו. הוא שוקל פחות מ-1.5 ק"ג, אבל המדענים טרם הצליחו לפצח את החידה - איך הוא באמת עושה את זה. התקדמות הטכנולוגיה, ואיתה הדמיות ה-CT ,MRI ו-PET, מאפשרת לנו לקבל תמונות תלת מימדיות מדויקות, שצופות בסבך המבנים המורכב של המוח, ועדיין שאלת השאלות נותרה בלתי פתורה: מדוע החל מגיל 20 מתחיל מוחנו להתנוון ומפסיק לחדש תאי עצב, מה שגורם בהדרגה להאטה בתפקודו ולפגיעה בזיכרון.

     

    "אנחנו נולדים עם 10 מיליארד תאי עצב במוח, שכל אחד מהם מקושר לכ-20 אלף תאי עצב אחרים", מסביר פרופ' אבינועם רכס, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי הדסה. "הקישוריות העצומה הזו היא שיוצרת את היכולת האינטלקטואלית שלנו. אלא שבניגוד לרקמות שמתחדשות, תאי עצב לא מתחלקים ומתרבים, וכך נוצר תהליך התנוונות, שלא פוסח על איש מאיתנו. עם זאת, קצב הירידה במסת המוח וביכולת הקוגניטיבית הוא פונקציה של הרבה גורמים".


    מדע המוח מתפתח אבל עוד אין תשובות לכל השאלות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    חלק מהסיבות להידרדרות בתפקוד המוח נעוצות באורח החיים שלנו, שמוביל לתהליך של טרשת עורקים. סוכרת, יתר לחץ דם, רמת שומנים גבוהה בדם והשמנת יתר - כל אלה מאיצים את תהליך היצרות העורקים, שמוביל בשלב מוקדם יותר בחיים לפגיעה בתפקודי המוח.

     

    אבל מה גורם לירידה בתפקוד המוחי אצל אנשים בריאים ששומרים על אורח חיים תקין? התשובה לשאלה הזו נותרה בלתי פתורה. "אנחנו יודעים היום על המוח הרבה יותר מבעבר", אומר פרופ' רכס.

     

    "מדעי המוח מכפילים את הידע כל 18 חודשים, בזכות טכנולוגיות חדשות, כמו MRI תפקודי, שמאפשר לראות באילו אזורים במוח נמצא הזיכרון וכיצד הוא מתפקד. בעוד חמש שנים המידע הזה יהיה הרבה יותר עשיר, מה שמוביל להרבה

     תקווה בתחום שיפור היכולת המוחית".

     

    עשרות מחקרים בשנים האחרונות בדקו כיצד ניתן לשפר את התפקוד המוחי, אבל אף אחד מהם לא הצליח להוכיח באופן חד משמעי שאכן ניתן לשפר את היכולת המוחית. "אפשר לשנן ולאמן את המוח לזכור", אומר פרופ' רכס, "אבל בניגוד להרמת משקולות בחדר כושר, שמביאה להגדלת השריר ולשיפור היכולת הפיזית שלו, אי אפשר לשפר את היכולת הכללית של המוח. יש עבודות מדעיות שהראו שאינטלקטואלים יוצרים יותר קשרים עצביים, וכך הרזרבה שלהם גדולה יותר ומחפה במקרה של פגיעה מוחית על אזורים אחרים שנפגעו. אבל ההוכחות עדיין לא חד משמעיות".


    אנחנו והמוח. תעלומה שעדיין לא נפתרה                  (צילום: index open)

     

    לדברי פרופ' רכס, לא הוכח עד היום שהתכשירים, תוספי התזונה והשיטות השונות שמבטיחים לשפר את התפקוד המוחי אכן עובדים. "אין תכשיר אנטי אייג'ינג למוח, שיכול לעצור את מחוגי השעון ואת הירידה בתפקודו. הדרך הטובה ביותר לשמור על תפקוד מוחי תקין היא שמירה על אורח חיים בריא, תזונה מאוזנת, הימנעות מעישון ופעילות גופנית מתאימה. מצד שני, כל עוד התכשירים והשיטות השונים לא גורמים נזק, אני לא רואה מניעה לנסות אותם".

     

    חרף ספקנות המומחים, פורסמו בשנים האחרונות מחקרים רבים שמצאו שניתן לשפר את הביצועים המוחיים, ולעיתים אף לדחות את התפרצותן של מחלות דמנטיות כמו אלצהיימר. הנה לפניכם הממצאים העיקריים מהמחקרים האחרונים. לשיפוטכם.

     

     

    עשו מדיטציה

    מדיטציה היא שיטה שמאפשרת השגת ריכוז, העלאת מודעות עצמית, התחברות למישור הרוחני, רגיעה ושיפור מצב הרוח. קיימות טכניקות וגישות רבות לביצוע מדיטציה: דמיון מודרך, שינון חוזר ונשנה של מילה מסוימת (מנטרה), תרגול נשימות ועוד.

     

    לאחרונה בוצע בארה"ב מחקר ייחודי: מדענים מאוניברסיטת ויסקונסין הוזמנו על ידי הדלאי למה לבדוק את השפעת המדיטציה שבה עסקו נזירים בודהיסטים על המוח. לצורך המחקר נשלחו שלושה נזירים למעבדה בארה"ב. הנזירים, יחד עם קבוצת ביקורת בת עשרה סטודנטים מתנדבים, חוברו באמצעות חיישנים אלקטרוניים למכשיר אלקטרו - אנצפלוגרף (EEG) שבודק את גלי המוח, והתבקשו לבצע מדיטציה בפרקי זמן קצובים. החוקרים התעניינו במיוחד בגלי מוח מסוג גמא, שמעידים על איכות ההולכה החשמלית במוח ונחשבים לגלים המשמעותיים ביותר בעת תפקוד המוח בזמן הערות.


    פעילות רבה של גלי גמא                                       (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    תוצאות המחקר הראו שהמדיטציה גרמה לפעילות שונה במוחם של הנזירים, בהשוואה למוחם של הסטודנטים: אצל הנזירים נצפתה פעילות רבה יותר של גלי גמא. גם זרימת גלי המוח אצלם היתה מאורגנת יותר בהשוואה לזו שבמוחם של הסטודנטים. אצל חלק מהנזירים נראתה פעילות גלי גמא עוצמתית יותר מכפי שנראתה אי פעם אצל אנשים בריאים.

     

    עוד נמצא שהנזירים שעסקו יותר שנים במדיטציה היו בעלי הרמות הגבוהות ביותר של גלי גמא. החוקרים אמרו שתוצאות המחקר מוכיחות שמדיטציה עשויה לשפר באופן משמעותי את התפקוד המוחי, ושקיים קשר ישיר בין משך שנות המדיטציה לבין השיפור בתפקוד המוחי.

     

    חזור למעלה
    קחו חומצות שומן

    אומגה-3 היא חומצת שומן חיונית, שלא מיוצרת על ידי הגוף ויכולה להגיע אליו רק באמצעות מזון. היא מסייעת להוריד את רמת הכולסטרול בדם ועוזרת בספיגה של ויטמינים מסיסי שומן כגון A ,D ,E ו-K. הוויטמינים האלה מפחיתים את הסיכון ללקות במחלות כרוניות, מחלות לב, אלרגיה, דיכאון, עייפות וזיהומים. מקורות עשירים באומגה-3 הם דגי סלמון, סרדינים, פורל, מקרל, טונה או תזונה עשירה בדלעת ובפשתן.

     

    במחקר שערכו מדעני אוניברסיטת פיטסבורג בארה"ב השתתפו 55 מבוגרים, שמילאו שאלונים בשני ימים נפרדים, שבהם תיעדו את תזונתם יום קודם לכן. בהמשך עברו המשתתפים הדמיה מוחית באמצעות סורק MRI. החוקרים בדקו בעיקר את החומר האפור במוח, שאחראי על עיבוד מידע ומצוי גם בשלושה אזורים מוחיים ששולטים במצב הרוח. במחקר נמצא שנבדקים שצרכו את הכמות הגבוהה ביותר של אומגה-3 היו בעלי הכמות הגדולה ביותר של חומר אפור באותם שלושה אזורים שקשורים במצב הרוח. ההשערה היא שצריכה של אומגה-3 עשויה להגדיל את כמות החומר האפור במוח כולו.

     

    חזור למעלה
    שתו תה

    שתייה קבועה של תה ירוק ושחור מעכבת את פעילותם של אנזימים מסוימים במוח שקשורים בפגיעה בזיכרון, כך גילו לאחרונה מומחי אוניברסיטת ניוקאסל בבריטניה. בניסוי שערכו נבדקו מרכיביהם של קפה, תה ירוק ותה שחור בסדרת בדיקות מדעיות.

     

    האנזים אצטילכולין אסטראז נמצא במשקעים החלבוניים שמצויים במוחם של חולי אלצהיי מר. האנזים הזה מפרק את המעביר העצבי אצטילכולין במוח ומפחית את ריכוזו - תופעה שמאפיינת את מחלת האלצהיימר. החוקרים מצאו שתה שחור וירוק מעכבים את פעילותו של האנזים.


    תה ירוק. מעכב התפתחות אנזימים                         (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    החוקרים מצאו גם שתה ירוק מעכב אנזים נוסף, שנקרא ביתא סקראטז, שמשתתף ביצירת אותם משקעי חלבונים במוחם של חולי אלצהיימר. כעת מתכוונים החוקרים לערוך מחקרים נוספים בתקווה לפתח תרופה, שמבוססת על מרכיבי התה, לעיכוב המחלה.

     

    חזור למעלה
    פחות בשר וחלב

    תפריט תזונתי עשיר בדגים, בפירות, בירקות ובשומנים בלתי רוויים (דוגמת שמן זית), שמכונה תזונה ים תיכונית, מפחית את הסיכון לפתח אלצהיימר בשיעור של עד 40%. כך מצא מחקר חדש, שנערך באוניברסיטת קולומביה בארה"ב. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת 'Anals of Neurology'.

     

    במחקר השתתפו 2,258 תושבי ניו יורק, שחולקו לשלוש קבוצות, בהתאם לסוג התזונה שלהם. החוקרים עקבו אחרי הנבדקים במשך ארבע שנים, שבמהלכן שיעור הלוקים באלצהיימר היה נמוך ב-%20-%40 אצל אלה שכללו בתזונתם דגים, פירות, ירקות ושומנים בלתי רוויים והמעיטו באכילת בשר וחלב.


    כמה טעים ככה לא בריא                                            (צילום: דניה ויינר)

     

    סוד הקסם נעוץ בתזונה הכוללת ולא במרכיב תזונתי אחד: "הצירוף של תזונה ים תיכונית כולל מזונות רבים, כך שלא ניתן לדעת מה מהמזונות גרם להפחתת הסיכון לאלצהיימר", אמרו החוקרים. אחת ההשערות שהעלו היא שמרכיבי התזונה הים תיכונית, שידועים כמפחיתי סיכון ליתר לחץ דם ולמחלות לב, הם בעלי השפעה דומה על כלי הדם המוחיים. בנוסף, המזונות שכלולים בתזונה הים תיכונית הם בעלי אפקט נוגד חמצון, מה שעשוי להסביר את האפקט המגן מפני המחלה.

     

    חזור למעלה
    קחו חומצה פולית

    מבוגרים שנוטלים חומצה פולית עשויים לשפר את תפקוד המוח ותהליכי החשיבה שלהם. כך עולה ממחקר חדש שנערך בהולנד וממצאיו פורסמו בכתב העת 'לנצט'. רמה נמוכה בגוף של חומצה פולית גורמת לעלייה ברמה של חומר נוסף, שנקרא הומוציסטאין. המרכיב הזה קשור לסיכון מוגבר ללקות במחלות לב, בשבץ מוחי ובמחלות כלי דם אחרות.

     

    מחקרים כבר גילו בעבר שהומוציסטאין פוגע בשכבה הפנימית של כלי הדם ומאיץ את היווצרותם של קרישי דם, ושחומצה פולית מפחיתה את רמות ההומוציסטאין. מהסיבה הזו ממליצים הרופאים למבוגרים שמצויים בקבוצת סיכון למחלות לב וכלי דם ליטול באופן יומיומי תוסף של חומצה פולית.

     

    במחקר החדש נבדקו 818 מתנדבים בני 70-50. הנבדקים חולקו לשתי קבוצות: האחת קיבלה חומצה פולית במינון יומי של 800 מיקרוגרם, והשנייה, ששימשה כקבוצת בקרה, קיבלה תרופת פלסבו. בתחילת המחקר, שנמשך שלוש שנים, מדדו החוקרים את רמת החומצה הפולית בדמם של הנבדקים, שעמדה על 12 ננומול לליטר בממוצע. בתום המחקר רמת החומצה הפולית בקבוצה שקיבלה תוספת עלתה ל-76 ננומול לליטר, בעוד שבקבוצת הבקרה היא נותרה סביב 13 ננומול לליטר.


    חומוס. עשיר בחומצה פולית                                       (צילום: יונתן צור)

     

    החוקרים בדקו גם את רמות ההומוציסטאין בדמם של הנבדקים. בתחילת המחקר עמדה הרמה על 13 מיקרומול לליטר. בתום המחקר ירדה רמת ההומוציסטאין אצל הנבדקים שקיבלו חומצה פולית ל-10.1 מיקרומול לליטר, בעוד שאצל הנבדקים בקבוצת הביקורת נותרה הרמה דומה לזו ההתחלתית.

     

    הנבדקים התבקשו גם לעבור כמה מבחני חשיבה בתחילת המחקר ובסיומו. החוקרים מצאו שאצל הנבדקים שלא קיבלו חומצה פולית היתה ירידה ניכרת יותר במהירות החשיבה ועיבוד הנתונים. גם תהליכי הזיכרון והשטף המילולי היו ירודים יותר בקרב הקבוצה הזו, בהשוואה לקבוצה שטופלה בחומצה פולית, שם נשמרה רמה קרובה לרמה ההתחלתית.

     

    החוקרים קבעו שבקרב הנבדקים שטופלו בחומצה פולית תוצאות מבדקי הזיכרון היו דומים לשל אלה שצעירים מהם ב-4.7 שנים, מהירות החשיבה היתה דומה לזו של אנשים שצעירים מהם ב-19 חודשים, ומהירות עיבוד הנתונים היתה דומה לזו של צעירים מהם בכ-18 חודשים.

     

    עוד מצאו החוקרים שבמבדק שמכונה 'זיכרון מעוכב', שמהווה את אחד המדדים העיקריים לתפקוד חשיבתי, נרשם שיפור דרמטי ביותר אצל הנבדקים שקיבלו חומצה פולית, ותפקודם המוחי היה זהה לשל אלה שצעירים מהם בשבע שנים. החוקרים ציינו שהתוצאות מובהקות יותר אצל אנשים בעלי רמות התחלתיות גבוהות של הומוציסטאין.

     

     

    חזור למעלה
    בצעו פעילות גופנית

    מחקרים רבים מהשנים האחרונות הרעיפו שבחים על הפעילות הגופנית כמתכון בדוק לבריאות ולתוחלת חיים ארוכה. פעילות גופנית, בין השאר, משפרת את חוזק דפנות כלי הדם, מפחיתה את רמות השומנים בדם והכולסטרול, שתורמות להיצרות כלי הדם ולהפחתה בזרימת הדם למוח, מאזנת את רמת הסוכר בדם ומשחררת אנדורפינים שתורמים להרגשה טובה ולהפגת לחצים.


    חסרה לכם סיבה לעשות ספורט? אז הוא טוב גם לראש    (צילום: סי די בנק)

     

    חוקרי אוניברסיטת קולומביה מצאו שפעילות גופנית עשויה לשפר גם את הזיכרון. לדברי החוקרים, הפעילות הגופנית משפיעה על בלוטת ההיפוקמפוס במוח, שאחראית על מנגנוני הזיכרון. במאמרם, שפורסם לאחרונה בכתב העת המדעי 'PNAS', טענו החוקרים שבאמצעות סריקות מוחיות במכשיר MRI הם הצליחו לזהות יצירת תאי עצב חדשים באזור ההיפוקמפוס אחרי פעילות גופנית שביצעו נבדקים. בשלב הבא בכוונתם לבדוק איזו פעילות גופנית מצליחה להפחית את איבוד הזיכרון, כך שהרופאים יוכלו להמליץ עליה למטופלים.

     

    חזור למעלה
    לכו לישון
    החוקרים משערים שבמהלך השינה מתקיימות במוחנו מיליוני פעולות, שמעבדות את הנתונים שנקלטו במהלך היום ויוצרות קשרים בין עצביים חדשים במוח. מחקרים שבוצעו בעבר הראו שחוסר שינה פוגע משמעותית בביצוע מטלות שמצריכות זיכרון, קשב וריכוז. עתה סבורים מדענים שחוסר שינה עלול לגרום גם לפגיעה מוחית.

     

    מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון בארה"ב העלה שמניעת שינה בחולדות גרמה להרס תאי מוח אצלן. ממצאי המחקר דווחו בכתב העת המדעי 'PNAS'. החוקרים האמריקאים השוו בין חולדות שנמנעה מהן שינה במשך 72 שעות לחולדות שישנו כרגיל.


    ליל מנוחה. ובריאות                                             (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

     

    תוצאות המחקר הראו שבקבוצת החולדות שהשינה נשללה מהן נמצאו רמות גבוהות של הורמון הדחק קורטיקוסטרון. אצל החולדות האלה גם נמצא ייצור מועט יותר של תאים באזור בלוטת ההיפוקמפוס, שקשור ביצירת הזיכרון ובאגירתו. לעומת זאת, אצל החולדות שישנו ושמרו על רמות תקינות של ההורמון קורטיקוסטרון נמנע הרס תאי המוח. אחרי כשבוע שבו החולדות הנבדקות לתבניות שינה רגילות, אך ייצור תאי המוח לא התחדש.

     

    לדעת החוקרים, רמות גבוהות של ההורמון נובעות מחוסר שינה. לדעתם, תהליכים דומים קיימים גם אצל בני אדם. "מנגנון ייצור תאי העצב במוח האדם עדיין לא ברור", אמרה ראש צוות החוקרים, ד"ר אליזבת גולד. "עם זאת, חוסר שינה עשוי לדכא יצירת תאי מוח חדשים, מה שעשוי להסביר בעיות ריכוז והפרעות קוגניטיביות אחרות אצל אנשים שחווים חסר בשעות שינה".

     

    חזור למעלה
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים