שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "השאירי את קציצות הסלק לבעלך"
    בשנת 1970 יצא לאור "ספר התענוגות" של עמוס קינן. ההקדמה של הספר מעידה עליו יותר מהכל. הנה היא במלואה

    "אנו מבקשים מעקרת הבית החרוצה לא לקרוא את ספרנו. הוא לא בשבילה. היא לא תמצא בו שום מתכון כיצד להשתמש בשרידי הסלק מחמיצת האתמול, בצירוף שרידי הגזר המבושל מהמרק של שלשום, יחד עם שרידי הלֶבֶּן של יוסי שלא רצה לגמור אותו, וכולם יחד בצורת לביבה. לא. לא רוצים אותך כאן, עקרת

    הבית. קני לך ספר אחר, בבקשה. הספר שלנו נועד לאישה הבזבזנית, קלת הדעת. לאישה שקמה מאוחר, ודאגתה הראשונה היא להציץ בראי, ולאו דווקא בבעל. אנחנו מתכוונים לאישה שלא רק מתאווה בסתר לבה למצוא מאהב, אלא שגם השכילה למצוא אותו. ואם נלמד את האישה הזאת מסודות המטבח, אנו מקווים שאי-פעם, בוויקאנד מחתרתי, היא תבשל את מטעמינו דווקא למאהב שלה. לבעל היא יכולה להשאיר את קציצות הסלק.

     

    כן, הספר שלנו נועד לגבר שצריחות ילדים בבוקר אינן פסגת המוזיקה בשבילו. ושאינו זוכר בהקפדה את יום ההולדת של אשתו, הוא דווקא מפוזר קצת בעניין זה. אנחנו מתכוונים לגבר שאולי גידל כרס, אך אינו משתדל דווקא להבליט אותה. לגבר חמדן, נדיב, תאב חיים וקל דעת. גבר שאינו חבר בויצ"ו. גבר שלא חיכה 20 שנה לעלייה הראשונה בדרגה, 15 שנה לנסיעה הראשונה לחופשה בלי אשתו, 35 שנה עד שהעז לקחת לו פילגש, כאשר כבר לא יכול היה...

     

    בקיצור, מי הוא הקורא היקר שלנו?

     

    הוא את, עלמתי, גברתי הנאווה, אישה לא מוסרית, מוזה למשוררים, אמא רעה שאינה מקריבה את חייה למען ילדיה ומאמינה שהילדים יגדלו מוצלחים גם ללא הקרבן הזה, שהוא קרבן שווא. אלוהים יודע כמה בן אדם יכול לשנוא אמא שהקריבה הכול למענו, וכמה בן אדם יכול לאהוב ולכבד אמא שלא הקריבה הכול ולכן אינה דורשת גם שום קורבן מצאצאיה. כן, כן, אנו מתכוונים לאישה שיש לה סקס אפּיל בכל גיל, שאצלה הבישול אינו חובה בלתי נעימה של סיפוק מזון לחיות הטרף המתגוררות איתה, אלא אמנות, תענוג ובילוי זמן נפלא. ובקיצור, אנו מתכוונים לאישה מודרנית, ואנחנו יודעים שאישה כזאת קיימת.

     

    והגבר שלנו?

     

    זה אחד שיכולה להיות לו אישה אהובה, אוהבת ונבונה, ואולי הוא מאוכזב, גרוש וציני. אבל בשני המקרים, אינו מדיר עצמו מתענוגות החיים. אינו מפנה עיניו לצדדים כאשר עוברת נערה יפה ברחוב, ובכל גיל הוא יודע לרכוש את לבה, וכמובן גם את גופה. גבר שלא המכונית היא הסקס-אפיל שלו, ולא חשבון הבנק הוא הנותן לו בטחון בחיים. גבר המוכן להרפתקה גם אם היא באמת מסוכנת, גבר שגברים תמיד שואלים בקנאה ובבוז מה לעזאזל נשים מוצאות בו. גבר קל דעת, בזבזן, קצת רמאי, חביב, חייכני, שילדים מכל הגילים אוהבים אותו ועקרות בית מכל הגילים מזהירות את עצמן, את בנותיהן ואת גיסותיהן מפניו. אתם, וכל האחרים, כל אלה שרוצים ויודעים, ואינם בטוחים, בטוחים אבל שמחים לכל אישור לדעתם, אתם הקוראים היקרים של הספר הזה, המוגש לכם באהבה".

     

    מתוך: ספר התענוגות/ עמוס קינן, 1970, באדיבות הוצאת זמורה-ביתן.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים