"קול רינה", נחלאות ירושלים

בקהילת "קול רינה" שבשכונת נחלאות אין רגע דל: נכון, צפוף כאן, אבל מכל ירושלים מגיעים - "בגלל שפה יודעים לעשות שמח". כאן תמצאו "ילדים טובים ירושלים", לצד כאלה עם קוקו ועגילים וגם חרדים וברסלבים ויש אטרקציה לרווקים: ה"אפטר תפילה". קבלו את הקהילה השבועית

יניב מזומן פורסם: 29.04.07, 08:44

דע לפני מי אתה עומד: קהילת "קול רינה" נמצאת ברחוב באר שבע בשכונת נחלאות בירושלים ויש הרואים בה חלק מהקסם של האיזור - יחד עם בתי הכנסת של האורפלים, הצרמקולים, החלאבים, הכורדיים והפרסיים הותיקים שבשכונה. אין זה מפתיע שבשכונת נחלאות, המלאה בדתיים מהסוג 'שמתחבר לעצמו' ובבעלי תשובה, מעוצב בית הכנסת בדמותו וברוחו של הרב שלמה קרליבך. הקהילה מונה כ-23 משפחות, אליהם נוספים צעירים סטודנטים הפוקדים את בית הכנסת בשבת, ולא תמיד רק כדי להתפלל... שימו לב, יש סיכוי ל"שידוך".

מי ומי ההולכים: בעיקר צעירים וצעירות, אבל לא רק. בין המתפללים אפשר למצוא הכל, מכל כל - דתיים מכל מיני סוגים, חילונים וחוזרים בתשובה. במעגל הריקודים בערב שבת, למשל, אפשר למצוא מתפללים הלבושים במיטב האופנה של יוצאי הודו, מתפללים שנראים כמו בוגרי "הסדר" ילדים טובים ירושלים, לצד מתפללים עם קוקו ועגילים, חרדים, כאלה עם כיפות בוכריות רקומות, כיפות ברסלביות ואפילו אחד עוטה גלימת פסים מוזהבת, הדומה לביגוד של חסידי תולדות אהרון.

לשון אחר: "קול רינה" הוא מעוז ירושלמי של "נוסח קרליבך". הנוסח המקובל הוא ספרד "כי ככה הרב החליט", אף אחד לא יודע בדיוק למה. למרות שבית הכנסת צפוף, בשבתות וחגים כדאי לבוא בשעריו בגלל התפילה, השמחה והשירה הסוערת, גם עם מגיעים עם מטען עודף של ציניות, החוויה הטוטלית של תפילה מכל הלב ממיסה את הציניות וקשה שלא להיסחף אל מעגל הריקוד.

בתופים ומחולות, קול-רינה (צילומים: חיים צח)

רב לכם בני ישראל: הרב של בית הכנסת "קול רינה" הוא הרב אהרן ליבוביץ.

יתגבר כארי: תפילת שחרית מתחילה בימי חול בשעה 6:45, אליה בדרך כלל מגיעים כ-15מתפללים. כשיש בעיה להשיג מניין הרב שולח אס.אם.אס למשלימי מנין פוטנציאליים, וכשזה לא עוזר הוא לא מהסס להתקשר לאנשים ולעיתים אף יוצא החוצה לגייס את העוברים והשבים. כאן לא יהססו להעיר אנשים מהשינה, הכל כדי להשלים מניין.

לשם ייחוד: קהילה קרליבכית נחלאותית שאוהבת לרקוד ולשיר. אנשיה אוהבים לערבב אנגלית ועברית וכשצריך גם לריב על זה. בערב שבת בית הכנסת מלא עד אפס מקום והתפילה - עד לב השמים, ב"מזמור לדוד" הכיסאות מפונים לצדדים ובית הכנסת הצפוף הופך לרחבת ריקודים צוהלת ומלאת דבקות, גם מעבר לוילון בעזרת הנשים הריקודים מלאי שמחה והתלהבות.

כאן תמצאו את כל סוגי הכיפות

על דעת המקום: חברות, כוללת כסא, עולה 540 שקל לזוג. אבל יש הנחה משמעותית לסטודנטים או רווקים.

כסא הכבוד: המקום הכי מכובד בבית הכנסת הוא ליד האדם שאתה הכי אוהב.

בין הזמנים: בשבת, תפילת שחרית מתחילה בשעה 8:30, מנחה בשעה 18:00 וערבית בשעה 19:50. בימי החול תפילת שחרית מתחילה בשעה 6:45. כיאה למניין בנוסח קרליבך התפילות ארוכות למדי. בערב שבת הוחלט בינתיים שעד שעתיים מכניסת שבת מסיימים את התפילה, ההחלטה התקבלה בוועד בית הכנסת, לטובת אלו יש שרוצים לקצר בשירה ובריקודים (בגלל הילדים...)

שירה חדשה: לא מביאים חזנים מבחוץ - הם מגיעים לבד. אלינו מגיעים בעיקר תלמידי הרב קרליבך, מי באמת צריך חזנים מבחוץ כשאחד מחברי הקהילה הוא אהרון רזאל?

קריאת קודש: יש סידורים מכל המינים והנוסחים, וגם ספרייה לא גדולה.

דברים שיש בהם שיעור: יש המון שיעורים. חלקם שגרתיים כמו הדף היומי, וחלקם יוצאי דופן כמו יוגה ותנועה (לנשים). בשיעורי חסידות, יש שיעור של הרב יאיר כלב המלמד בליווי גיטרה, ושיעור של הרב גד על סיפורי מעשיות של רבי נחמן מברסלב. יש גם שיעורים באנגלית עם יעקב משה פופקו ביום שני במהר"ל, בכתבי הרב צדוק הכהן מלובלין וביום רביעי ברמב"ם. ביום חמישי מעביר את השיעור הרב יצחק שוורץ. נושא השיעור – חמש רמות של תודעה הוליסטית.

הפסק: בכל ערב שבת יש דרשה של הרב ליבוביץ על פרשת השבוע, שהיא בדרך כלל ברוח החסידות של הרב קרליבך. הדרשה היא בעברית ובאנגלית, לטובת דוברי שתי השפות. המטרה: שאף אחד לא יירדם.

צאצאי צאצאינו: ישנה השקעה עצומה בילדי בית הכנסת. יש פינת משחקים נחמדה וספרים לילדים. בדומה לבתי כנסת אחרים, אחרי שהעוללים שרים את "אנעים זמירות" הם מקבלים ממתק.

תרומות ומעשרות: יתקבלו בברכה ובתודה, למשל מחפשים תורם לארון קודש חדש.

מצוות הקהל: חיי קהילה מגוונים הכוללים: ערבי תרבות, סעודות ופיקניקים בגן סאקר הסמוך או לסירוגין בגן הורדים.

ספר הזכרונות: כל שבת היא אירוע יוצא דופן.

בישיבה של מטה: המושבים לא אחידים - כסאות של כתר, כסאות מעץ, יש אפילו כמה ספסלים שנראה כי נלקחו מהבית כנסת הספרדי שבסביבה שכנראה עבר שיפוץ .

בישיבה של מעלה: עזרת הנשים נמצאת באותו מפלס של עזרת הגברים ובין העזרות קיימת מחיצה נמוכה מעץ שסופה וילון שנפתח בדרשה של הרב כדי שגם הנשים ירגישו שהם חלק מההתרחשות.

יחד, יחד: יש סיכוי גדול לשידוך - בייחוד בערב שבת כשמגיעים הרבה רווקים ורווקות גם לא מהקהילה. קיימות אגדות על זוגות שהכירו בדרך החוצה מהתפילה, כשכולם התעכבו לברכת שבת שלום, ונתקעו בצוואר הבקבוק בגרם המדרגות של בית הכנסת. היה מי שהגדיר את התכנסות ה'שבת שלום' בערב שבת כ'אפטר תפילה' שמושכת צעירים וצעירות מהשכונה ומחוצה לה.

דרור יקרא: לוח המודעות עמוס במגוון פתקים ומי שרוצה יכול למצוא בו למשל הזמנות להופעות וסדנאות מעניינות.

קוראים ומשתחווים: מגיעים עלונים כיד המלך, יש מהכל, אבל הפופולארי והנקרא ביותר הוא עלון פרשת השבוע של הקהילה שיש בו בעיקר הודעות על פעילויות, אירועים וחידושים בקהילה.

לפני ולפנים: בשל הצפיפות הרבה בערב שבת כ-15 אחוז מהנשים וכ-10 אחוז מהגברים לא מוצאים להם מקום בתוך בית הכנסת (אמרנו, להגיע מוקדם!), ומוצאים את עצמם מחוץ לבית התפילה בפינת המשחקים של הילדים.

ברבורים, שלו ודגים: אין כללים - הכל תלוי במי שמביא קידוש בטעמו ובמוצאו.

למען שמו באהבה: ישר כוח לוועד היוצא ולוועד הנכנס ולכל מי שמשתתף במצוות ביקור חולים והכנסת אורחים (ראה: להלן עוסקים בצורכי ציבור באמונה).

דרך ישרה: אפילו שבית הכנסת מצוי בתוך מקלט תמיד יש בתפילות בעלי מוגבלויות ומתפללי בית הכנסת דואגים לעזור להם לרדת בגרם המדרגות.

עוסקים בצורכי ציבור באמונה: מדי שבת לאחר התפילה אחוז נכבד מן המתפללים ממשיכים לבית אבות 'ויזרע יצחק' כדי לשמח את הקשישים שגרים בבית האבות. באופן קבוע בסוף התפילה מבקשים שכל מי שרוצה להתארח לסעודת שבת ומי שרוצה לארח שיגיע לאיזור המחיצה. שם משדכים בין אורחים למארחים, כך שאם הגעתם לבית הכנסת ושכחתם לארגן לעצמכם סעודת שבת – יהיה מי שידאג לכם.

קהילה שבוע: