בילויים בביל"ויים
אנשי תנועת ביל"ו אמנם לא זכו לעדנה רבה בימי העלייה הראשונה, כשהקימו את גדרה. מיכל בן ארי שיצאה לגלות את רחובה הראשי של המושבה דווקא כן. היא מצאה בו בתי קפה נעימים, חנויות שוות ובעיקר הרבה היסטוריה
עם שחר הגעתי למושבה ותרתי אחר הרחוב המפורסם במשך כחצי שעה. למרות שהוא מהווה את המתחם התיירותי היחיד של המושבה, אין בנמצא שום שילוט שמכוון אליו. בסופו של דבר מצאתי את המקום.
במבט ראשון נראה הרחוב מאכזב. סתם עוד רחוב עירוני, בעיקר בהשוואה למדרחוב המייסדים המהוקצע בזכרון יעקב. אבל כאשר צועדים ומתבוננים בו, מתגלה סוד קסמו: בתים מקוריים ששומרו, חצרות איכרים, מבני משק וחומות כורכר. כך הפך הרחוב למקור משיכה לגלריות אומנות, לבתי קפה ולחנויות.
מחווה לביל"ויים
את סיורנו התחלנו בבית הקפה "בדולינה" הצופה אל שדרת פיקוסים. בית הקפה שוכן במבנה ישן ששופץ ועוצב בסגנון נוסטלגי, איטלקי-צרפתי, בגוונים זהובים וחומים, עם חצר קדמית מוגבהת הצופה אל הרחוב. בחצר האחורית נמצאת הקונדיטוריה הפרטית של בית הקפה.
כמעט והתפתינו להזמין מיני מאפים חמים ופריכים, אך מחמת הדיאטה, הסתפקנו בארוחת בוקר ישראלית שהייתה סטנדרטית ומשביעה. הקפה היה מוצלח ולווה, לשמחתי, בעוגייה. למרות שהיה זה בוקרו של יום חול, בית הקפה המה מבקרים, חלקם עשו רושם של קבועים - אימהות עם עגלות, זוג בוהמייני, זוג נוסף שהגיע רכוב על אופניים; וחלקם, תיירים ליום אחד, כמונו. הבילויים 7, גדרה, טלפון: 08-8680463.
המבנים של פעם, החנויות מהיום (צילומים: מיכל בן ארי)
לאחר מכן פסענו לאיטנו ברחוב והתמוגגנו מהשילוב המוצלח בין חדש לבין ישן, בתים ישנים ומשומרים, בעלי קומה אחת, עם מראה צנוע ואחיד, ותריסי עץ כמו של פעם, בצד מגוון עשיר של חנויות חינניות - בוטיקים של בגדי מעצבים, חנויות למתנות ולחפצי נוי, חנויות פרחים, וכמובן בתי קפה ומסעדות.
רוב בתי העסק נושאים בגאון שמות עבריים, אולי כמחווה לביל"ויים שביקשו להחיות את השפה העברית. לדוגמא "פזור" למספרה, "מה קשור" לחנות חרוזים, "יצירות" חנות מקסימה לחומרי יצירה או "נקודת חן" - מרכז טיפולים לגוף ולנשמה השוכן במבנה בן למעלה מ-120 שנה, שהיה ביתה של משפחת הנקין, אחת המשפחות המייסדות של גדרה.
גלגולו של צריף
בימים אלו נעשות עבודות שימור בצריף של אליהו סברדלוב ורעייתו חיה. סברדלוב נמנה על קבוצת 14 הביל"ויים שעלו ראשונים לארץ ישראל, וב-1884 ייסדו את גדרה. הצריף הקטנטן, אחד מששת הצריפים הראשונים של המושבה, הוקם ללא רישיון ב-1888 באזור החדש אליו עברו הביל"ויים לאחר שהתגוררו בבור ובצריף קולקטיבי.
הצריף נבנה במעלה הגבעה, הרחק מהכפר הערבי קטרה, ושימש הן למגורי המשפחה והן למגורי המורים והחובשים הראשונים. כיום הוא מהווה שלוחה של המוזיאון לתולדות גדרה ומשמש אכסניה למוצגים ולמסמכים מימי ראשית המושבה והתנועה הביל"ויית.
כמעט בן 100 שנה. בית הכנסת ישורון
ליד הצריף תוכלו לראות גם את פעמון המושבה המקורי ומולו את בית הכנסת ישורון שהוקם ב-1912. בהמשך נמצא ביתם של רחל ויעקב שכביץ שנבנה בתחילת המאה ה-20, שופץ והפך לבית מגורים מסוגנן שלצידו מתחם המגורים המפואר "אחוזת הביל"ויים" על שם ארבעת האחים שכביץ. אגב, אבי המשפחה, ר' יעקב שכביץ, לא היה מחברי הביל"ויים אלא בכלל מחובבי ציון, והיה הראשון לקנות בכספו חלקת אדמה במושבה המתפתחת גדרה.
ולבסוף במעלה הרחוב נמצא ביתו של דר' משה מינץ, שהיה החילוני המובהק מבין הביל"ויים. מינץ פרש מהתנועה על רקע של חילוקי דעות אידיאולוגים ערב העלייה לגדרה, אך המושבה נותרה
בשנת 1985 שוחזר המבנה פעם נוספת והפך למוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים. המוזיאון מתמקד בשלושה נושאים עיקריים: תולדות גדרה, הרקע להקמתה של תנועת ביל"ו ברוסיה והתנועה הביל"ויית בארץ. ניתן לראות בו אוסף מרשים של כלים חקלאיים, מסמכים, תצלומים, רהיטים, כלי בית ואפילו פרטי לבוש של הביל"ויים. כמו כן, מתקיימים במקום סיורים מודרכים באתרים היסטוריים נוספים דוגמת בור הביל"ויים (האורווה), בית הספר הראשון, מגדל המים ועוד. הביל"ויים 29, גדרה. טל': 08-8593316.
את הסיור המלבב סיימנו, כראוי ליום בסימן הביל"ויים, בבית הקפה "הביל"ויים 7", השוכן בבית מימיה הראשונים של המושבה, שעוד בימי המנדט הבריטי, היווה נקודה למפגש בוקר של ותיקי המושבה שחזרו מפטרול לילי. הביל"ויים 7, גדרה, טלפון: 08-8592595.
