עיין ערך בריאות: האנציקלופדיה הישראלית לרפואה

את כל התשובות תוכלו מעתה למצוא באנציקלופדיה הישראלית לרפואה — מיזם חדש וראשון מסוגו שהושלם לאחרונה בתום ארבע שנות עבודה. האנציקלופדיה מציעה הסברים פשוטים לאלפי מחלות, מרשמים ומונחים מקצועיים סבוכים שבהם משתמשים הרופאים, ובאמצעותם מנסה להפוך עבורכם את המפגש עם הצוות הרפואי לידידותי יותר, מובן יותר וכתוצאה מכך מפחיד פחות.

האנציקלופדיה כוללת ‭3,500‬ ערכים שקובצו בעשרה כרכים. את הערכים כתבו לא פחות מ־ ‭1,160‬ רופאים ישראלים בכירים שנבחרו על ידי ראשי האיגודים המדעיים בהסתדרות הרפואית. הכרכים מחולקים לפי תחומי הרפואה השונים וכוללים את הנושאים הבאים: רפואה פנימית, רפואת נשים, אורתופדיה, פסיכיאטריה, הרעלות, רפואת ספורט, רפואת ילדים, אף־אוזן־גרון, סרטן ובדיקות מעבדה. הכרך העשירי כולל גם אינדקס עברי ואנגלי של הערכים השונים ומיקום הופעתם בגוף האנציקלופדיה.

בנוסף מוצגת בו גם רשימת הרופאים שכתבו את הערכים, לרבות כתובות האימייל שלהם והטלפונים שבהם ניתן להשיג אותם. באנציקלופדיה, אגב, יש גם התייחסות לערכים מתחום הרפואה המשלימה כמו אקופונקטורה (דיקור סיני) וצמחי מרפא.

ערכים מותאמים לישראל  

לדברי פרופ׳ יהודה שינפלד, עורך האנציקלופדיה, המטרה הראשונית במיזם החדש היתה לחלוק את הידע הרפואי המקצועי הרב שיש בישראל עם הציבור הרחב. "הידע הרפואי בישראל נחשב לאחד הגבוהים בעולם‭,"‬ הוא אומר. "הפרסומים המדעיים של רופאים ישראלים רבים יותר מאשר הפרסומים של רופאים במדינות כמו צרפת, גרמניה ושווייץ ביחס לגודל האוכלוסייה. לכן, כשכל הידע הזה קיים כאן ויוצא לאור בכתבי עת מקצועיים, חשבנו לחלוק ממנו גם עם הציבור הרחב. בפן המעשי האנציקלופדיה תאפשר לציבור לאתר את המומחים המקומיים שכתבו ערכים לגבי מחלות מסוימות ולפנות אליהם במקרה הצורך לשם קבלת ייעוץ. אותם מומחים יוכלו לשמש קצה חוט לפנייה לעזרה‭."‬

יתרון נוסף של דפדוף באנציקלופדיה החדשה הוא בהיותה מותאמת באופן ספציפי לישראל. "האנציקלופדיה נכתבה כחול־לבן, ומודגשים בה תכנים רפואיים רלוונטיים לישראל‭,"‬ אומר פרופ׳ שינפלד. "כך למשל ניתן בה דגש על מחלת קדחת ים תיכונית ‭(FMF)‬ שנפוצה בארץ בקרב יוצאי עדות המזרח ומלווה בכאבי מפרקים. כותב הערך על המחלה הוא המומחה העולמי שתיאר לראשונה את הגן שגורם לה‭."‬

דוגמאות נוספות: כיאה לאקלים הישראלי, האנציקלופדיה כוללת הסבר על שיטות שונות למניעת מכת חום והמלצות לשתייה נכונה. תחת הנושא הרעלות יש בה הסבר על הכשות נחשים ועקרבים, ובנושא ניסויים קליניים (שבישראל מבוצעים רבים מהם) ניתן הסבר על זכויות המשתתפים בניסויים. בנוסף הושם באנציקלופדיה דגש על תרופות שפותחו בישראל כמו הקופקסון נגד טרשת נפוצה שפותח במכון ויצמן, ויש בה גם הסברים על ארגונים ישראליים שמסייעים לחולים כמו יד שרה והאגודה למלחמה בסרטן.

מותאמת לאקלים בישראל. האנציקלופדיה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בעיה מיוחדת שאיתה נאלצו כותבי האנציקלופדיה להתמודד היא השימוש הנפוץ בקרב רופאים במילים לועזיות. כותבי האנציקלופדיה הישראלית החדשה החליטו לשלב בין המילים הלועזיות למילים העבריות. "נקטנו דרך של פשרה‭,"‬ מסביר פרופ׳ שינפלד "בבחירה בין עברית ללועזית השתמשנו במונחים שמוכרים לקהל הרחב. אנחנו לא כופים את הבחירה בעברית ואנחנו לא נגד מילים לועזיות. הבחירה צריכה לבוא מהשטח. כשמכנים מונח חדש עובר זמן עד שהוא נקלט. כך למשל כשהייתי סטודנט בבית הספר לרפואה בירושלים הרופאים היו משתמשים במונח ׳ספלין׳ במקום טחול. היום לא יעלה על הדעת שרופא ישראלי יגיד ספלין". ‬

לא לסמוך על האינטרנט 

האנציקלופדיה רואה אור בהוצאת ידיעות ספרים והופקה בחסות בנק הפועלים. בשלב הראשון היא תצא במהדורה מודפסת, ובהמשך גם תעלה לאינטרנט בגירסה מתעדכנת. לשאלה אם בעידן האינטרנט יש בכלל מקום לאנציקלופדיה מודפסת משיב פרופ׳ שינפלד בחיוב. "נגיד שאתה רוצה לברר על מחלה כמו טרשת נפוצה‭,"‬ הוא מדגים. "אם תקליד אותה בגוגל, תקבל אלפי תוצאות. איך תדע לבחור את האתרים הרציניים והרצויים? לפעמים דווקא ספר הוא זמין, קריא ונוח יותר.

"בנוסף, האנציקלופדיות הזרות שקיימות היום באינטרנט לוקות בחסר. כל אחד יכול לכתוב ערכים בוויקיפדיה, גם אם המידע שהוא כותב שגוי. באתרי הרפואה באינטרנט כותבים לפעמים גם סטודנטים לרפואה וסתם חובבי בריאות, ולא מומלץ להתייחס ברצינות לפרסומים האלה‭."‬

מי קהל היעד של האנציקלופדיה החדשה? כמובן כל היפוכונדר מצוי, אבל לא רק. "הישראלים רוצים תמיד לדעת יותר, אפילו שידוע שמרבה ידע מרבה מכאוב‭,"‬ מתלוצץ פרופ׳ שינפלד. "מעבר להיפוכונדרים, גם ספריות ואנשי מקצוע הם קהל יעד שלנו‭." ‬

אף שהמידע שמספקים עשרת הכרכים הוא רב ומקיף, פרופ׳ שינפלד מדגיש שקריאה באנציקלופדיה לא מהווה תחליף להתייעצות עם רופא. "באנציקלופדיה מצוינים מינוחים רפואיים ומינונים של תרופות, וחשוב שאנשים לא יחליטו חלילה לאבחן את עצמם במחלה מסוימת ולהתחיל לקחת תרופות שנמצאות במקרה בבית‭,"‬ הוא מזהיר. "חשוב שהמטופלים לא יהפכו את עצמם לרופאים בחסות הידע שנמסר להם‭."‬

דחיפה ראשונה לכתיבת האנציקלופדיה ניתנה מכיוון ראשי ההסתדרות הרפואית בישראל, היו"ר ד"ר יורם בלשר והמנכ"ל עו"ד לאה ופנר. "המטרה היא ליצור קשר הדוק יותר בין הרופאים בארץ לקהל הרחב‭,"‬ אומר פרופ׳ שינפלד, "כדי שההסתדרות הרפואית לא תישאר בזיכרון כארגון פרופסיונלי בלבד, שדואג רק לרווחת הרופאים‭."‬

פרופ׳ שינפלד כתב וערך עד היום יותר מ־60 ספרים רפואיים. הוא משמש היום גם כעורך של שישה כתבי עת רפואיים. במקביל הוא מנהל את מחלקה פנימית ב׳ במרכז הרפואי שיבא. לאנציקלופדיה החדשה הוא רואה גם עתיד אינטראקטיבי. "כשנעלה את האנציקלופדיה לאינטרנט‭,"‬ הוא אומר, "נוכל לאסוף שאלות של גולשים ודרכן להגדיל את כמות המידע באנציקלופדיה. הפורמט האינטרנטי גם יאפשר לעדכן ולחדש את הערכים‭."‬

וזה עוד לא הכל. בחזונו של פרופ׳ שינפלד יש גם שורה של ספרים פופולריים בנושאים מתחום הרפואה שייכתבו על ידי רופאים ישראלים "ויספרו בשפה עממית על שיטות לאבחון מחלות ודרכי טיפול. כל ספר יוקדש למחלה אחרת, ויפורטו בו פרטיה, שיטות האבחון וטיפולים שנועדו להקל על החולים‭."‬ רק שנהיה בריאים.