שתף קטע נבחר

באוויר בין הונג-קונג לארה"ב - מתי נכנסת השבת?

שאלה:

כיצד לנהוג בטיסה מהונג-קונג לארה"ב ביום שישי? הסבר: הטיסה שלי יוצאת מזרחה לעבר החוף המערבי של ארה"ב, וחוצה את קו התאריך. יוצא, שבטיסות שיוצאות מהונג-קונג מהצהרים ואילך ביום שישי, נכנסים "קצת" לשבת בטרם חוצים את קו התאריך, ואז "נכנסים" חזרה ליום חמישי בלילה (מוצאי חמישי). האם תיתכן תחולה של שבת במשך אותו פרק זמן? האם אפשר לטוס בטיסות אלו (שמאפשרות חזרה עד ניו יורק לפני שבת לפי שעון החוף המזרחי)? אם לא - מדוע? אם כן - כיצד יש לנהוג? (חביב, ארצות הברית)

 

תשובה: 

שני נושאים עיקריים קשורים להכרעה בנושא טיסות מסוג זה ביום שישי. הנושא הראשון הוא חובת ההכנות לשבת. הנושא השני הוא הגדרת הזמנים ההלכתיים בעת חציה של קו התאריך.

 

נסיעה ביום שישי והכנות לקראת שבת:  

בשולחן ערוך אורח חיים סימנים רמח-רמט, נכתבו פרטי דינים רבים הנוגעים לנסיעות לפני שבת. חלק מהכללים היוצאים מדינים אלו הם: א . חובה על האדם להתכונן לפני שבת לכך שיהיה לו אוכל ועונג שבת במקום שבו ישבות. ב. עליו לצאת לדרך באופן שיאפשר לו להגיע בזמן סביר לפני שבת, גם אם יהיו עיכובים נורמליים ושכיחים. הפוסקים שחיו בארץ לפני 500 שנים דנו בנושא הפלגה בספינה של נכרים מצור לצידון. שתי הערים קרובות וההפלגה אינה ארוכה, בתנאי רוח טובה היה אפשר לצאת בשישי בבוקר ולהגיע לפני שבת. עם זאת לעיתים היתה רוח נגדית, ההפלגות היו מתעכבות והיו מקרים שהספינה התאחרה.

 

פסק ר' יוסף קארו, שמותר לצאת ביום שישי בבוקר כי יש סיכוי טוב להגיע לפני שבת, אך לא בצהריים שאז סביר שיגיעו רק בשבת.

 

כאשר אדם מתחיל ומסיים נסיעה (התלמוד דיבר על הפלגה) בימי חול, והנסיעה עצמה אינה כרוכה בחילול שבת של יהודים, במקרים של מצווה או צרכי פרנסה יש היתר ליציאה ביום שישי ונסיעה בשבת עצמה, בתנאי שהמפליג אינו עושה שום פעולה של חילול שבת.

  

הגדרת הזמנים ההלכתיים בעת חציה של קו התאריך:  

קו התאריך הינו קו מוסכם על אנשי העולם, העובר בים 180 מעלות ממזרח וממערב לגריניץ' שבלונדון. קו זה לא נקבע בתורה, התורה רק קבעה את חובת היהודי לשמור את השבת לפי זמני היום והלילה. בדורות האחרונים התעוררה שאלת קו התאריך ההלכתי למעשה, ויש דעות רבות בעניין.

 

ברור שמבחינה מחשבתית, חז"ל ראו בירושלים את קו האמצע של העולם, ולא בלונדון. היה מתבקש לפי זה, שקו התאריך יהיה 180 מעלות מירושלים. לפי פרשנות מסוימת בספר הכוזרי, קו התאריך עובר בקצה המזרח היבשתי, 90 מעלות מזרחה מירושלים, או בקצה המזרחי של סין.

 

עם זאת, יש הטוענים שכל עוד אין הכרעה אחרת, יש מקום לומר שהזמן המקובל בכל מקום על אנשי העולם הוא הזמן הקובע להלכה.

 

בטבע יש יום ולילה, קיץ וחורף, שמש וירח. זמן ותאריך הינם מושגים אנושיים יחסיים, האלקים קיים מעל הזמן, ובני האדם חיים בתוך הזמן. התאריך הוא יצירה ומוסכמה אנושית. בעם ישראל, קדושת הזמנים נוצרת בשיתוף פעולה של ה' ושל בני האדם – הטבע מייצר מחזוריות, ישראל מקדשים את הזמנים והמועדים וקובעים את תאריכיהם.

 

זהו עניין מובהק בו נדרשת הכרעת המוסד ההלכתי העליון ביהדות – הסנהדרין. מכיון שבעוונותינו מוסד זה אינו קיים כעת, משתקפת בהלכה זו הטרגיות של עם ותורה בגלות.

 

בשנים תש"א-תש"ב, נמלטו חלק מתלמידי ישיבות ליטא ופולין למזרח הרחוק מאימת הנאצים, ופנו בשאלה לרבני א"י בשאלה מתי יש לשמור את השבתות ויום הכיפורים. ישנן דעות בהלכה שקו התאריך ההלכתי עובר במזרח סין, והפליטים בעיר קובא ביפן היו ממערב לקו התאריך הבינלאומי, אך ממזרח לקו התאריך לפי הדעות שקבעו אותו בגבול סין המזרחי.

 

בקיץ תש"א, קיבלו השואלים הנבוכים תשובות סותרות. ראש ישיבת מיר הרא"י פינקל, השיב לאחר התייעצות עם ה"חזון אי"ש" שעליהם לשמור את השבת ביום ראשון של היפנים. האדמו"ר מגור (ה"אמרי אמת") השיב לאחר התייעצות עם חכמי ירושלים שעליהם לשמור שבת כפי המקובל על האנשים הגרים שם, כלומר לפי קו התאריך הבינלאומי. רבים שמרו יומיים מספק.

 

כשהתקרב יום הכיפורים, אי אפשר היה לצום יומיים, ונוצר צורך בהכרעה. הרב הרצוג, שהיה רבה הראשי של ארץ ישראל באותה תקופה, כינס אסיפה של חכמי ישראל במטרה להכריע בדבר, ולאחר דיונים החליטו להורות על שמירת יום כיפור ביום רביעי לפי התאריך המקובל (התואם את קו התאריך הבינלאומי).

 

ה"חזון אי"ש" חלק על הכרעה זו. וכתב להם מברק מפורסם: "אכלו ברביעי וצומו בחמישי ואל תחושו לשום דבר".

 

בסיכום עניין זה: כל מי שנוהג כאחת מהדעות הנ"ל יש לו על מי לסמוך. דעתי נוטה לאומרים שיש לקבל את התאריך המקומי המקובל גם לדיני תורה, מפני שעד שתהא יכולת בידינו להכריע ולקבוע כללים חדשים בלוח העברי, אנו נשארים שותפים או אורחים במערכת הזמן המקובלת בכל מקום על בני המקום.  

 

לפי זה, הטס מהונג קונג לארה"ב יוצא ביום שישי, כאשר יורד הלילה בטיסה נכנסת אצלו שבת, כאשר המטוס חוצה את קו התאריך הבינלאומי, הופך ליל שבת אצלו ללילה שבין חמישי לשישי. טיסה כזו מותרת לצורך מצווה או פרנסה, אך לא לדברי הרשות.

 

בעניין מועד הטיסה ללא קשר לנושא קו התאריך, יש חובה לצאת מוקדם מספיק בכדי שעיכובים שכיחים לא יגרמו לחילול שבת. יש טיסות מאזור הונג קונג לחוף המזרחי של ארה"ב גם בבוקר וגם אחרי הצהריים, ויש לצאת לדרך בעוד היום גדול.

 

רק בשעת דחק גדולה, אם קשה לאדם להישאר בהונג קונג, ואחר את טיסות הבוקר, ועונג שבת שלו ושל משפחתו תלוי בדבר, אפשר לסמוך על הדעות המתירות ולצאת בטיסות של אחרי הצהריים. עליו לקחת בחשבון שעיכוב של שעה וחצי ביציאה לטיסה, עשוי לגרום שיצטרך להישאר בשדה התעופה כי השבת תיכנס בהונג קונג ולא יוכל לעלות למטוס. בגלל המרחק הרב בין שדה התעופה לעיר, לא יוכל גם לחזור העירה.

 

בעת הטיסה, מרגע בו יורד הערב על הנוסעים במטוס, ועד חציית קו התאריך, חלה על הנוסעים קדושת השבת של אזור זמן זה. אסור לעשות פעולות הכרוכות בחילול שבת ואסור לאכול ארוחות שחוממו בזמן זה. יש להקפיד שלא לגרום להדלקת האור בשרותים במטוס בזמן שעדיין שבת.

 

מותר, ואפילו רצוי, להמתין עם תפילת ערבית עד לחציית קו התאריך ולהתפלל ערבית של חול. (משיב: הרב דרור ברמה)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים