שתף קטע נבחר

עובדי קופ"ח זוכים לתרופות חינם. ומי משלם על זה?

70 מיליון שקל בוזבזו בשנה האחרונה רק על תרופות חינם לעובדי קופות החולים, כשמדובר בבתי החולים - משפחות העובדים זוכים לטיפולים ואשפוזים חינם. וגם - עולים מגיעים לארץ לקבל טיפול רפואי, ועוזבים מיד. דו"ח מבקר המדינה

עקרון השוויון בקבלת טיפול ותרופות, שהיה הבסיס לחקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, מופר פעם אחר פעם על חשבון צרכיהם של כלל חברי קופות החולים, כך עולה מממצאי דו"ח מבקר המדינה.  

 

המבקר יוצא נגד זכויות היתר של עובדי קופות החולים שכוללות קבלת תרופות חינם והנחה על שירותים וטיפולים עבור העובדים ובני משפחותיהם. מההטבות שניתנות על ידי קופות החולים כללית, מאוחדת ולאומית נהנים כ-52 אלף עובדים וגימלאים ועוד עשרות אלפי בני משפחותיהם. ערכן של ההטבות נאמד בכ-70 מיליון שקל בשנה. יותר מ-66 מיליון מתוכם הם עלות ההטבות הניתנות בשירותי בריאות כללית, מהם 61 מיליון שקל עבור תרופות. מכבי היא הקופה היחידה שעובדיה לא זוכים לתרופות חינם.

 

ההטבות כוללות גם השתתפות עצמית מופחתת בהיטל על תרופות שבסל, פטור מאגרה על שירותים כמו ביקור אצל רופא או במכונים והטבות בביטוחים המשלימים. בנוסף, בחלק מבתי החולים הממשלתיים נהנים העובדים מקבלת טיפול ללא תשלום או התחייבות.

61 מיליון שקלים מההטבות - על תרופות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

"במתן ההטבות יש משום פגיעה בשוויוניות שבבסיס חוק ביטוח בריאות ממלכתי", כותב המבקר. לדבריו, ההטבות "עלולות גם להביא לשימוש בתרופות ובשירותים מעבר לצורך ולפגיעה בהכנסות הקופות. ההטבות גורעות מהיקף המשאבים המוקצים לטיפול בצרכים הבריאותיים של כלל חברי הקופות".

 

נציגי העובדים מתנגדים לצמצום הזכויות

המבקר ציין שמשרד הבריאות היה צריך להפחית את זכויות היתר וההטבות לאחר חקיקת חוק ביטוח בריאות ממלכתי או במסגרת תוכניות הבראה והסכמים שנחתמו במהלך השנים עם הקופות. 

 

ממשרד הבריאות נמסר כי אנשיו הורו לקופות הלאומית והמאוחדת להפסיק את ההטבות הניתנות לעובדים בביטוחים המשלימים (שב"ן). המשרד ציין כי בכוונתו לבדוק האם אפשרי מבחינה חוקית להורות לקופות להפסיק לתת פטורים או הנחות. מהכללית נמסר למשרד המבקר כי הקופה ניסתה לצמצם את הזכויות שהיא נותנת לעובדיה, אך נתקלה בהתנגדות נחרצת של נציגי העובדים. בקופה ציינו כי ישתפו פעולה עם משרד הבריאות "לכל פתרון סביר שיוצע" בנושא.

 

ובבתי החולים: קרובי משפחה מקבלים טיפולים בחינם 

מגזר נוסף שהביקורת מצאה שהוא נהנה מהטבות, בניגוד לרוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי, הם עובדים (בעיקר בכירים) בבתי החולים הממשלתיים, שמעניקים טיפול רפואי חינם לקרובי משפחתם, תוך ניצול מעמד, שימוש בתשתיות בתי החולים, ניגוד עניינים וטוהר המידות. המבקר העיר למשרד הבריאות כי היה עליו להוציא הנחיות להסדרת העניין. משרד הבריאות הכין חוזר בנושא, שטרם הופץ.

טיפול רפואי חינם למקורבים (אילוסטרציה, צילום: ויז'ואל/פוטוס)

 

בית החולים בני-ציון בחיפה: במהלך 2004 התקבלו עדויות שמקורבים לחברי הנהלת בית החולים מקבלים טיפולים במרפאות החוץ מבלי לחתום על התחייבות כספית. עוד נמצא כי מנהלים אדמניסטרטיבים בבית החולים העירוני אישרו לבכירים בעיריית חיפה, להם השפעה על התנהלות בית החולים, לקבל טיפולים רפואיים חינם (בתור פרסונל), לרבות בדיקות בידי רופאים מומחים וצילומים.

 

מבית החולים נמסר כי הנהלת בית החולים הפסיקה לספק שירותים בחינם לפרסונל.

 

בית החולים וולפסון בחולון: בביקורת שנערכה במעבדה הביוכימית בוולפסון נמצא כי עובדים ובני משפחותיהם עברו בדיקות בחינם. הממצאים המעידים לכאורה על "אי סדרים חמורים מצד מספר גורמים בבית החולים, לרבות ניצול תשתיות בית החולים בידי העובדים לצורך רפואה פרטית ושימוש בהם כבתוך שלהם". הנושא מטופל בימים אלו בנציבות שירות המדינה.

 

עולים קיבלו טיפול רפואי, והיגרו מישראל

נושא אחר שנבדק על ידי המבקר היה חשד לניצול לרעה של חוק השבות, במטרה לקבל טיפולים רפואיים יקרים. הבדיקה התמקדה בעולים שמאז הגיעו לישראל קיבלו שירותים רפואיים בעלות של 25 אלף שקל. מתוצאות הבדיקה עלה כי בקופות החולים כללית ומכבי 1,074 עולים כאלו, וכמעט עשרה אחוזים מהם עזבו את הארץ בתום הטיפולים.

 

באחד המקרים פנתה עולה בת 66 לקבל טיפול עשרה ימים לאחר עלייתה ועברה ניתוח מורכב בעמוד השדרה שעלותו 32 אלף שקל. לאחר כחודש עזבה את הארץ. עולה אחר פנה לקבל טיפולים קרדיולוגיים יום למחרת עלייתו. עלות הטיפולים שעבר במשך שנתיים היא למעלה מחצי מיליון שקל. בתום הטיפולים עזב את הארץ. "עולה חשש של ניסיון לנצל לרעה את מערכת הבריאות בישראל ולזכות בטיפול רפואי יקר. מתעורר חשש שאין מדובר בעלייה כחוק, אלא במעשה רמייה כגון זיוף מסמכים או זהות". 

יש להעמיק את הבקרה על מצבם הרפואי של העולים (צילום: אלי אלגרט)

 

המבקר מדגיש כי זכותו של כל עולה לקבל טיפולים רפואיים, אך יש מקום להעמיק את הבקרה על מצבם הרפואי של העולים ולהקפיד על מילוי הצהרה בנושא. להערכתו, עולה שהתחמק ממילוי הצהרה על מחלה קשה או כרונית מעלה חשד לזיוף. הוא ציין כי לעולים החולים במחלות קשות וכרוניות, שעלות הטיפול בהם יקרה (חולי המופיליה, דיאליזה, מושתלים, חולי גושה ועוד) יש "תמריץ ניכר" לזייף מסמכים, להשתקע בארץ ולקבל טיפול רפואי חינם. 

 

"בלאומית מעדיפים חולים מסויימים על פני שאר המבוטחים"

לאור בדיקה של נציבת קבילות הציבור במשרד הבריאות ד"ר קרני רובין, שמצאה כי קופת חולים לאומית מקשה על חולים לקבל תרופות הנמצאות בסל על ידי הוספת תנאים מחמירים והגבלות, בדק גם מבקר המדינה את הנושא. "אין בקרה שיטתית על תהליכי ניפוק תרופות...לא נבדק אם נשמר עיקרון השוויון ותרופה שניתנה

 לחולה כלשהו אושרה לכל החולים שמצבם הרפואי זהה לשלו", נכתב בדו"ח.

 

המבקר ציין כי "עולה חשש כי בלאומית יש העדפה של חולים מסוימים על פני שאר מבוטחיה", לאחר שמצא כי הקופה אישרה מתן החזר כספי לקרוב משפחה של איש ציבור שרכש תרופות בבית מרקחת פרטי, בניגוד לנהלי הקופה. לחולים אחרים שביקשו לרכוש את אותה התרופה בבתי מרקחת פרטיים ענו בלאומית שיקנו תרופות גנריות (חלופיות) בבתי המרקחת של הקופה.  

 

גם חולה שהוא קרוב משפחה של אחד הרופאים בלאומית נהנה מהחזר כספי עבור רכישת תרופה בבית מרקחת פרטי, למרות שלא עמד בהתוויות לקבלת התרופה בסל.   

 

רק מיעוט מחולי הנפש זוכה לשיקום בקהילה

פרק אחר בדו"ח מבקר המדינה עוסק בשיקום נכי הנפש בקהילה. חוק שנמצא בתוקף מאז 2001 נועד לאפשר לנכי נפש להשתקם בקהילה ולמנוע אשפוזים מיותרים בבתי החולים הפסיכיאטריים. השיקום בקהילה נמצא יעיל יותר מבחינה מקצועית וזול פי שמונה ויותר מאשפוז. 

 

למרות שעברו שש שנים מיישום החוק ולמרות שהוכפלו תקציבי השיקום נמצא כי רק 12 אלף חולים, המהווים 14-22 אחוז מהזכאים, משתקמים בקהילה. מנתוני
הביטוח הלאומי והערכת אנשי מקצוע עולה כי ישנם עוד כ-80 אלף אנשים הסובלים ממחלות נפש שעשויים להתאים לשיקום בקהילה. 

 

המבקר מצא כי משרד הבריאות לא נערך כראוי על מנת ליישם את חוק השיקום. "על משרד הבריאות לבדוק מדוע רק חלק קטן מכלל נכי הנפש מקבלים שירותי שיקום", כתב המבקר.

 

ממשרד הבריאות נמסר כי המשרד מנצל את כל תקציב השיקום. פעולות להגדלת מספר הפונים אפשריות רק אם האוצר יגדיל את תקציב הבריאות. 

 

הביקורת מצאה שזמן ההמתנה לקבלת טיפול פסיכיאטרי במרפאה יכול להגיע לשלושה חודשים. ילדים ונוער יכולים להמתין שישה ואפילו תשעה חודשים והיעדר טיפול בזמן זה עלול להשפיע לרעה על התפתחותם. אנשי מקצוע העריכו כי מדובר ב"סכנת חיים של ממש", שעלולה לגרום להתאבדות של חולים במהלך ההמתנה. למשרד הבריאות אין נתונים בנושא. 

 

מאמצע מרץ ועד סוף יולי 2006 הפסיק משרד הבריאות לשלוח נכי נפש לוועדות השיקום האזוריות ונמנע מהם להתקבל לשיקום. המשרד הסביר שחשב המשרד הורה לנקוט בצעד זה בשל היעדר תקציב לשיקום. רק לאחר שמשרד האוצר העביר עוד 14 מיליון שקל, התאפשר לחדש את מתן סלי השיקום. 

 

  תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
ניתוחים וטיפולים חינם לעובדי בתי החולים
ניתוחים וטיפולים חינם לעובדי בתי החולים
צילום: ויז'ואל/פוטוס
מומלצים