שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    חלוץ לוינוגרד: צה"ל הפך לשק חבטות לאומי
    הרמטכ"ל היוצא אמר בעדותו כי גורמים רבים מדי "הסתכלו כלפי מעלה" במלחמה - במקום לקחת אחריות בעצמם. על בעלי התפקידים בדרג המדיני והצבאי אמר: "האנשים עושים את ההבדל ובקונסטלציה אישית אחרת יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת" וכלפי עמיר פרץ רמז כי העובדה שעמד בראש מפלגה גזלה ממנו זמן וקשב. חלוץ ציין כי היעדר נסיונו היבשתי כאיש חיל האוויר לא הפריע לו וביקר את מדיניות ההבלגה מאז היציאה מלבנון

    "היו יותר מדי מקרים של גלגול האחריות כלפי מעלה", כך קובע הרמטכ"ל היוצא דן חלוץ, בנוגע לקבלת ההחלטות במלחמת לבנון השניה. בעדותו בפני ועדת וינוגרד אשר הותרה היום (ה') לפרסום, אמר חלוץ: "כל אחד הסתכל קומה מעליו במקום להסתכל קומה מתחתיו. כשמסתכלים קומה למטה - אתה מפקד. כשאתה מסתכל קומה למעלה - אתה מחפש מפקדים. אני חושב שבעניין הזה זה קם ונופל על קונסטלציה מסויימת".

     

    מסמך: עדותו המלאה של אולמרט בפני הוועדה

    מסמך: עדותו המלאה של חלוץ בפני הוועדה

    מסמך: עדותו המלאה של פרץ בפני הוועדה

     

    "אני סבור שבתוך הנתונים שהיו בידינו ועם האמצעים שעמדו לרשותנו יכולנו להשיג הרבה יותר - אם היינו נחושים יותר", ציין חלוץ בעדותו, אשר חלקים נרחבים ממנה לא הותרו לפרסום בשל שיקולים בטחוניים. "לא צריך להיות נועזים יותר אלא נחושים, יוזמים ואחראים יותר. אלו שלושת הפרמטרים - נחישות, יוזמה ואחריות".

     

    על פרץ: "מצאנו שר ביטחון פחות קשוב לבעיותנו"

    בימים הראשונים למלחמה, אומר חלוץ, הייתה תמימות דעים כי אין זה הזמן לצאת לפעולה קרקעית נרחבת. עם זאת, הוא מודה, הייתה היערכות לאפשרות שכזו אולם ההיערכות לא הייתה משביעת רצון. "בתוך הצבא, האמירה של היומיים-שלושה הראשונים לא תמכה במהלך קרקעי, תמכו בהיערכות למהלך קרקעי", העיד הרמטכ"ל. "כבר אמרתי שבנושא ההיערכות אני טעיתי שלא נערכנו מלא יותר, רחב יותר ומוקדם יותר".

     

    יו"ר הוועדה, השופט אליהו וינוגרד, הזכיר במהלך העדות לחלוץ כי אמר בראיון "שאילו שתי הצלעות האחרות במשולש היו מאויישות אחרת, הכל היה משתנה", וביקש ממנו להסביר למה התכוון. "הדברים אומרים בפשטות, שבסופו של יום כשמסתכלים על מה שהיה בלחימה בלבנון, חלק בלתי מבוטל מזה ניתן למרכיב האנושי, לאנשים", אמר חלוץ. "כל אחד בפוזיציה שהיה, ואני לא מוציא את עצמי מן הכלל הזה. צלע אחת היא הרמטכ"ל, צלע שניה ברמה הכללית היא המפקדים לסוגיהם וצלע שלישית - זו שאינה מצויה בצבא. האנשים עושים את ההבדל ובקונסטלצה אישית אחרת יכול להיות שהדברים היו נראים אחרת".

     

    בהתייחסות ישירה אל שר הביטחון, עמיר פרץ, נשאל חלוץ "האם היה משהו בשיתוף הפעולה ביניכם ששיבש את המערכה, או שהכל הלך תקין?". על כך השיב: "ככלל, היה שיתוף פעולה. ברמה הבין-אישית היחסים היו קורקטיים ועניניים, אבל מאחר ועבדתי תחת שני שרי ביטחון הייתה לי אפשרות להבחין. ההבדל המהותי בין שר הביטחון (פרץ) לבין קודמו (שאול מופז) הוא בעניין היות שר הביטחון גם ראש מפלגה (העבודה). זה לוקח הרבה זמן, לוקח הרבה קשב - אני לא אומר שזה חס ושלום דבר פסול - נהפוך הוא - אבל זה לוקח זמן וקשב.

     

    "הייתי אומר שבסך הכל מצאתי שר שקצת פחות קשוב לבעיות שלנו...היו מתוכננות פגישות קבועות בינינו, לא כולן התקיימו בגלל עיסוקים נוספים ושינוי סדרי עדיפויות, פועל יוצא מהעיסוקים שלו - ויש לו רבים". חלוץ הוסיף כי תכיפות הפגישות שתכננו הוא ופרץ בעיתות שגרה הייתה אחת לשבוע אולם בפועל - "במקרה הטוב חצי מזה. זה התחיל אחת לשבוע, זה נמוג קמעה בגלל עיסוקים נוספים. כמובן שבלחימה זה היה על בסיס יומיומי".

     

    על מדיניות ההבלגה: "סברתי שצריך לנהוג אחרת"

    חברי הוועדה שאלו את חלוץ האם העובדה שלא היה לו נסיון פיקודי יבשתי - בהיותו איש חיל האוויר - לא הפריעה לו במילוי תפקידו כרמטכ"ל המפקד על כלל הכוחות. "אני לא חשתי שזה הפריע לי", השיב חלוץ, "אבל אני לא יודע, איני מוצא שראוי שאשפוט את עצמי. אני מביט על זה באופן מאד לא אובייקטיבי, אבל אני מנסה להיות עד כמה שאפשר נאמן למה שאני מבין כצרכים של פיקוד. הרמטכ"ל לא עובד לבד, יש לו צוות מאד רחב של אנשים שאמורים וגם עושים את זה בפועל.

     

    "סברתי, ואני עדיין סבור, שבמימד האש בעת המודרנית לחיל האוויר יש משקל גבוה יותר מאשר היה לו בעבר. הנגזר מזה....הוא שיש לו יכולת וכושר להיות שחקן דומיננטי בשדה הקרב המודרני".

     

    חלוץ הבהיר בעדותו כי מדיניות ההבלגה בה נקטה ישראל במהלך השנים האחרונות בגבול הצפון לא הייתה לרוחו: "כשהייתי מפקד חיל האוויר סברתי שהמדיניות הזו אינה נכונה...סברתי שמדיניות התגובה, גם סביב אירועי חטיפת החיילים באוקטובר 2000, הייתה צריכה להיות אחרת, אבל התקבלה החלטה כפי שהתקבלה".

     

    "שאלת מדיניות ההכלה (ההבלגה) התעוררה התעוררה אצלי ביתר שאת כשהייתי רמטכ"ל. בפברואר או מרץ 2006, בדיון שערכתי במטכ"ל, אמרתי שאני מתכוון - ברגע שהמערכת הפוליטית החדשה תתייצב - לבוא אליה מתוך כוונה להמליץ לבחון מחדש את המדיניות הזו. הרגשתי שהיא תביא אותנו וכבר יוצרת בפנינו מציאות שבחלקה בלתי אפשרית ושתביא אותנו למקום לא טוב. הערכתי גם שהסלמה בלבנון תקרה ושיש אפשרות של הסלמה בקיץ מול חיזבאללה.

     

    עדותו של חלוץ ניתנה לאחר שהתפטר מתפקידו כרמטכ"ל וחברי הוועדה ביקשו ממנו להתייחס לדברים שהופיעו במכתב ההתפטרות שלו. חלוץ כתב כי "טבעם של בני אדם שאינם ששים לשרת במערכת שאינה מוערכת ואינה מוגנת על ידי שולחיה". חברי הוועדה ביקשו ממנו להרחיב בנושא.

     

    ""צה"ל, ולא מהיום, הפך לסוג של חבטות לאומי", אמר חלוץ. "זה הפך ליותר ויותר פופולרי להכות בו, לחבוט בו ולבקר אותו - ובדין איפה שצריך שצריך לבקר - אבל חלק מהביקורת חרגה מגבולות הטעם הטוב".

     

    "היציאה לפעולה לא הייתה תגובת בטן"

    לקראת סיום עדותו נשאל חלוץ האם במהלך קבלת ההחלטה לצאת לפעולה צבאית לאחר חטיפת החיילים, נשקלה האפשרות שמשך המערכה יהיה ארוך כל כך ושההשלכות על האזרחים בצפון יהיו מרחיקות לכת. "כשאנחנו באים אל שר הביטחון אנחנו מציגים בפניו את המרחב וההמלצה היא ללכת להסלמה...ידענו שהעורף ישלם מחיר, אמרנו את זה. עד היום האחרון לא ידעתי שזה יימשך 33 ימים...סברתי שמערכה באש יכולה להביא להפסקה מוקדמת יותר ואם לא - אנחנו מתפתחים למהלך הבא ויש את האופציה שנגיע למהלך קרקעי רחב".

     

    חברת הוועדה, הפרופסור רות גביזון, היקשתה על חלוץ ושאלה אותו: "אחרי שהוחלט לא לקחת את אופציית ההכלה, מדוע לא לעצור לרגע לפני שמסתערים על הדאחייה ולחשוב מה אפשר לעשות שיהיה יותר כולל...ולא הסתערות שנראית לפעמים כתגובת בטן על הבושה של חטיפה שניה בתוך חודש".

     

    חלוץ: "קודם כל, לא הייתה תגובת בטן, ואני יכול להעיד על עצמי. לא הייתה פה גישה רגשנית...המציאות הזו מורכבת בהמון היבטים, בעיקר בהיבט של מעורבות העורף שאפריורי ידענו שמעורבות כזו תהיה, כי החיזבאללה לא הכין את כל הקטיושות בשביל לטפל בבסיסים צבאיים...הדברים שהושגו או לא הושגו (עבור העורף) צריכים להיבחן בפרספקטיבה של זמן".

     

    בדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד שהתפרסם בשבוע שעבר נכתב על הרמטכ"ל לשעבר: "דן חלוץ אחראי אישית ופיקודית לעובדה כי ביום הפקודה לא היו באמתחתו תוכניות מוכנות למצב הסלמה בזירת הלבנון, שיכלו לסייע לדרג המדיני לבחון בצורה טובה את האפשרויות שעמדו בפניו".

     

    עוד לפני פרסום מסקנות הדו"ח החלקי של ועדת וינוגרד לקח על עצמו חלוץ את האחריות בעקבות המלחמה ובחודש ינואר הודיע על התפטרותו. במכתב ההתפטרות שהניח על שולחנו של ראש הממשלה כתב בין היתר: "לאחר השלמת מהלכי התחקור בצה"ל, ולאחר שנקבע מתווה ליישום לקחי התחקור במסגרת תוכנית העבודה של צה"ל לשנת 2007, אני חש בגאווה שהשלמתי את אשר שמתי לי כיעד עם סיום המלחמה בלבנון ומיציתי את אחריותי".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ניב קלדרון
    חלוץ בוועדת וינוגרד. ביקורת על ההבלגה
    צילום: ניב קלדרון
    אליהו וינוגרד. העדויות נחשפו
    צילום: תומריקו
    מומלצים