שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הקדים את זמנו ואת מותו
    כנראה שלעולם לא נבין מה גרם לג'ף באקלי, לפני עשר שנים בדיוק, לצלול אל מותו. כמו שלא נבין איך הילד המופנם מקליפורניה הפך ליוצר המוכשר בדורו. לפחות נשארה לנו המוזיקה העשירה והעצובה שלו

    לפעמים קשה להחליט מה היה הדבר המרגש ביותר במוזיקה של ג'ף באקלי - המילים, הלחן, הביצוע או הגישה הקסומה שסחפה, ועדיין את סוחפת, את המאזינים לעולם מלא באנרגיה על-טבעית. אולי ההגדרה הטובה ביותר לגבי הצלילים שלו נכתבה עם יציאת אלבומו, "גרייס", בעיתון האוסטרלי "סידני מורנינג הרלד":  "Buckley’s Music Is Impossibly Beautiful". כן, המוזיקה של באקלי היא יפה בצורה לא הגיוניות.


    באקלי. אחד האמנים החשובים של העשור

     

    היום, לפני עשר שנים בדיוק, באקלי הלך לעולמו. כמו המוזיקה שלו, גם לכתו הייתה כמעט בלתי ניתנת לתפיסה. הוא צלל אל מותו ב"וולף ריבר הרבור", נחל המקושר לנהר המיסיסיפי. באקלי הגיע למקום יחד עם חברו וקפץ למים עם בגדיו ומגפיו. לאחר שבוע של גשם חזק, הבחין תייר בגופתו והיא הוצאה מהמים. הוא היה בן 30 במותו.

     

    כנראה שאף פעם לא נדע מה קרה שם מתחת למים, אך המקרה הנוראי הביא משמעויות חדשות לחלק משיריו, ביניהם השיר "גרייס", בו הוא כותב: "הזמן שלי מגיע, אני לא פוחד למות", או אפילו שמות שירים מפורסמים שלו כמו "Eternal Life" או "Last Goodbye" שלעולם ישמעו אחרת.

     

    השיא בקריירה הקצרה של באקלי הגיע עם אותו אלבום מופת "גרייס", שיצא ב-1994, והיה האלבום הרישמי היחידי שהקליט באקלי. מעריצים רבים גילו את "גרייס" והכירו בגדולתו רק לאחר מותו, אבל כבר עם צאת האלבום הגיעו תגובות נלהבות ושבחים מהאמנים המוכשרים והגדולים בתעשייה, ביניהם: דיוויד בואי, בוב דילן, אלטון ג'ון ופול מקרטני שאמרו כי באקלי הקדים את זמנו, ושבעקבות האלבום, הפך מיד לאחד האמנים החשובים של העשור.

     

    וב"גרייס" שירים יפים עד אימה, והנה כמה דוגמאות: “גרייס”, שנושא את שם האלבום וזכה גם לקליפ ששודר רבות באם.טי.וי. "So Real" המצמרר, אותו תוכלו לשמוע בהופעה אקוסטית לטלוויזיה. "Last Goodbye" - שלמרות שהוא שיר כל כך עצוב, הוא גם כל כך מעודד (כאן בביצוע לטלוויזיה הגרמנית וגם בביצוע אקוסטי). וכמובן, "הללויה" – השיר היפייפה שהכי מזוהה עם באקלי, למרות שמדובר בגרסת כיסוי ללאונרד כהן הענק. יש לציין כי מדובר באחת מגרסאות הכיסוי הטובות ביותר שנעשו אי פעם (וגם גיא חג'ג' יעיד על כך). מזה שנים שבוחרים בגלגלצ להשמיע את הביצוע הזה בכל מוצ"ש בעשרה ל-2 לפנות בוקר. כנראה שבשביל אנשים רבים, זה הזמן הכי נכון להקשיב לו.

     

    ילד פלא

    אז איך קרה שהילד השקט מקליפורניה הצליח להפיק אלבום כל-כך עשיר ולהפוך לאחד מכותבי השירים המוכשרים של דורו? למהדורה המיוחדת של "גרייס" שיצאה לפני כשלוש שנים צורף די.וי.די ובו סרט דוקומנטרי קצר על הקלטת האלבום. בעזרת הסרט בהחלט אפשר לראות שכנראה יש שתי סיבות לכישרון האדיר.

     


    Live At Sin-e. היכרות מקרוב

     

    הראשונה היא מאותה הסיבה שבעבר אלטון ג'ון שייך לסטינג: "הוא אדם פשוט כמו כל אחד מאיתנו, ההבדל היחידי הוא שהוא פשוט כותב שירים נפלאים". הסיבה השנייה לא בהכרח נובעת מכישרונו של באקלי, אלא מאישיותו. מעריציו הרבים של באקלי אמנם לא הכירו אותו באופן אישי, אך תמיד יכלו לזהות אצל באקלי את התמימות, חוש ההומור, והילדותיות המתוקה לצד הרצינות התהומית.

     

    היו גם כאלה שקישרו את הכישרון של באקלי לאביו טים, זמר ויוצר מוכשר שהוציא את אלבומו הראשון ב-66'. גם לבאקלי סניור היה מנעד גבוה ומרשים כמו לבנו הצעיר, אך יותר מכל, השניים דמו חיצונית אחד לשני, ובתמונות מסוימות אף קשה להבדיל ביניהם. למרבה האירוניה, באקלי הגדול מת גם הוא בגיל צעיר ונפרד מהעולם ב-75' בעקבות שימוש יתר בסמים

     

    לתכונות הכובשות של באקלי יש הוכחה נוספת באלבומו "Live At Sin-e’", וברשת ישנם ביצועים נבחרים מתוך הופעותיו של באקלי מאותו המקום, ביניהם: “Kick Out The Jams”, "The Way Young Lovers Do"ו-" New Years Eve Prayer".

     

    Sin-e הוא ספק מועדון הופעות, ספק בית קפה בניו-יורק. בשנות התשעים המקום עזר רבות בקידום אמנים ובאקלי היה אחד מהקבועים. ב-93' הוא הוציא EP עם ארבעה שירים מתוך הופעה חיה במקום. אבל לפני ארבע שנים יצאה הגרסה המפוארת של אותה הופעה, שהתפצלה לשני ימים מרתקים. האלבום כולל שני דיסקים ומלבד השירים, הוכנסו גם ההקדמות של באקלי לחומרים והדו-שיח שניהל עם הקהל. שם אפשר באופן ברור להיחשף לבאקלי מקרוב.

     

    אחת מהתכונות הבולטות באלבום היא אהבתו הגדולה לאמנים שהשפיעו עליו והפכו אותו למוזיקאי שהוא. באקלי מבצע שירים של נינה סימון - אהובתו הבלתי מעורערת, לד זפלין, ואן מוריסון, בוב דילן ועוד. אך הביצוע המרתק ביותר הוא לשיר "Yeh Jo Halka Halka Saroor Hai". לא, לא מדובר בג'יבריש אלא בשיר של המוזיקאי הפקיסטני האגדי נוסרת פאטח עלי חאן (וכאן תוכלו לצפות בביצוע המקורי שלו). באקלי מפתיע ושר את כל השיר באורדו שוטפת (השפה של הפקיסטנים), כשהוא שולט בטעמי השפה ופורט על גיטרת הפנדר טלקסטר שלו כאילו הייתה סיטאר. מצד אחד, הוא מפיל את המאזין מצחוק בעזרת השליטה בשפה, מצד שני, אי אפשר שלא להיות המומים מרצינותו בנושא.

     

    על עלי-חאן הוא אמר: "הוא האלוויס שלי", ומסביר את אותה ההערצה לאמנים אחרים, "כשגיליתי אותו בפעם הראשונה, לא רציתי להשמיע אותו לאף אחד, כי לא רציתי שאף אחד יכיר אותו חוץ ממני".

     

    העצב אין לו סוף

    שנה לאחר מותו של באקלי, יצא האלבום " Sketches

    For My Sweetheart The Drunk", אלבום כפול שכלל את הסקיצות לשירים שהיו מיועדים לאלבומו הבא, אך מעולם לא יצאו. על איסוף החומרים היה אחראי חברו הטוב, כריס קורנל. שנתיים לאחר שבאקלי מת, קורנל, זמר להקת "סאונגגרדן" לשעבר, הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו וכתב לבאקלי את השיר "Wave Goodbye", בו, באופן מפתיע, הוא עולה גבוה בקולו, ללא הצרידות המפורסמת שלו, ובכוונה מחקה את קולו של באקלי. התוצאה מושלמת (לדוגמא מהשיר תוכלו להאזין כאן).

     

    עם ציון עשר שנים למותו, יוצא השבוע בישראל אלבום האוסף "So Real: Songs From Jeff Buckley". ולמרות שזה כמעט מתבקש לא מדובר באוסף סטנדרטי בלבד, ואפשר למצוא גם גרסאות שלא מוכרות לקהל הרחב, אך לא כאלה שאי אפשר למצוא במהדורת ה-“Legacy” של "גרייס" או של "Live At Sin-e’". כך או כך, המוזיקה של באקלי לא תחדול, ויש להניח שבכל יום בשנה, מישהו אחר בעולם מגלה את אותו הילד מקליפורניה ולא מאמין איך הכל יכול להיות כל כך שלם, כל כך מושלם, כל כך סגנוני ועשיר, אך עם זאת, כל כך עצוב.

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    באקלי. הומור ורצינות
    "גרייס". יפה בצורה לא הגיונית
    עטיפת אלבום
    כריס קורנל. המחווה מושלמת
    צילום: איי פי
    7 לילות
    מומלצים