נצחון הגרגרים הגדולים - תוצאות משאל החלב

אז מה אתם מעדיפים: גבינה לבנה או צהובה? פטה או בולגרית? צהובה עם חורים או בלי? בחג השבועות הפנינו שאלות אלה לגולשי ynet. אלפי התשובות שקיבלנו מציירות פורטרט של הטעם הישראלי.

שאלה 1:

חלב:

1% - 30%

3% - 61%

מתוק של בוקר - 5%

מיוחד לקפה - 4%

הנתונים אינם מותירים מקום לספק: הצרכן הישראלי מעדיף פי שניים את החלב בעל אחוזי השומן הגבוהים יותר על פני המוצר הדיאטטי יותר לכאורה. שלי אברהם בכר, מנהלת תחום מוצר בחברת "טרה": "תוצאה לא מפתיעה בכלל. יש עדיין פער גדול בטעם והמרקם של החלב 3% שומן לבין החלב 1%, אני מאמינה שככל שהפער יצטמצם והחלב 1% יקבל מרקם פחות מימי וטעם טוב יותר, כך יתר צרכנים יבחרו באופציה הרזה יותר". ב"תנובה", לעומת זאת, דווקא לא צופים שינוי, שכן "העדפתם של הישראלים את החלב השמן קשורה לשתי סיבות עיקריות: האחת (והעיקרית יותר) היא שחלב הוא מוצר משפחתי ומאחר שהוא נתפס כבריא, הורים לא רואים סיבה לתת לילד מוצר דיאטטי כמו חלב 1%. הסיבה השנייה להעדפת הישראלים את החלב השמן יותר היא שהמבוגרים צורכים חלב רק עם הקפה ובשביל 'שלוק' החלב הזה הם יעדיפו את הטעם על הקלוריות".

מוצרי החלב "המשודרגים" - החדשים יחסית בשוק ומיועדים לצריכה עם דגני בוקר וקפה - מועדפים יחדיו על 9% מהעונים. לדברי אנשי תנובה, "החלב בטעם וניל, לדגנים או לקפה תפס בגלל שנתן מענה לצרכים חדשים שלא היו קודם. ראשית, צריכת הדגנים עלתה מאוד בשנתיים האחרונות והחלב הממותק משדרג את חווית אכילת הדגנים. שנית, תרבות הקפה בארץ שהתחילה מבתי הקפה העלתה את המודעות לקפה איכותי ומפנק בחוץ וגם בבית".

שאלה 2:

חלב עמיד:

רק אם פורצת מלחמה - 79%

תמיד יש בבית ליתר ביטחון - 17%

אני שותה אותו תמיד - 4%

אף אחד לא שותה חלב עמיד?

שלי אברהם בכר מ"טרה": "נכון. ולמה שישתו? לחלב עמיד יש עדיין טעם איום ונורא יצרניות החלב העמיד בארץ מצליחות להעמיד מוצר מאוד נחות בהשוואה לחלב הטרי, ולכן הצרכן הישראלי יצרוך אותו רק אם אין לו ברירה". גם ב"תנובה" מסכימים כי "באופן כללי אנשים בארץ מעדיפים צריכה טרייה על צריכה עמידה (או משומרת)".

בשביל "שלוק" של חלב עם הקפה לא מוותרים על הטעם לטובת הקלוריות. חלב 3%

שאלה 3:

גרגרי הקוטג':

גדולים - 56%

קטנים - 44%

הפתעה גדולה! הקוטג של "שטראוס" מתהדר בגרגירים גדולים יותר מאלו של הקוטג' הקלאסי של "תנובה" ועדיין האחרון הוא הכי נמכר והכי פופולרי. הגולשים שלנו הוכיחו שהגודל לא קובע - אלא המותג. אנשי מחלבות שטראוס נעמדים כמובן על הרגליים האחוריות בתגובה לטענה: "אנחנו עדים לצמיחה פנומנלית של קוטג' 'שטראוס' בשלוש השנים האחרונות, והוא מחזיק היום נתח שוק גדול מאוד". שלי אברהם בכר מסבירה כי: "לקוטג' יש עניין מאוד חזק של הרגל כשבאמת אנשים הכי מזהים את המוצר של 'תנובה' - הם רגילים לטעם שלו, צורכים אותו על בסיס כמעט יומיומי ולכן קשה להם לשנות ולעבור למוצר אחר. אגב, בבדיקות טעם שערכנו, תנובה לא מקבלת את הציון הגבוה ביותר, כלומר, עניין ההרגל הוא אכן חזק יותר מהטעם וההעדפה". 

בלי תוספות. גבינה לבנה חלקה (צילום: אסף רונן) 

שאלה 4:

גבינה לבנה:

שום שמיר - 20%

זיתים - 24%

חלקה - 56%

בהתחשב בכך שגבינות בטעמים הן המצאה של השנים האחרונות, מדובר על הצלחה של היצרנים להחדיר טעמים למוצר ותיק ביותר. שלי אברהם בכר: "גבינה לבנה היא גבינה משעממת - מרקם חלק וטעם די נייטרלי - אז שם הפתרון של הוספת טעמים מצליח הרבה יותר מבקוטג' שזו גבינה אוורירית עם טקסטורה מעניינת הרבה יותר. אנחנו שומעים לא פעם ולא פעמיים מצרכנים: אל תגעו לנו בקוטג'! ובאמת, קוטג' בטעמים אף פעם לא הצליח. אגב, עניין הוספת הטעמים עובד טוב בגבינות הלבנות, בגבינות יוגורט וגם בגבינות שמנת 5%, אבל עדיין הטעם הטבעי שולט והצרכנים מתרחקים מטעמים 'משוגעים' מדי - לכן השום-שמיר והזיתים הם הכי חזקים, הצרכן הישראלי מאוד שמרן בכל הקשור לגבינות הלבנות".

ערך גבוה בבורסת הסנדוויצ'ים. כריך גבינה צהובה (צילום: יעל גרטי)

שאלה 5:

גבינה:

צהובה - 55%

לבנה - 45%

המערכת הופתעה לגלות כי 55% מהעונים על הסקר היו מעדיפים גבינה צהובה על פני גבינה לבנה בסנדוויץ'. זה מפתיע משתי סיבות: הראשונה היא משום שגבינה לבנה נחשבת מוצר בריא יותר מאשר גבינה צהובה (מה שלא בהכרח נכון במציאות). השנייה היא משום שתמיד נדמה היה שבשוק החלפות ארוחות העשר בבית ספר, הילד עם הסנדוויץ' של הגבינה הלבנה עם הזיתים היה יותר פופולרי מהילד עם הגבינ"צ.

שאלה 6:

לבנה קשה:

פטה - 31.5%

בולגרית - 36%

צפתית - 32.5%

נתונים צמודים במיוחד התקבלו בשאלה זו. הייתכן שכאן ההעדפה מתחלקת כל כך שווה בין הצרכנים? דפנה דריאל, מומחית גבינות מ"ספייסס" (ובעלת האתר gvinot.co.il) טוענת שזה נובע פשוט מבלבול: "בארץ יש ערבוב בין הגבינה לשם שלה, בגלל שכל השלוש הן גבינות מאותה משפחה. אנשים וגם מחלבות עושים בלבול, בעיקר בין הבולגרית והפטה, ואין הקפדה". דריאל עושה לנו סדר בבלגאן: "בולגרית ופטה הן בעצם שתי גבינות שונות עם תהליך ייצור שונה. ההבדל הוא בתהליך הייצור - כשהבולגרית עוברת כבישה והפטה לא. איך נבדיל? הבולגרית היא יותר קשיחה לעומת הפטה שהיא מתפוררת, נמרחת יותר ואילו הצפתית היא משמעותית פחות מלוחה". לגזור ולשמור.

הפרות עדיין שולטות בשוק. עיזה פזיזה (צילום: אסף רונן)

שאלה 7:

שמנת:

חמוצה - 48%

מתוקה - 52%

קרב צמוד בין שני סוגי השמנות, עם העדפה קלה לשמנת המתוקה. אפשר לראות בכך עדות להשפעה גדולה של המטבח המזרח אירופאי - שכן בארצות הברית, למשל, שמנת חמוצה אינה מוצר פופולרי כמו בישראל.

שאלה 8:

יוגורט:

עם פירות - 43%

עם פצפוצי שוקולד או אגוזים - 22%

נטורל - 35%

אברהם בכר טוענת כי זוהי "תוצאה מאוד צפויה: יוגורט הוא מוצר בריא וכשמחברים אותו לשוקולד פוגעים בתדמית הבריאותית".

שאלה 9:

כדורים:

מוצרלה - 41%

לבנה בשמן זית - 59%

דריאל מביעה תמיהה קלה, בעיקר בהתחשב בתוצאות שהתקבלו לשאלה 14 ושהראו סלידה ממוצרי כבשים ועזים: "דווקא ללבנה יש טעם מודגש וחזק של עיזים. אבל זה כנראה עניין של התרבות הים תיכונית בגלל השילוב שלה עם שמן זית - היא משתלבת יותר עם תרבות האכילה הישראלית כי ניתן לאכול אותה בפיתה, כנשנוש על הדרך. ואילו עם המוצרלה צריך לדעת מה עושים. זו גבינה שהיא כביכול חסרת טעם אבל אם יודעים לטפל בה היא סופגת היטב את הטעמים של מה שאתה מצרף אליה: חומץ בלסמי, שמן זית, מלח ים, בזיליקום ועוד". 

גבינה צהובה (צילום: סי די בנק)

שאלה 10:

צהובה:

עם חורים - 47%

בלי חורים - 53%

התוצאות מראות על העדפה קלה לגבינה צהובה בלי חורים. אבל האם הצרכנים יודעים מה ההבדל בכלל? שוב דריאל מפזרת את ערפל המסתורין: "גבינה צהובה בלי חורים זו הגבינה הישראלית שאנחנו מכירים. בגבינות ההולנדיות הכי קלאסיות הן הגאודה - שהיא בלי חורים, מיוצרת מחלב פרה ויש לה מרקם חלק - והאמנטל, בעלת החורים, שיש לה טעם קצת יותר מתקתק ויותר מורכב". והמערכת מבקשת להוסיף השערה משלה: ישראלים לא אוהבים לשלם על אוויר.

שאלה 11:

גבינת שמנת:

מי צריך את כל השומן הזה? ה-5% בדיוק אותו טעם - 63.5%

5% זה לחולים. פחות מ-30% זה לא הדבר האמיתי - 36.5%

למה אנחנו לא אוהבים מוצרים עתירי שומן?

דריאל טוענת כי יש לכך כמה סיבות: "קודם כל שיקולי דיאטות ובריאות, אבל גם כאן תרבות האכילה מאוד משפיעה - אנחנו מעדיפים טעם קל יותר, אוורירי, אנחנו צרכנים של גבינה בארוחת בוקר או ערב ליד סלט. הצרפתים, להבדיל מאיתנו, אוכלים את הגבינות לקינוח כתחליף לעוגה - המקום שלה בארוחה הוא שונה ולכן הם מאוד אוהבים גבינות עתירות שומן".  

לא בבית ספרנו. טופו

שאלה 12:

מוצרי סויה:

באופן קבוע - 5%

לפעמים - 29%

לא בבית ספרנו - 66%

למה לא סויה בעצם? אנחנו הרי מחפשים את המוצרים הכי בריאים על המדף?

אברהם בכר אומרת כי ב"טרה" לא בדקו את הנושא לעומק כי התחום הזה לא מעניין אותם כרגע, "אבל מהיכרותי את שוק החלב אני חושבת שניתן לייחס את זה לשתי סיבות - עם ישראל גדל על צריכת מוצרי חלב וכולנו מכירים את התכונות הבריאותיות של הסידן. החיבור בין החלב לסידן הרבה יותר מושרש אצלנו מהחיבור למוצרי הסויה שגם הם עשירים מאוד בסידן. הגישה היא שאמא שלא נותנת חלב לבן שלה היא אמא 'לא טובה' ולכן אמהות יעדיפו לקנות למשפחתן מוצרי חלב. הסיבה השנייה קשורה בטעם ובגיוון במוצרים כשעדיין לדעתי מוצרי הסויה והטופו לא מצליחים לעבור את מבחן הטעם בהשוואה למוצרי החלב ואין גם מה להשוות במגוון - אפשר ללכת לאיבוד במדף מוצרי החלב, מה שממש אי אפשר להגיד על הסויה שמספקת אולי 20 מוצרים שונים. בבחירה בסויה יש הרגשה של התפשרות הן בבריאות והן בטעם ובמגוון".

קרב צמוד עם האחות הקרה. עוגת גבינה אפויה (צילום: אסף רונן)

שאלה 13:

עוגת גבינה:

אפויה - 49.5%

קרה - 50.5%

הקרב הצמוד בין שתי משפחות עוגות הגבינה, שמטריד בכל שנה את אופי ארוחות השבועות, מוכיח דבר אחד: אין ברירה, ובשנה הבאה כדי לרַצות את כולם תיאלצו להכין לפחות עוגה אחת מכל סוג.

שאלה 14:

כבשים ועזים:

אם זה לא עושה "מו" זה לא זה - 14%

טעים במוצרים מסוימים - 86%

יותר בריא, יותר טעים - 0%

תוצאות מפתיעות במיוחד, שמראות על כך שהצרכן הישראלי מגלה מצד אחד יותר ויותר פתיחות למוצרי חלב צאן, אך מצד שני, למרות התכונות הבריאותיות המיוחסות להן בקרב חובבי תזונה טבעית, לא ממהר לנטוש את הרפת לטובת הדיר.

שאלה 15:

תוצרת חו"ל:

צרפתיות מסריחות - 37%

צהובות הולנדיות - 63%

קרים צ'יז מאמריקה - 0%

דריאל מתקשה לרגע לעכל את התוצאות אבל מתעשתת מהר: "חלק מהאוכלוסייה חושב שהגבינות הצרפתיות הן דבר מגעיל ומסריח. לעומתן, ההולנדיות הן יותר גבינות של סנדוויצ'ים וארוחות בוקר, ויש להן טעם הרבה פחות מורכב שגם ילדים אוהבים. נראה לי שיש כאן טעם פשוט פחות מפותח בגבינות - לא שההולנדיות לא טובות, אבל אם אצטרך לבחור באיזו ארץ לעשות סיור גבינות, אבחר בצרפת".

שכחת את הקרים צ'יז ממש כמו הגולשים שהתעלמו ממנה לחלוטין.

"בוודאי, למה שיתייחסו? זו גבינה כל כך לא מעניינת ומאוד מאוד שמנה. משמשת למרוח על הלחם או על סלמון אבל מתחילה ב-15 ונגמרת ב-30 אחוז שומן ואם את רוצה כבר לשים משהו קל על הלחם אז החך הישראלי מעדיף גבינה קלה, אוורירית ופחות שמנה כמו גבינה לבנה".

שלטון הקוטג'

אז מה מאפיין את הטעם הישראלי בחלב?

רן פדות ממועצת החלב טוען כי הטעם הישראלי הולך ומתפתח מדי שנה, ועדות לכך הן מחלבות הבוטיק הרבות והגיוון האדיר שמציג בשנים האחרונות ענף החלב בכל סוגי המוצרים".

אברהם בכר: "הייתי מחלקת את הטעם הישראלי לשניים: מוצרי החלב הלבנים, שם הטעם הישראלי מאוד שמרני, מאוד מסורתי ולא משתנה. כשאנחנו מדברים עם צרכנים הרבה מתרפסים על בקבוקי חלב בזכוכית ובקבוקי שמנת חמוצה, למשל. ואילו בעולם הצבעוני של היוגורטים והמעדנים הצרכן מרשה לעצמו להתפרע על חשבון מה שהוא לא מרשה לעצמו בקטגוריות הלבנות ושמה הטעם הישראלי מאוד מצפה לחידושים, טקסטורות, מרקמים, שכבות וצבעים וכמה שיותר חדש, שונה ומרגש". ב"שטראוס" אומרים דבר דומה: "תחום החלב בישראל מאופיין בירידה באחוזי השומן, מגוון טעמים עצום ומעבר למוצרי חלב בעלי ערך בריאותי. הצרכן הישראלי אוהב מגוון רחב של טעמים, הוא אוהב לגוון ולחדש ולכן למגוון הטעמים שאפשר היום למצוא ביוגורטים אין אח ורע בעולם".

דפנה דריאל טוענת כי "כל התעשייה של מוצרי חלב טריים מאוד מפותחת בארץ. תראי את הקוטג' - קוטג' זו גבינה אמריקאית במקור, אבל אנחנו הצלחנו להביא אותה לרמה שאף אחד לא הגיע אליה. כשחייתי בברזיל ניסינו לשפר את הקוטג האמריקאי שהוא מלוח יותר והגושים שלו מוצקים אז ערבבנו אותו עם קצת יוגורט כדי להגיע למשהו שמזכיר את הקוטג הישראלי והמוכר, אבל בסופו של דבר, שום דבר בחו"ל לא דומה ללפתוח אריזה של קוטג' וללקק את המכסה למעלה, זה עולם אחר".