פרשת מדיקל סנטר: נשים חוששות אבל לא מוותרות

"החרדות שמא יקרה אירוע כמו שקרה במדיקל סנטר קיימות אצל כל אישה שעוברת טיפולי הפריה", אומרת ד"ר צביה בירמן, עובדת סוציאלית ומנחה של קבוצות תמיכה לנשים העוברות טיפולי פוריות. "כל מי שעוברת תהליך כזה בוחרת

את הרופא ויוצרת אתו יחסי אמון, אבל היא לא יודעת מה מתרחש במעבדה. יש חרדות מסביב למה שנעשה במעבדה. איך מתנהל התהליך, איך בוחרים את הזרע ואיך את הביצית. הדברים האלו עולים בשיחות והנשים תמיד חוששות מה קורה מעבר לקיר של המעבדה והאם אפשר לסמוך על העובדים. העובדה שהכניסה למעבדה מוגבלת וגם לרופאים אסור, זה רק מגביר את המיסתורין".

לדברי בירמן היום קיבלה טלפון מאחת הנשים בקבוצת התמיכה שטופלה בעבר במדיקל סנטר ואמרה בהקלה "איזה מזל שעזבתי אותם". הטיפול בחרדות מהסוג הזה כולל חקירה של גורמי החרדה וניסיון לבדוק אלו טכניקות או מחשבות עוזרות להרגיע אותה. "כשאומרים לאישה כזו 'יהיה בסדר' או 'אל תלחצי' זה המתכון הכי ברור ללחץ", מסבירה ד"ר בירמן.

"טיפולי הפרייה זו הכניסה לתחום הכי אינטימי של האישה", הוא מוסיפה, "וזה תהליך שדורש אמון. אני מקווה שזה לא יפר את האמון בין המטפלים למטופלות".

העובד השתמש במבחנה משומשת

מהתחקירים שערכו בבית החולים הפרטי מדיקל סנטר בהרצליה עולה השערה כי טעות אנוש של עובד גרמה לתקלה במהלכה ביציות מופרות של נשים נמצאו במבחנה שבה גם זרע "זר", שאינו של הבעל. העובד במעבדה להפריה חוץ גופית בבית החולים, השתמש במבחנה משומשת.

• חשד: ביציות הנשים הופרו בטעות מזרע של גבר זר

   

מבית החולים נמסר כי התקיים רענון נהלים בקרב עובדי המעבדה, אולם אף עובד לא הושעה או נענש משום שלא ברור עדיין מי האחראי לטעות.

"אנחנו שמים את הביצית המופרת בצלחת עם נוזל שנקרא 'מדיום גידול', שם היא ממשיכה את שלבי החלוקה", הסביר ד"ר אמנון בוצ'ן, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית. "ביום שישי בדקו את כל הצלחות וביקשו לראות איזה מבחנות הופרו ואז התברר שליד הביציות נראו גם זרעונים מתים. אנחנו בטוחים ב-99.9 אחוז שהביציות מופרות מזרע הבעל, אבל מכיוון שהן עמדו ליד זרעונים אחרים הצענו לזוגות, מחמת צל צלו של ספק, להשמיד את הביציות המופרות".

מקור התקלה - טעות אנוש (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בהרצליה מדיקל סנטר מתבצעים מדי חודש בין 120 ל-150 מחזורים של טיפולי הפריה. מדובר באחת מיחידות ההפריה הגדולות הפועלות בישראל. ד"ר בוצ'ן טוען כי על אף התקלה, עד כה לא נתקל בתגובות של נשים או זוגות שביקשו להפסיק את טיפולי ההפריה במקום. "רוב המטופלות שואלות ומתעניינות מה היה. רובן מביעות חשש ואנחנו מרגיעים אותן".

"לא להירתע מללכת לטיפולי הפריה"

זוגות שמעוניינים בהשגחה הלכתית על תהליך ההפרייה יכולים לפנות למכון פוע"ה (פוריות על פי ההלכה), ששולח משגיח מטעמו לפקח על התהליך. מטרת הפיקוח היא למנוע טעויות שעלולות להוביל ללידת תינוק החשוד כממזר.  

עו"ד עירית רוזנבלום מארגון משפחה חדשה מצדדת ברעיון לפיו יהיה פיקוח על התהליך, אבל מתנגדת לפיקוח של אנשי דת. "הפיקוח צריך להיות של אנשי מקצוע", ציינה. עוד הוסיפה כי "כל התערבות רפואית היא פוטנציאל לתקלות, אבל עבור ציבור גדול טיפולי הפריה זו האלטרנטיבה היחידה. לכן לא צריך להירתע מלגשת לטיפולים, אבל יש לטפל בתקלות כאלו בחומרה. לנשים הללו יש אפשרות להגיש תביעה על הנזק שנגרם להן משום שנאלצו לעבור מחזור טיפולים נוסף".  

"טעויות כאלו יכולות לקרות בכל מקום"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "המקרה דווח מיידית למשרד הבריאות כמקובל. המשרד ביקש להעביר לעיונו את דו"ח הבדיקה הפנימית שבוצעה. עם קבלת החומר נחליט אם יש צורך בבדיקה נוספת".

בכיר לשעבר במשרד הבריאות העריך כי "טעויות כאלו יכולות לקרות בכל מקום. מתבצעות עשרות אלפי פרוצדורות כאלו ובכל אחת שלבים רבים. טעויות מהסוג הזה יכולות לקרות". בישראל פועלות 24 יחידות להפרייה חוץ גופית שמבצעות למעלה מ-20 אלף מחזורי טיפול מדי שנה. "אירוע מהסוג הזה מחייב לראות מה קרה שם לגופו של עניין ואם זו טעות אנוש אולי צריך לחזק את נהלי משרד הבריאות. אם יש מישהו שעבר על הנהלים

 אולי אף מגיע לאדם כזה עונש". עם זאת ציין הבכיר כי במסגרת מדיניות משרד הבריאות, המעודדת בתי חולים לדווח על תקלות ולא להסתירן, לא מקובל לתת עונשים.

משרד הבריאות הוציא לפני שנתיים קוים מנחים לפעילות של מעבדות להפריה חוץ גופית. הכללים קובעים בין היתר, שכדי להימנע מטעויות בזיהוי פעולות כמו הקפאת הזרע והביציות המופרות, הפשרתם, הזרעה והחדרת העוברים לרחם יבוצעו על ידי שני אנשים מצוות בית החולים. בנוסף, הנוהל מחייב לבדוק את מצעי הגידול במעבדה או חומרים אחרים שבאים במגע עם הביצית, הזרע או הביצית המופרית, כדי לוודא שהם נקיים מרעלנים או זיהומים. כמו כן על כל מעבדה לקבוע נהלי עבודה ובקרת איכות ולתעד את הפעולות הנעשות בה.