היהודי החדש של הבנק העולמי
שונאי אמריקה וישראל, שמיררו את חיי וולפוביץ', יאתגרו גם את יורשו
האם המשרה של נשיא הבנק העולמי שמורה ליהודים אמריקנים? נראה שכן. אחרי ג'יימס וולפנזון היהודי מונה פול וולפוביץ' היהודי, וכעת מבקשת וושינגטון - שלה באורח מסורתי, אם כי לא פורמלי, שמורה הזכות למנות נשיאים לבנק העולמי - לבחור לתפקיד את רוברט זוליק, בעבר סגן שרת החוץ ונציב הסחר העולמי בממשל בוש וכעת סגן נשיא של בית ההשקעות גולדמן זקס בוול-סטריט. זוליק, בן 53, ג'ינג'י בשערותיו ובאופיו, צפוי לקבל את אישרו של דירקטוריון הבנק בן 24 החברים, המייצגים קבוצות של מדינות שלהן מניות יסוד בבנק; לארצות-הברית 16% ממניות היסוד.
הבנק העולמי הוקם בשלהי מלחמת העולם השנייה כדי לסייע במימון תוכניות פיתוח והשקעות בתשתיות של מדינות מתפתחות. עם השנים התמעטה חשיבותו והוא כיום מוסד בנקאי קטן יחסית, המעסיק כרבבת עובדים. עם זאת, יש לו מעמד גלובלי נחשב וכן צוות כלכלנים ומנתחי פרויקטים בעל שם ויוקרה, המעניק לנשיאו סטטוס של ראש מעצמה.
עובדי הבנק העולמי נהנים מתנאי תעסוקה מופלגים ומפטור מכל סוג של מס הכנסה. בחדרי העבודה של הבנק השתררה בשנים האחרונות אווירה של תקינות פוליטית אנטי-אמריקנית. נשיאו היוצא של הבנק, פול וולפוביץ', בעבר תת שר ההגנה ואחד ממעצביה הבולטים של מדיניות הביטחון של הנשיא בוש, נפל קורבן לאווירה זו. מיד עם כניסתו לתפקידו נתקל וולפוביץ' בעוינות קשה של ועד העובדים התוקפני של הבנק, ובמיוחד של המחלקה המזרח תיכונית שלו, בה מועסקים שונאי אמריקה ואף שונאי ישראל רבים; מינוי וולפוביץ' הפרו-ישראלי היה בעיניהם לפשע נגד האנושות. וולפוביץ' מצידו תרם להליך ההדחה/התפטרות שלו על-ידי התנהגות שחצנית ומתנשאת וקידום לא-תקין של חברתו לחיים, שהועסקה מקודם בבנק. קידומה לא היה מעורר את גלי הזעם אלמלא פתח וולפוביץ' בה בעת במסע לביעור השחיתות בפרויקטים שהבנק העולמי מממן.
אף שדירקטוריון הבנק העולמי קבע בהחלטה משותפת יוצאת דופן שוולפוביץ' לא עבר שום עבירת שחיתות ולא פגע בכללי האתיקה של המוסד, הוא התקפל בפני מקהלת משמיציו - ופרש. עתה מבקש הנשיא בוש למנות תחתיו יהודי אמריקני, שלא שונה ממנו בהרבה. גם בוב זוליק צידד ללא היסוס בפעולה הצבאית האמריקנית בעיראק, וגם הוא שייך לקבוצת השמרנים שחיברה ב-1998 מסמך הקורא לארצות-הברית לפתוח במלחמה נגד האיסלאם הקיצוני ולמען דמוקרטיזציה בעולם הערבי. זוליק גם גאה ביהדותו ובתמיכתו בישראל. סביר מאוד להניח שאותם החוגים בבנק העולמי, שפתחו במלחמת התשה נגד וולפוביץ', לא יהססו למרר את חייו של זוליק. מה גם שכנציגו של ממשל בוש, הוא הטביע את חותמו על ארגון הסחר העולמי ותרם רבות להשגת הסכמי סחר חופשי, כולל הסכמי הסחר המיוחדים בין ישראל, ארצות-הברית, ירדן ומצרים.
זוליק מאמין בכלכלת השוק הקפיטליסטית, נחשב למגן תקיף של זכויות הקניין הרוחני - כולל פטנטים על תרופות, ולמי שדחף בכל הכוח להסרת חומות הגנה מזרימה פתוחה של מידע ותקשורת. מתנגדי הגלובליזציה רואים בו אויב אידיאולוגי מר, שלא ראוי לתפקידו. לא מיותר לציין שבנסיבות אלו, פרופ' סטנלי פישר, הציוני והישראלי, לא יכול היה להיות ולא היה מסכים להיות נשיא הבנק העולמי, כפי שכתבנו כאן מלכתחילה.
אם ייבחר, ימשיך ויעמיק זוליק את המאבק בשחיתות ויסיט את עיקר תשומת הלב של הבנק העולמי מן הנעשה אצל הפלסטינים (נושא שהיה חביב במיוחד על וולפנזון) לטרגדיות בקונגו ובסודן - על אפה ועל חמתה של הפקידות.
לפנייה לכתב/ת 
ימררו גם את חייו: זוליק
צילום: רויטרס
מומלצים
