טיולים מן הכורסא
אין כמו שבוע הספר כדי להתרווח בכורסא ולצאת למסע בעקבות ספרים וסיפורים. מיכל בן ארי לוקחת אותנו אל נשות העלייה הראשונה, האמיתיות והבדיוניות, ויצאת עימן אל המושבות הראשונות של ארץ ישראל של פעם, ואל האתרים של היום
שבוע הספר הוא זמן מצוין להתרווח בכורסא ולהפליג אל מחוזות הדימיון בעקבות גיבורים אהובים וזמנים רחוקים. הדפים המצהיבים והכריכה המתקלפת, תמיד טומנים בחובם קסם עם טעם של פעם.
אני מזמינה אתכם למסע כזה, בעקבות ספרים וסיפורים, אל חייהן של פניה, רבקה ונחמה, גיבורות ספרותיות ונשים בשר ודם, בנות העלייה הראשונה, שבעקבותיהן נצא אל המושבות הראשונות: זכרון יעקב, ראשון לציון וראש פינה.
פניה מגיא אוני ועד לראש פינה
הראשונה להעלות על נס את נשות העלייה הראשונה הייתה שולמית לפיד בספרה "גיא אוני", שבו מתוארים קורותיה של פניה מנדלשטאם. פניה ברחה מהפוגרומים ברוסיה, הגיעה לישראל, התחתנה עם יחיאל סילס, מראשוני המתיישבים בגיא אוני, והפכה לדמות מרכזית, הבטוחה בעצמה ובכוחה.
במקביל לסיפורה האישי של פניה, אנו למדים על הקמת גיא אוני בשנת 1878 על ידי חלוצים מצפת, שביקשו להפוך מלומדי תורה לחקלאים, ועל הקשיים שהיו מנת חלקה של ההתיישבות הצעירה. לבסוף, נטשו חלקם את גיא אוני, ובשנת 1882 הצטרפה קבוצת "חובבי ציון" לאלו שנותרו במקום, והקימה את ראש פינה.
אילו הייתה פניה סילס מזדמנת לראש פינה של היום, היא בוודאי הייתה משוטטת ברחוב החלוצים והרחוב העליון (הראשונים), בהם נבנו ב-1882 בתי המגורים של המתיישבים, המהווים כיום את אתר השיחזור.
הסיור יחל בבית הכנסת, שהיה המבנה הציבורי הראשון שהוקם במושבה. בתחילה היה זה מבנה צנוע, אך בזכות תרומה נדיבה של הברון רוטשילד הוקם בית כנסת מפואר של ממש. "האגודה לשחזור מושבת הראשונים" שיפצה את המבנה ושימרה את אופיו, וכיום הוא פתוח למבקרים ולתפילות בימי שישי ובחגים.
פניה הייתה נהנית. ראש פינה של היום (צילום: המועצה לשימור אתרים)
מימין לבית הכנסת, תשמח פניה לזהות את ביתו של יוסף פרידמן, ממקימי גיא אוני, שכונה יוסוף אפנדי, וגידל אתרוגים בוואדי ומנדרינות בחצר משקו. מי יודע, אולי פרידמן היה ההשראה לדמותו של יחיאל, בעלה של פניה. בהמשך ניצב בית הפקידות גדול המידות שבו גרו פקידי הברון רוטשילד, וכיום מוצג במקום חיזיון אורקולי אודות המושבה (טלפון: 04-6936913).
לצד בית פיק"א הוקמו בתי פקידות נוספים, אחד מהם יהפוך ברבות הימים, לביתו ולמעבדתו של חוקר המלריה, פרופסור גדעון מר, המשמש כיום את העמותה לשחזור מושבת הראשונים. אם לפתע תתקף פניה ברעב, היא תוכל לסעוד ליבה בתבשיל קדירה מהביל ב"בית של רפא" השוכן אף הוא במקום. (טלפון: 04-6936192)
מתחת לבית מר, נטוע "גן הברון" המטופח, שעוצב ב-1886 בהשראת גני ורסאי על ידי אדריכל גנים צרפתי בשם דה-הא. משם תפסע פניה בבּוּלֵוַואר, הרחוב המרוצף אבן, שהיה השדרה שבה טיילו בני המושבה כדי לראות ולהיראות. לקינוח תוכל לסור אל בית וילקומיץ, "בית המורה", מקום מגוריו של מנהל בית הספר העברי הראשון בגליל, שהפך למשכנו של בית הקפה המתוק "שוקולטה" (טלפון: 04-6860219).
חזי שגב עורך סיורים מודרכים בראש פינה העתיקה, ומעביר את ההכנסות כתרומה להעצמת נוער אתיופי מנותק(050-5325732).
רבקה - איכרה ואצילה מזכרון יעקב
ספרה של יוכי ברנדס "גרעינים לבנים" עוסק אף הוא בגיבורה בת העלייה הראשונה. רבקה עלתה מרומניה והפכה לאיכרה ציונית בזכרון יעקב, ובהמשך הייתה לאצילה, בעקבות נישואים אומללים לפקיד הברון. במקביל, מספרת ברנדס גם על אסנת רביב של ימינו. יצאנו, אסנת ואני, למסע בזמן בעקבות דמותה של רבקה, אל זכרון יעקב של סוף המאה ה-19.
ב-1882 רכשו עולים מרומניה אדמות בגבעת זמארין. גם כאן, כמו בראש פינה, סבלו החלוצים מרעב וממחלות, ופנו לברון רוטשילד כדי שייקח אותם תחת חסותו. הברון נענה להם, בתנאי שיסכימו לתנאיו המנצלים, וזמארין הופכת להיות "זכרון יעקב" על שמו של אביו, יעקב (ג'יימס).
אילו הייתה רבקה מגיחה כיום מבין דפי הספר ומגיעה לזכרון יעקב, הייתה מגלה כי המושבה אותה הקימה נעשתה מוקד תיירותי תוסס. רחוב המייסדים הפך לפרוייקט "דרך היין" - מדרחוב יפהפה, מרוצף אבן, מעוטר בפנסים בסגנון של פעם, ובו מגוון בתי קפה, גלריות וחנויות.
חזיתות הבתים שוחזרו וכן שולבו בהן אלמנטים אופיינים כגון חלונות עץ וגגות רעפים. חלק מחצרות האיכרים הפכו למתחמי בילוי, כמו חצר ברקוביץ - בה נמצאים כלי העבודה המקוריים של בני המשפחה המתגוררים במקום מאז 1883. בעלי הבית ישמחו לספר את תולדות המשפחה והמקום. (טלפון: 04-6399308)
בתחילתה של דרך היין מצוי בית העלמין ההיסטורי של המושבה, בו טמונים ראשוני המייסדים. לידו, בגורן ישנה, הוקם "יד למייסדים", המנציח את משפחות החלוצים. בתוך האולם הקטן נמצאים צילומים נדירים המתעדים את תולדות המושבה בעשרות שנותיה הראשונות.
רבקה תוכל לבקר בחלק מהאתרים ההיסטורים שהשפיעו על חייה, כמו בית הפקידות המפואר ברח' הנדיב, הבנוי בסגנון צרפתי קולוניאלי, בו התגוררה עם בעלה הפקיד המרושע. במשך שנים שימש הבית כבית הספר של המושבה זכרון יעקב.
מבנה בסגנון צרפתי-קולוניאלי שהיה למוזיאון לעלייה הראשונה
לאחר ששופץ הבית היה למוזיאון העלייה הראשונה ע"ש שרה ומשה אריזון, הסוקר את תולדות העלייה וראשית תולדות המושבות בארץ ישראל באמצעות סיפור קורותיה של משפחה אחת מיום עלייתה לארץ. במוזיאון שלוש קומות המתעדות תקופות שונות בחיי האיכרים במושבות, בין היתר, דרך פסליה של הפסלת אורה רוזנצוויג. (כתובת: הנדיב 2 זכרון יעקב, טלפון- 04-6294777/888)
בהמשך הרחוב נמצא בית הכנסת הגדול והמהודר ביותר במושבות הברון, אוהל יעקב, שנוסד בשנת 1886 ונקרא על שמו של אבי הברון. לאחריו תטפס רבקה אל גבעת זמארין, שם החל הכל. בגבעה, בבית עתיק ומשופץ משנת 1882 נמצא גם היקב המפורסם של זכרון יעקב ובו מרכז מבקרים, חנות יין ומסעדה. הביקור במרכז המבקרים של היקב כולל ביקור בזאמרין העתיקה. (טלפון: 04-6290977)
לסיום, אם תחפוץ רבקה להסב לארוחה עם יוסף אהובה הרופא, מומלץ לה כי תעשה זאת ב"פיצ'וטו", מסעדה רומנטית הנמצאת במבנה משוחזר מהמאה התשע עשרה, מהראשונים במושבה. (המייסדים 41, זכרון יעקב, 04-6290646).
נחמה הפעילה החברתית מראשון לציון
פאניה ורבקה הן דמויות בדיונית. שולמית לפיד סיפרה שאת ההשראה לדמותה של פניה קיבלה מדמותה של מניה שוחט, בת העלייה השנייה, ואילו דמותה של רבקה, משכילה, סופרת ומנהיגה, מזכירה לי דמות אחרת, בשר ודם - נחמה פיינשטיין-פוחצ'בסקי (נפ"ש), בת העלייה הראשונה, ממייסדות ראשון לציון.
נחמה נולדה בליטא ב-1869, בגיל 17 הצטרפה לחיבת ציון, וכשהייתה בת 20, נישאה ליחיאל מיכל פוחצ'בסקי, אחד המדריכים החקלאיים הראשונים ששלח הברון רוטשילד לארץ ישראל, ועלתה עימו ארצה.
ביתה היה הבית השני בראשל"צ בו דברו עברית, והוא היווה מקום מפגש תרבותי לצעירי המושבה ולסופרים עברים. נחמה הייתה ידועה כפעילה חברתית, לוחמת זכויות האישה, מעורבת פוליטית וסופרת הכותבת בעברית (ניתן לקרוא חלק מכתביה בפרוייקט בן יהודה).
את פניה ורבקה שיגרנו אל ההווה, ואילו את נחמה, נחזיר אחורה, ונצא בעקבותיה אל ראשון לציון של סוף המאה ה-19 ב"שביל הראשונים", שביל מסומן ומשולט בינות לאתרים ההיסטורים של העיר.
את הסיור נתחיל במוזיאון לתולדות ראשון לציון. בבנייני המוזיאון דרו בעבר המבנים הציבורים של המושבה: בית המרקחת, המרפאה הציבורית, ובית הדואר, "הפוסטה", שמעליו פעמון המושבה.
כאן נכתבה "התקווה". בית הייסמן (צילום: עיריית ראשל"צ)
המוזיאון הוא מרכז לתיעוד תולדות ראשון לציון, ומכיל תצוגה היסטורית של עברה, כולל תערוכות קבע המשקפות את התרבות החומרית ואת חיי היום יום במושבה, כמו למשל התצוגה "בגדי ראשונים", העוסקת בתרבות האופנה של המושבה בעשורים הראשונים לייסודה.
אחד ממבני המוזיאון הוא בית המייסד, הייסמן, הבית הראשון שנבנה במושבה בשנת 1882, שהיא שנת הקמתה של המושבה. זהו בית איכרים בסגנון מזרח אירופאי, שבמרתפו כתב נ.ה. אימבר את " התקווה". (אחד העם 2 פינת ככר המייסדים, טלפון: 03-9598862)
ליד המוזיאון נמצא בית הכנסת הגדול והמפואר של המושבה שנבנה תוך מאבק לקבלת הרשיון מטעם השלטון התורכי.
מכיכר המייסדים, היא הגבעה אליה הגיעו ב-1882 שבע עשר המשפחות הראשונות של ראשון לציון, נרד ברחוב רוטשילד עד למפגש עם רחוב מוהליבר. זהו המבנה שכיהן כבית הפקידות הראשון, ובחצרו שכנו אורוות הברון. מהעבר השני נמצא בית יעקב קנר, בית בסגנון קולוניאלי המשמש משכן אמנות של עמותת הציירים והפסלים בעיר.
נפנה למתחם זד"ל, הנמצא בסמןך, ונתרשם ממגדל המים הייחודי במראהו, ולצידו באר המים המיתולוגית, בה נמצאו מים בשנת 1883. כיום זהו מרכז תיירותי בו מוקרן החזיון האור-קולי "מצאנו מים". במתחם נמצא גם בית העם, שנבנה ב-1898 מתרומות האיכרים כתודה לברון רוטשילד, והיה המרכז התרבותי-חברתי של בני המושבה. המבנה חודש ושוחזר במראהו המקורי.
לסיום, נחזור ברחוב אחד העם ונבקר בבית הפקידות של הברון (היום בית יד לבנים), ובבית ספר חביב, בית הספר העברי הראשון בארץ ובעולם, בו לימדו ולמדו בעברית בהשפעתו של אליעזר בן-יהודה.
