תביעות נגד 'מכבי' ו'כללית': סרטן השד לא אובחן בזמן
שתי תביעות בגין רשלנות רפואית הוגשו היום נגד קופות החולים מכבי והכללית על סך 2.5 מיליון שקל כל אחת. בשתיהן טוענות התובעות שרופאי הקופות אליהן השתייכו, נכשלו באבחון מוקדם של סרטן השד בו לקו. טרם הוגש כתב הגנה
תושבת הנגב, בת 33, אם לארבעה, אובחנה כחולת סרטן סופנית. באמצעות עורכי הדין, ענת מולסון וטל נבו, היא הגישה היום (ח') כתב תביעה לבית המשפט המחוזי בבאר שבע נגד מכבי שרותי בריאות, מרכז רפואי אשדוד – אסותא, מרכזים רפואיים בע"מ וד"ר איילון שלמה ממכבי, מפענח בדיקות רפואיות במכבי. סכום התביעה נאמד בכלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים. בתחילת כתב התביעה נרשם כי התובעת תבקש להקדים את מתן עדותה בטרם תכריע אותה המחלה, ולפיכך התביעה מוגשת בצירוף חוות דעת שטרם נערכה באופן סופי.
מכתב התביעה עולה כי עוד כשהיתה בת 18 חשה בשדה הימני גוש שהולך וגדל. מיד לאחר מכן עברה ניתוח שבמהלכו נמצאו שני גושים וכשנבדקו נמצאו שפירים. היא לא נדרשה לכל מעקב רפואי מסודר.
14 שנה לאחר מכן, כאשר בדקה את עצמה היא הרגישה שוב גוש בשדה הימני, היא פנתה אל רופאת המשפחה שהפנתה אותה לבדיקת ממוגרפיה,שפוענחה כתקינה והומלץ לחזור על הבדיקה בשד הימני כעבור כשישה חודשים.
באפריל 2006 ביקשה התובעת להוציא מגופה בניתוח גוש בגודל 15 מ"מ, שנתגלה בשדה הימני, אולם הכירורג הרגיע אותה וטען שהבדיקות תקינות ואין אינדיקציה לבצע ניתוח.
בנובמבר 2006 הרגישה התובעת בבדיקה עצמית כי הגוש בשדה הימני גדל. היא חזרה אל הכירורג אשר ביצע בדיקה קלינית ואז אובחן גוש בחזה. התובעת הופנתה בדחיפות לבדיקות נוספות.
בבדיקת ממוגרפיה נמצא גוש בקוטר של 2.9 ס"מ, ואובחן גידול ממאיר בחזה. בבית השחי נמצאו תאי סרטן ממאירים ובמיפוי עצמות שביצעה נמצאו גרורות סרטניות בעצמות.
בחוות דעת רפואית שהגישה ד"ר פני ספרבר נכתב כי "האבחנה הסופית של הגידול הממאיר אצלה נדחתה בשמונה חודשים, זמן זה מספיק לגרום להתפשטות מקומית וסיסטמית של הגידול וכתוצאה מכך חלה החמרה במצבה וירדו הסיכויים להחלמה מהמחלה".
עורכי הדין טוענים כי מדובר ברשלנות ומנמקים זאת בכתב התביעה ב-26 סעיפים שונים, ומסכמים בכתב התביעה כי בעקבות הרשלנות נמצאה המחלה כשהיא מפושטת ללא כל סיכוי להחלים ממנה, כאשר התובעת סובלת מכאבים קשים בכל חלקי גופה, והיא מתקשה בהליכה ובהפעלת ידיה, בגלל הגידול המתפשט בעצמותיה. היא עוברת טיפולים מייסרים ואינטנסיביים וזקוקה לסיוע צמוד של משפחתה. "מאז הגילוי היא חיה בצילו של המוות, תוך שהיא מודעת למצבה החמור על כל השלכותיו, ובעיקר בהשלכות הקשורות לארבעת ילדיה".
הסרטן לא אובחן בשלוש בדיקות שונות
תביעת רשלנות רפואית נוספת על סך 2.5 מיליון שקל, הוגשה גם היא היום לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד שירותי בריאות כללית. התובעים, בייצוגם של עו"ד ענת מולסון וטל נבו, הינם בן זוגה וילדיה של תושבת הצפון שנפטרה לפני כשנתיים מסרטן השד. התובעים טוענים כי ניתן היה לאבחן את המחלה בשלבים מוקדמים בהרבה, שבהם הסיכויים להחלמה גבוהים מאוד. "טעויות בפענוח, גישה בלתי מקצועית וחוסר משווע של תשומת לב הם שגרמו להחמצת ההזדמנות לאבחן גידול ממאיר בשדה של המנוחה בשלבים המוקדמים, ובטרם נשלחו גרורות", נטען בתביעה.
בכתב התביעה נטען כי האישה, שנפטרה בעת שהייתה כבת 55, היתה במעקב סדיר אצל רופא כירורג, בשל מה שמכונה "מבנה שדיים מסטופטי פיברוציסטי". על פי התביעה, מדובר במבנה המאופיין בגושים ובאי סדירות של הרקמה, דבר המקשה על בדיקה קלינית ידנית של השד.
בתביעה מפורטות שורה של בדיקות שביצעה האישה במהלך השנים שקדמו לגילוי מחלתה. בין השאר נערכו לה בדיקות ממוגרפיה, ואף ביופסיה, שגילתה כבר בשנת 1994 גוש בחזה, שזוהה כגידול שפיר. למרות זאת, לפי כתב התביעה, לא קיבלה האישה הוראות למעקב או טיפול. היא חזרה על הבדיקה בשנת 1998 וכן ב-2001, אז נקבע כי הבדיקה תקינה. רק בשנת 2003, לאחר שניתן היה למשש את הגוש בחזה ביד, הועברה האישה לסדרת בדיקות, בסיומה נקבע כי היא סובלת מגידול בשד בגודל של 9 ס"מ, עם גרורות בשאר חלקי הגוף, ובין היתר בכבד.
בחוות דעת מומחה שהגישו התובעים, נקבע כי "מחדלים וכשלים בפענוח בדיקות הממוגרפיה, מעקב לא סדיר ולא הולם את מצב השד, וכן היעדר המלצות לביצוע של בדיקות אולטרא סאונד משלימות לבדיקות הממוגרפיה שבוצעו, הם שגרמו לאיחור ניכר באבחון מחלתה של המנוחה ולאובדן מוחלט של סיכוייה להחלים מן המחלה".
המומחית מטעם התביעה, ד"ר פני ספרבר, מומחית לרדיולוגיה אבחנתית ומנהלת יחידת הדמיית השד במרכז הרפואי איכילוב, קבעה כי הבדיקה בשנת 2001 הייתה קריטית, שכן בה כבר ניתן היה לזהות את המחלה. לדבריה, פוענחו הממצאים בבדיקה בצורה שגויה כתקינים.
לדבריה, "אי זיהוי הממצאים החשודים בבדיקת הממוגרפיה ממרץ 2001 והיעדר המשך בירור באמצעות אולטרא סאונד, גרר התנהלות כושלת ושגויה, אשר בגינה הוחמצה האבחנה של סרטן שד בשלביו הראשונים אצל המנוחה: לא בוצעו צילומים משלימים, אשר נדרשו על מנת לאפיין טוב יותר את מידת ההסתיידויות ומידת פיזורן, לא בוצעה ביופסיה ולא הומלץ על המשך מעקב ממוגרפי אינטנסיבי יותר, כעבור שנה לכל היותר", כתבה המומחית. לדבריה, לו הייתה האישה מטופלת כבר בשלב זה, היו סיכוייה להחלים עומדים על 95 אחוז.
בפועל, לאחר שהתגלתה המחלקה בגופה של האישה היא עברה שורה של טיפולים כימותרפיים והקרנות, אולם נפטרה לאחר כשנה וחצי של מאבק במחלה.
טרם הוגש כתב הגנה לשתי התביעות.
לפנייה לכתב/ת 
