שתף קטע נבחר

מסע בין כוכבים: קבוצות הכוכבים של חודש יוני

הכירו את קבוצות הכוכבים כתר צפוני, הרקולס ונושא הנחש, למדו כיצד למצוא אותן בשמיים וקצת על הסיפורים המיתולוגיים העומדים מאחוריהן. וגם: מהו היום הארוך בשנה, שחל ב-21 ביוני, ומה יוצר אותו?

בכתבה הקודמת יצאנו לסיור מודרך בחיפוש אחר כוכבי הלכת בשמיים, וכעת נתמקד בשתי קבוצות כוכבים - כתר צפוני, הרקולס ונושא הנחש. כדי לזהות את קבוצות הכוכבים, תוכלו להיעזר במפה המצורפת בקישור הבא, בהתאם להוראות.

 

קבוצת כתר צפוני מצויה מזרחית לכוכב הזוהר ארקטורוס בקבוצת רועה הדובים. במחצית החודש, בסביבות השעה 9 בערב, ארקטורוס מצוי מעט מערבה לזניט ואילו כתר צפוני מצויה מעט מזרחה מהזניט. על ארקטורוס דובר בהרחבה במאמר של חודש מאי והוא בולט מאוד בצבעו הצהבהב-כתום. קבוצת כתר צפוני היא אחת מקבוצות הכוכבים ששמן יאה להן – היא נראית כחצי עגול, פתוח לכיוון צפון מזרח. היא קרויה כתר צפוני להבדילה מקבוצת הכתר הדרומי שמצויה לרגלי הקשת.

 

במיתולוגיה היוונית מסמלת הקבוצה את הכתר שנתן דיוניסוס כמתנת נישואין לאריאדנה בתו של מינוס מלך כרתים. אריאדנה, בתו של מינוס מלך כרתים, עזרה לתזאוס האתונאי להרוג את המינוטאור, שחציו שור וחציו אדם. במנוסתם מכרתים, הותיר תזאוס כפוי הטובה את אריאדנה באי נקסוס שם פגש אותה דיוניסוס. הנוודים הערבים בתקופה הקדומה, שספק אם הכירו את אריאדנה ואת תזאוס, ראו בקבוצה הקטנה את קאס אל-מסכין, הקערה (או הספל) של הקבצן, שמקבץ נדבות או את הצלחת, אל-פכה ששמו הרשמי של הכוכב הראשי בקבוצה, a, אלפקה, הוא שיבוש של השם הערבי. מאוחר יותר, בהשפעה היוונית, כינו הערבים את הקבוצה בשם אל-איקליל-אל שימאלי, הנזר הצפוני.

 

למעט צורתה המיוחדת, אין בקבוצה גרמי שמים יוצאי דופן.

 

קבוצת הרקולס 

הרקולס הוא אחד הגיבורים המפורסמים ביותר במיתולוגיה היוונית. לב הקבוצה הוא טרפז של כוכבים, כמה מעלות מזרחה מקבוצת הכתר הצפוני. מהקודקוד הצפון – מערבי של הטרפז יוצאים כמה כוכבים צפונה ומהקודקוד הצפון מזרחי יוצאים 3 כוכבים שיוצרים משולש. אלה רגלי הגיבור שהאחרונה מציינת את העובדה שהגיבור כורע על ברכו. משני הקודקודים הדרומיים יוצאות שתי שורות של כוכבים שמציינות את ידיו של הרקולס, האחת אוחזת באלה. תקצר היריעה מלתאר את מעללי הגיבור המפורסם, אך פרק אחד מהם עוסק ב- 12 המשימות שהטיל עליו איסטאוס, מלכה של מיקנה, כעונש על שהרג את אשתו מנארה ושלושת ילדיו.

 

יש משמעות מסוימת במספר 12, שהוא מספר השנים שישב הרקולס במיקנה. יש הסוברים שהרקולס הוא הגילגול היווני של הגיבור המסופוטמי גילגמש, שעלילותיו כתובות בתריסר פרקים. כנראה שהדבר קשור ל- 12 המזלות ולחודשי השנה. יש התאמה טובה בין כמה מנשואי המשימות של הרקולס לבין הקבוצות בגלגל המזלות ומה שהן מסמלות. הדבר קשור גם לברכת יעקב ל- 12 השבטים שגם כאן נמצאה הקבלה בין נשוא הברכה לגלגל המזלות הקדום. הנוודים הערבים הקדומים, קראו לקבוצה, אל-ראקיס, הרקדן. ומאוחר יותר, כנראה גם בהשפעה יוונית, ראו בו את אל-ג'אתיי עלה-רוקבאתיי – הענק הכורע על ברכיו.

 

גרם השמים הבולט ביותר בקבוצה הוא הצביר הכדורי הבולט, ה-13 בקטלוג של שארל מסייר שפורסם בסוף המאה ה- 18. הוא מצוי בצלע המערבית של הטרפז, קרוב יותר לקצה הצפוני שלה. במשקפת ייראה ככתם חיוור וערפילי ששני כוכבים משני צדיו יוצרים עמו משולש קהה זווית. בטלסקופ קטן ייראה ככתם ערפילי עגול גם מתוך עיר. בתנאי חשכה, טלסקופ בינוני יראה שמדובר בגיבוב של אינספור כוכבים. M13 הוא הצביר הכדורי הזוהר ביותר בחצי כדור השמים הצפוני. הוא מכיל מאות אלפי כוכבים דוגמת השמש שלנו ומרחקו מאיתנו הוא כ- 24 אלף שנות אור. M13 מקיף את גלקסית שביל-החלב. 10 מעלות לכיוון צפון-מזרח, מצוי צביר כדורי נוסף שחוסה בצל אחיו המפורסם. זהו M92, שאף הוא מתאים לצפייה בטלסקופים קטנים. הוא מעט קטן מ- M13 ומצוי באותו המרחק מאיתנו.

 

הכוכב a בהרקולס, שלמרות שמו אינו מהכוכבים הבולטים בקבוצה (מצוי דרומית לטרפז) הוא אחד הכוכבים הכפולים היפים בשמים; שמו – ראסאלגתי, נובע משמה הערבי של הקבוצה. מי שיכוון טלסקופ קטן ואיכותי, יראה שהמדובר בשני כוכבים – הבהיר מבין השניים בגוון אדום והשני צהבהב-כתום. ככל שקוטר הטלסקופ יגדל, הצבעים יהיו בולטים יותר. הכוכב האדום הוא כוכב קר וענק – קוטרו מוערך בכ- 300 פעם קוטר השמש. לו היה ממוקם במקום השמש, היה בולע את מסלוליהם של כל כוכבי הלכת עד מאדים. כיוון שהוא קר מאוד יחסית, מרבית הקרינה הנפלטת ממנו היא בתחום התת-אדום. שני הכוכבים סובבים זה את זה בזמן מחזור של 3600 שנים.

 

שיאו של הקיץ 

חודש יוני הוא החודש שבו חל היום הארוך ביותר בשנה. השנה יחול יום זה ב- 21 ביוני. מה משמעות הדבר?

 

כדור הארץ בתנועתו סביב השמש סב סביב צירו כאשר הציר נטוי בזווית של כ- 23 מעלות ביחס למישור הסיבוב סביב השמש. מסיבה זו, השמש אינה מתווה מסלול קבוע על פני כיפת השמים ומסלולה משתנה; יש רק שתי נקודות בשנה בהן השמש וקו המשווה של כדור הארץ מצויים על מישור אחד ונקודות אלה חלות בימי השוויון בחודשים מרס וספטמבר. לצופה בחצי הכדור הצפוני, לאחר שהשמש עוברת בנקודת השוויון בחודש מרס, היא תזרח מדי יום צפונית לנקודה שבה זרחה יום קודם לכן.

 

משמעות הדבר שמדי יום, בעת הצהרים, השמש תהיה בנקודה צפונית (גבוהה) יותר מעל האופק הדרומי. (לגבי צופה בישראל, השמש לעולם לא תגיע לזניט ותמיד תהיה דרומית לה). ככל שהשמש צפונית יותר, אורך הקשת שהיא מתווה על פני כיפת השמים מזריחה לשקיעה יתארך. השמש תגיע ל נקודה הצפונית ביותר במסלולה ב- 21 ביוני (כיוון שהתופעה קשורה במצב ההדדי של השמש וכדור הארץ ללא קשר למיקום הצופה, הנקודה הצפונית האבסולוטית במיקומה על כיפת השמים – שאינה קשורה במיקומו של צופה - יכולה לחול בכל שעה משעות היממה והשנה תהיה זו בשעה 21:07 שעון ישראל, אך אז היא תהיה מתחת לאופק עבור צופה מישראל אבל עדיין מעל האופק עבור צופים בחצי הכדור המערבי). ביום זה תתווה השמש את הקשת הארוכה ביותר מעל האופק ומסיבה זו הוא יהיה היום הארוך ביותר בשנה (הכוונה במושג יום – לחלק מהיממה שאינו לילה, שבו השמש מעל האופק). לאחר ה- 21 ביוני השמש תתחיל להדרים; כל יום היא תגיע בשעות הצהריים לנקודה מעט דרומית (נמוכה) ביחס לאופק הדרומי, עד יום שוויון הסתיו שיחול השנה ב- 23 בספטמבר.

 

לאחר יום השוויון תמשיך השמש להדרים, עד ליום הקצר ביותר השנה, ב- 22 בדצמבר. אז, שוב תתהפך המגמה, השמש תתחיל לעלות וחוזר חלילה. זו למעשה הסיבה העיקרית לעונות השנה: ככל שהשמש מצויה גבוה יותר מעל האופק, קרניה נופלות בעוצמה גדולה יותר על שטח נתון. הדבר דומה להבדל בין עצמת האור של השמש לאחר הזריחה או לפני שקיעה , שאז היא נמוכה מעל האופק, לבין עצמתה בצהריים שאז היא גבוהה יותר מעל האופק. בימות החורף היא מצויה נמוך יותר ולכן הקרינה שלה פוגעת בעצמה פחותה (עבור שטח נתון) מאשר היא מצויה גבוה מעל האופק.

 

כדור הארץ סובב סביב השמש באליפסה שהיא כמעט מעגלית. בניגוד למקובל לחשוב, אי-מעגליות המסלול אינה הסיבה לעונות השנה. יש אמנם השפעה, אך היא זניחה ביחס להשפעת נטיית הציר ויותר מכך – בחצי הכדור הצפוני ההשפעה היא הפוכה! כדור הארץ מצוי בנקודה הקרובה ביותר לשמש בתחילת חודש ינואר דווקא, עת החורף בעיצומו בחצי הכדור הצפוני (אך לעומת זאת בדרום הקיץ בעיצומו לכן פחיסות המסלול תורמת לחום של ימי הקיץ) ואילו כדור הארץ מצוי בנקודה הרחוקה ביותר מהשמש בתחילת יולי דווקא, עת הקיץ בעיצומו בצפון (והפוך בדרום).

 

יגאל פת-אל, מנהל פורום אסטרונומיה ב- YNET, יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה ומחבר הספר "המדריך להכרת השמים".

לוח שנה אסטרונומי של תופעות שמים שמימיות וכן מחשבון המחשב את מיקומם של כוכבי הלכת בכל שעה ושעה אפשר להוריד מאתר הבית של המחבר.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל
צילום: ארז ארליכמן
מומלצים