היום השלישי: איזה כיף, פנצ'ר
ריח שרוף באוויר של עוד יום שעבר. היה יותר קשה, אבל גם יותר קל. הבנות מתקתקות משימות ומצ'פרות בתורן את שאר החברות, בממתקים, בשירונים ואפילו במסאז'ים
גם היום השלישי נשרף, והדברים לא הופכים יותר פשוטים, למרות שהם הרבה יותר כיפים. כמות הפאנצ'רים רק עולה, אך כך גם הצ'ופרים שמלווים אותם. הנוף מסביב ציורי. אחת הבנות אפילו רוצה לקנות פה בית ולהביא את המשפחה. בסוף היא תחזור על ארבע.
יום עם המלכות
לפני היציאה ליום ארוך מאחורי הגה – קצת מתיחות בחצר הרפוחיו שבו עשינו את הלילה, בהדרכת הדר. בעלת המקום אמרה שאנחנו הישראליות הכי שקטות שהיא פגשה. רק שלא נקלקל את השם. הזזנו את הצ'ופרים שיהיה מקום באוטו, והנה מתחיל עוד יום שמצריך עירנות מאחורי ההגה, ואינטואיציה נשית
רכס הפירנאים הוא שמורת טבע אחת גדולה, והכללים נוקשים. לא משאירים זבל ונייר טואלט בשטח, לא זורקים בדלי סיגריות, ויש מקומות שאסור אפילו לעלות על ה"דשא" – מרבדי העשב העצומים, שמשתרעים לכל עבר
בפירנאים, הרועה ומקנהו נראים כמו באגדות. כרי מרעה דשנים, רועה בודד במרחבים, כלב פירנאי – וכבשים. ראינו גם סוסים חסונים ופרות יפהפיות בצבע דבש עם פעמון לצווארן מסתובבים להנאתם
עוד צוות זכה לפנצ'ר. כל צמיג שיוצא מכלל שימוש גורם לבנות אושר גדול. כולן רבות על הזכות, ובתוך דקות הן מחליפות גלגל. רק לפני שבוע הן היו מרימות טלפון לבעל. את השלולית הזאת הן עוברות בלי למצמץ
ראינו את אנדורה, אבל כמו משה לארץ כנען, לא זכינו להיכנס. לא עזרו תחינות הבנות לעשות קפיצה קטנה לשופינג בארץ הדיוטי-פרי. אולי כדי לנחם אותנו, בפאתי הנסיכות הקטנטנה חיכה לנו צוות המנהלנים המחופשים – דני, עמית, הראל ופלומה – עם מאפים קטנים, מלאים בקצפת אלוהית ודובדבנים
עוצרים לארוחת צהריים (גם אם זה בחמש אחה"צ). תמיד במקום יפהפה, תמיד מעשה ידי הבנות. המצרכים הבסיסיים, ירקות, לחם, קצת טונה וכו', הופכים לסלטי גורמה
המלכות לא יצאו לחופש. יש להן משימות. לכל צוות תורנות משלו: צוות לוגיסטיקה והתארגנות; צוות תרבות, שאחראי להפעיל את כל הבנות; צוות צ'ופר, שמצ'פר את הבנות. מה קיבלנו עד עכשיו, בין היתר? שקית ממתקים עם הסברים, שירונים, שפתוני הגנה, מייק-אפ הגנה וצדפים מקושטים.
בזמן הפסקת הצהריים, קיבלו כל המלכות מסג' משני צוותי הצ'ופרים של אותו יום – ככה, על המחצלות.
גם כדי לא לקפוא מקור, וגם כי ככה כיף, הבנות רוקדות, מתחבקות ושרות. מה עוד עושים בהפסקות? בעיקר פיפי. בכל רגע נתון לפחות מאיתנו צריכות הפסקת פיפי, כל מקום לגיטימי. לא צריך למצוא מסתור – אין (כמעט) ממי להתבייש
מהפירנות באהבה
לבן אלכסיי לבעלי – אני אוהבת אתכם, ומודה לקוקה-קולה, ששלחו אותי למסע. אני נהנית מכל רגע. נוני ורחל וכל הבנות מהמשק, ובראשם נתי ברוך. מאוקסנה
אור אבני מאחלת לבעלה עוד 15 שנות נישואים לפחות
לאייל – דורית חוזרת חיית שטח. הנהגת הכי משובחת בצוות. הבננות
משה אהובי, תארוז את הבנות, קניתי לנו בית צמוד מרעה על 400 דונם ירוק. סמוך עלי, לא תתחרט. נשיבוק, שלומציון לולו
לאיזי המתוק, הילדים והנכדים, מהמלכה (שישים זה לא קשישים)
למשפחת לאופר היקרה – עושה חיים בפירנאים ומקווה שהכל טוב אצלכם. אבא, מקווה שאתה מרגיש יותר טוב. אוהבת, איה
לפנייה לכתב/ת 
