לראשונה בישראל: אות "ידיד החירש" הוענק אמש

"בשנים האחרונות מסתמן שינוי בגישתם של מוסדות וחברות לצורכי החרשים וכבדי השמיעה בישראל", מציינים בסיפוק אנשי "אגודת החרשים בישראל" (אח"א), שאמש (ד') העניקו לראשונה את אות "ידיד החרש" ל-12 גופים מסחריים וארגונים. "במהלך השנים פנינו לחברות ולמוסדות הללו וניסינו להטמיע בהם מודעות להנגשת מבנים ושירותים לחרשים, ומקבלי האותות מוכיחים כי אט-אט המודעות החלה לחלחל".

לדברי מארגני הטקס, כ-700,000 איש, המהווים כ-10 אחוז מהאוכלוסייה בישראל, מתמודדים עם בעיות שמיעה המשבשות את התפקוד היומיומי שלהם. "עד לפני שנים מעטות נאלצו החרשים להסתמך על עזרתם של מתווכים, מתורגמנים לשפת הסימנים או קרובי משפחה, כשביקשו להסדיר את ענייניהם", הם מוסיפים. "הדבר גרם לסחבות, ופעמים רבות לתחושת חוסר אונים מול אטימות המערכת שסירבה ללכת לקראתם".

את תחושת חוסר האונים הזו, הם מעידים, מְפֵרִים הזוכים באותות, בהם תנובה וסלקום המאפשרות לחרשים לפנות אליהן ללא צורך במתווך, וגם בית האבות "שלווה" המפעיל מחלקה לקשישים חרשים שאנשי צוותה שולטים בשפת הסימנים.

'דוברים' רבים של שפת הסימנים אפשר למצוא גם בחברת טלפארמה, שעשירית מעובדיה חרשים, ובעיריית תל-אביב המעסיקה פקידת קבלה המסייעת לכבדי שמיעה הנזקקים לשירותיה.

אותות נוספים הוענקו לביפר תקשורת ולסוכנות היהודית שסייעו במהלך מלחמת לבנון השנייה לתושבי הצפון כבדי השמיעה; לארגון "ג'וינט ישראל"; למרכז מט"י חולון שפיתח תוכנית לקידום עסקים קטנים של חרשים; לעובדי בנק לאומי המתנדבים למען קהילת החרשים; וגם לצה"ל ולמחוז תל-אביב של אגף הקהילה במשטרה המקבלים לשורותיהם מתנדבים לקויי שמיעה.

"רוב האנשים חושבים שנגישות פירושה התקנת מעבר מיוחד לכיסאות גלגלים, אולם ישנן מוגבלויות אחרות בהן אנשים לוקים - ודרכים שונות להנגשת מבנים", מסכמים באגודה, שחנכה אתמול את "בית הלן קלר", משכנה התל-אביבי החדש והמונגש לכבדי שמיעה ועוורים. "מעלית שקירותיה שקופים, למשל, המאפשרים לחרשים לתקשר בשפת הסימנים עם כוחות החילוץ במקרה חירום".