אליס וארץ הפלאות
במשך שנים רבות היה האי אליס שער הכניסה לארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות. לכבוד 231 שנות עצמאות אמריקנית, המלצה לביקור במוזיאון ובאי, הממוקמים בין פסל החירות, המסמל חופש יותר מכל, לבין מנהטן, שבה החופש הוא באמת הכל
במשך 62 שנה, מ-1892 ועד לשנת 1954, היה האי אליס (Ellis Island) שער הכניסה הראשי לארה"ב. האי, הממוקם בנמל ניו יורק, בתווך בין פסל החירות, סמלה המובהק של אמריקה החופשית, לבין מנהטן, היה תחנת מעבר למיליוני מהגרים, המהווים כיום כ-40% מאוכלוסיית ארה"ב.
מתקן ההגירה שהוקם באי היה המפגש הראשון של המהגרים עם אמריקה מהחלומות. תהליך המעבר נמשך כחצי יום, והחל בבדיקה רפואית, שמטרתה למנוע כניסת מהגרים הנגועים במגיפות או במחלות קשות. בתחנה הבאה עברו המהגרים, בדומה להיום, ראיון אישי, שבו נשאלו בין היתר לסיבת הגעתם.
האפשרויות הבלתי מוגבלות. מנהטן היום (צילום: איי פי)
בימים ההם רק כ-2% מכלל המהגרים שביקשו להיכנס לאמריקה נדחו והוחזרו לארצות מוצאם, לרוב בגלל מחלות כמו שחפת, דלקת ריאות ומחלות עיניים ועור; כמעט ולא היו מקרים שבהם נמנעה הכניסה בגלל מצב כלכלי או מקצוע.
חששו משברו של החלום
אלן ברקוביץ, מניו ראשל שבניו יורק, מספרת איך סבתה, חנה בינה מנדלבאום-שכטר, היגרה לאמריקה מהשטייטל טרלו שבפולין, בעקבות הפרעות שהיו במקום ב-1912. בני המשפחה רצו להגיע לאמריקה והאמינו "שאם יודעים לקרוא ולכתוב, אפשר לעשות הכל", היא מתארת.ההפלגה מפולין לאמריקה על סיפונה של ה-"New Amsterdam" נמשכה עשרה ימים מתישים, שבסופם הגיעו המהגרים למחוז חפצם, כשהם חוששים מהתנפצות החלום והתקווה ולהתחלה חדשה במקום בו הכול אפשרי. ואכן, אחד מבני המשפחה הושב לפולין, משום שחלה בפוליו.
אלן מספרת כי מתקן ההגירה היה צפוף ומוזנח, ומשטרת ההגירה ושומרי האי הפחידו את המהגרים. המדים הזכירו להם את החיילים הקוזאקים שביצעו את הפרעות ביהודי פולין. "אני מרגישה ברת מזל שלא הייתי צריכה לעבור את זה בעצמי ושמחה שנולדתי למציאות אחרת", היא מסכמת.
בחלוף השנים, סבל המקום מהזנחה קשה וב- 1954 נסגר באופן סופי. לאחר 30 שנה, שופץ האתר וב-1990 נפתח בו מוזיאון ההגירה של האי אליס, הבנוי במבנה מרשים בן שלוש קומות. המעצב וטילטון, שחזר את מראה המקום משנות ה-20, וכיום מוצגות בו מספר תערוכות קבועות מתחלפות.
במוזיאון, ניתן להתרשם מתערוכה המשחזרת את תהליך המעבר של המהגרים, משלב הבדיקות, דרך צילומים וכתבי יד המתעדים את התקוות שלהם מהארץ החדשה, ובה גם אוסף של פריטים שהמהגרים השאירו כגון צעצועים, תמונות וספרים. באתר גם אנדרטה שבה הנציחו המהגרים כ-420,000 בני משפחותיהם.
הגיעה באיחור. פסל החירות בפריס, 1876
גברת חירות
פסל החירות, הנמצא בסמוך לאליס איילנד, הוא אחד מאתרי התיירות הפופולאריים ביותר בניו יורק. הפסל, המתנשא לגובה של כ-90 מטר, מציע תצפית מרהיבה של מנהטן, וההפלגה אליו ואל האי אליס היא חוויה ניו יורקית בפני עצמה.
פסל האישה עם הכתר בעל שבעת החודים מסמל את החופש לשבעת היבשות והימים. בידה השמאלית היא אוחזת את מגילת העצמאות האמריקנית שנחתמה ב- 4 ביולי 1776, ובימנית את הלפיד המסמל תקווה ואור.
הפסל בנוי מבסיס המשמש כמרפסת תצפית, ובעבר אך ניתן היה לטפס את 364 המדרגות המוליכות אל הכתר. בקומה השנייה של בסיס הפסל, יש מוזיאון מרשים המגולל את סיפור תולדות הפסל. בנוסף, תמצאו במקום אוסף מרשים של מייצגים בנושא החופש שהפסל הוא סמלו הגדול ביותר.
גברת החירות של האומן פרדריק-אוגוסט ברתולדי הוענקה לארה"ב כאות ידידות מצרפת, ותוכננה להגיע לחגיגות ה-100 של המדינה, אך בשל קשיים כלכליים, בנייתה נמשכה כ-10 שנים והיא נחנכה רק בשנת 1886, כשארה"ב חגגה 110 שנים.
- האי אליס ופסל החירות: ניתן להגיע מפארק ליברטי שבג'רזי, או מהקצה הדרומי של מנהטן, במעבורת היוצאת מפארק בטארי סאות' פארי, או מפארק ליברטי, המחיר כ-7 דולר (הלוך וחזור, כולל כניסה לפסל החירות ולמוזיאון האי אליס). פרטים נוספים בטלפון 363-3200 (212) או באתר.
לפנייה לכתב/ת 
