אני מתחתנת עם כהן; האם האיסורים חלים גם עלי?

שאלה:

במידה שאני נישאת לכהן, מהם החוקים שחלים עלי מבחינת היהדות ומהו פירוש האיסור של כוהנים להיכנס לבית קברות?

הערות: מה קורה במידה שכהן נפטר? כיצד קוברים אותו ומי נמצא על ידו? (מעיין, ירושלים)

תשובה:

משפחת הכהנים נבחרה לשמש בקודש בזמן שבית המקדש קיים, והם היו הנציגים האחראים על לימוד התורה והרוחניות בעם ישראל. כתוצאה מכך היה אסור עליהם להתקרב לטומאה או למוות. ביהדות, שלא כמו בדתות האחרות, כהני הדת אינם מתעסקים עם המתים אלא עם החיים, ואילו העיסוק עם המתים שמור לאנשי החברה הקדישא - גומלי החסדים.

הכהונה עוברת מאב לבן, ואינה כשורה לכישורים או לתכונותיו של הכהן. קדושתו של הכהן נובעת מהתפקיד שלו, ולכן הכהנים גם לא קיבלו נחלה בארץ ישראל, ועיסוקם היה בקודש. במסגרת זו יש לכהנים זכויות - עשרים וארבע מתנות כהונה, אך גם חובות - איסורים שאינם חלים על שאר ישראל. וביניהם האיסור להיטמא, להתחתן עם גרושה וכו'.

קדושה זו אינה עוברת לאשת הכהן, אך בזמן שבית המקדש היה קיים, גם אשת הכהן היתה יכולה לאכול מפירות התרומה, מכיון שהיא חלק ממשפחתו. ממילא, כיום, מי שנישאת לכהן אינה מוגבלת בהלכות הכהנים כלל, אך בניהם יהיו בעז"ה יהיו כהנים.

• כהן שנפטר, ל"ע, משפחתו הקרובה (אלו שישבו עליו שבעה) יכולים ללוות אותו לבית הקברות, אך האחרים עומדים במרחק מה ולא תחת קורת הגג שבה נמצא הנפטר.

• כהנים צריכים להתרחק ארבע אמות (כשני מטרים) מן המת, וזו הסיבה שהם אינם יכולים להיכנס לבית הקברות או לבית החולים במקומות שיש בהם מתים. (משיב: הרב ירון בן דוד)