שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    סכסוך גירושים: אפשר למנוע את מכירת הבית?

    האם יכולה אשה למנוע מבעלה לפרק את השיתוף בדירתם המשותפת? אולי, אם היא תגיש לבית-הדין הרבני תביעה למזונות ולשלום-בית. למרבה הפלא, דווקא בתי-הדין הרבניים יבואו לעזרת האשה. מהם השיקולים בהענקת הסעד, ומה עוד קורה כשהיא או הוא מגישים תביעה לשלום-בית

    שאלה:

    אני נשואה ואם לשלושה ילדים קטנים. חיי הנישואים שלי עלו על שרטון בגלל שלבעלי נמאס מחיי משפחה. היו לנו שנים נהדרות ביחד, ועכשיו הוא רוצה להתגרש והופך את החיים שלנו לסיוט. הוא רוצה למכור את הדירה שלנו, ואני לא מסכימה, מפני שבמחצית התמורה שנקבל לא אוכל לרכוש דירה אחרת. יש לי מה לעשות?

     

    תשובה:

    עוד מקרה מצער של קן משפחתי נעים שהפך לקן הקוקיה. וברקע - מאבקים רכושיים. לרוב נסוב הסכסוך העיקרי על בית המגורים, שהוא אצל חלק ניכר מהזוגות הנכס הכלכלי העיקרי. כשצד אחד מעוניין להתגרש, והצד האחר אינו משתף פעולה, הצעד המשפטי המשמעותי שביכולתו לנקוט הוא להגיש לבית-המשפט למשפחה תביעה למכירת הדירה.

     

    מה יכולה לעשות השואלת, שמצוקתה הקשה ניכרת בשאלתה, לגבי איומו של בעלה למכור את הדירה? ביכולתה לפנות לבית-הדין הרבני בשתי תביעות: תביעת מזונות עבורה ותביעה לשלום-בית. במסגרת תביעות אלה היא תבקש מבית-הדין להוציא צו "למדור ספציפי" - זהו צו הקובע כי לאשה זכות לגור בדירת המגורים. הדיינים יטילו גם עיקול על הדירה, או יתנו צו מניעה האוסר למכור אותה.

     

    החלטות אלה של בית הדין ימנעו בפועל את פירוק השיתוף בדירה, גם אם הבעל יפנה לבית המשפט לאחר מכן ואפילו קודם לכן ויגיש תביעה למכירת הדירה.

     

    "אין מוציאים אשה מנווה יפה לנווה רע"

    הטעם בדין העברי העומד מאחורי החלטות הדיינים הוא, שהבעל חייב לדאוג למקום מגורים לאשה. העמדת מדור למגוריה הוא חלק מחובת הבעל לספק מזונות לאשתו. בתי הדין קבעו, כי הוצאת האשה מדירת המגורים לדירה שכורה היא פגיעה ברמת החיים שלה. זהו שינוי לרעה במצבה. ההלכה קבעה בענין זה: "אין מוציאים אשה מנווה יפה לנווה רע".

     

    ההגנה בבית הדין על זכות המגורים של האשה רחבה אם כן מאוד. לא פעם נאמר בפסקי-דין רבניים כי דירה שכורה, נאה ככל שתהיה, אין די בה. שכן האשה תלויה במשכיר, לעיתים היא נאלצת להתנייד מדירה לדירה, ומצב זה פוגע בה ובילדים.

     

    מדור ספציפי יינתן לפעמים גם לבקשת הבעל

    המדור בספציפי בדירת המגורים הוא בעיקרו, כאמור, חלק מזכות האשה למזונות. לכן חשוב שהאשה תגיש תביעת מזונות לבית הדין בנוסף לתביעה לשלום-בית. על הדיינים להשתכנע שאשה רוצה בכנות בשלום-בית, וכי תביעתה למדור ספציפי אינה תכסיס למנוע את פירוק השיתוף בדירה (על כך כתבתי ברשימתי מה פתאום שלום-בית, אני רוצה להתגרש).

     

    לרוב, האשה היא המגישה תביעה למדור ספציפי. אבל באחרונה פורסם פסק דין של בית-הדין הרבני, המעניק מדור ספציפי לבעל שהגיש תביעה לשלום-בית. בית הדין קבע שאם דירת בני הזוג תימכר - אי-אפשר יהיה לדון באופן רציני באפשרות להשכין שלום ביניהם.

     

    צריך לזכור שהצו המונע פירוק השיתוף בדירה הוא צו זמני. הוא ניתן לרוב בתחילת ההליכים, אבל ייתכן שבהמשכם יבטל בית הדין את הצו.

     

    צו למדור ספציפי - נשק במירוץ בין הערכאות

    הדיינים המנוסים יודעים, שלעיתים קרובות עומדים בני הזוג בפניהם עטויי מסכות: הם דורשים גירושים, בעוד שלמעשה אינם מעוניינים בכך. הם מזילים דמעות על רצונם לשקם את היחסים, אבל רצונם האמיתי הוא להתגרש מהר ככל האפשר - ובתנאים טובים. לכן, לא פעם, כשתובעת אשה מדור ספציפי ומנסה לשכנע את הדיינים שיש סיכוי להשיב שלום לבית המסוכסך, הם בוחנים את דבריה בשבע עיניים.

     

    באחד מפסקי הדין כתב דיין בית-הדין הרבני הגדול בירושלים, הרב שלמה דיכובסקי, כי "השימוש בצו למדור ספציפי אינו מקובל עלי בכל מקרה. בתי הדין עושים שימוש ב'נשק' זה כחלק מריב מירוץ הסמכויות שבינם לבין בתי המשפט. הדבר אינו יאה, אבל במציאות המשפטית המאוד לא הגיונית של שתי ערכאות העוסקות בחיי המשפחה ומתנגשות ביניהן לעיתים קרובות, אולי אין מנוס מכך. חוששני שעד שלא יתן המחוקק את דעתו למצב לא נסבל זה, ימשיכו עורכי הדין לחגוג וימשיכו הצדדים לסבול".

     

    "להחיות חיים, ולא להחיות מתים"

    אם הדיינים ישתכנעו שאין סיכוי לשלום-בית, גם אם האשה באמת ובתמים רוצה בכך - הם לא יוציאו צווים המונעים את מכירת הדירה. בפסק הדין המוזכר לעיל כתב הרב דיכובסקי עוד, שברור לו שהצדדים הגיעו לסוף הדרך, "והמחלוקת אינה על ה'נפש' אלא על ה'רכוש', ולצורך זה אין מקום למתן צו למדור ספציפי". בפסק-דין רבני אחר נאמר, ש"בתי-הדין מצווים להחיות חיים, ולא להחיות מתים".

     

    במקרה אחר קבע הרב דיכובסקי שלמרות שלבעל יש אשה אחרת, הרי משום שהצדדים חיים בפירוד כבר שנתיים ואין סיכוי שישלימו, בית הדין לא ימנע את פירוק השיתוף בדירה. נימוק נוסף היה, שהאשה תבעה את מזונותיה בבית-המשפט למשפחה, ולבית הדין פנתה רק בתביעה לשלום-בית. זה לא היה מקובל על הדיינים: הם נוטים לעזור לאשה ה"שמה את מבטחה בבית-הדין הרבני, אולם כאשר היא מבקשת ליהנות משני העולמות, אזי אומר בית דין שלא ניתן לאחוז את החבל בשתי קצותיו".

     

    למרות האמור, היו גם מקרים שבהם אכן העניק בית הדין לאשה הגנה למניעת מכירת ביתה, אף על פי שפנתה לבית המשפט בתביעת מזונות, ולבית הדין בתביעה למדור ספציפי.

     

    כשלבעל יש אשה אחרת

    בפרק הקודם הזכרתי מקרה שבו נמנע בית הדין לסייע לאשה, למרות שבעלה גר עם אשה אחרת. אבל בדרך כלל יעשו הדיינים במקרים כאלה ככל יכולתם כדי למנוע את מכירת בית המגורים. בפסק-דין אחד של בית הדין נאמר: "כל עוד האשה אינה אשמה כלל בפירוד שהבעל יזם עקב היכרותו עם אשה אחרת, לא ניתן לנשל את האשה מהדירה שבה היא גרה כיום - בית גדול עם שטח של שני דונם, שזה בוודאי מוסיף הרבה רווחה לדיור שהאשה זכאית לו".

     

    לאורך פסיקת בתי-הדין הרבניים ניכר קו ברור של גינוי בעל המקיים קשר עם אחרת. בפסק-דין נוסף שעסק בבעל שעזב את אשתו בגלל אשה אחרת כתבו הדיינים, כי אין במצב זה כדי "לשלול את התקוה שיבוא יום והוא יתפקח מאהבה זמנית זו ויחזור לחיק אשת נעוריו ולמשפחתו. תופעה זו היא דבר שכיח מאוד ומציאותי".

     

    בהמשך ציטטו הדיינים מדברי חז"ל: "כל המגרש את אשתו הראשונה - מזבח מוריד עליו דמעות", ולפיכך דחו את תביעת הבעל לבטל את החלטתם שלאשה יש זכות למדור ספיציפי בדירת המגורים.

     

    אני נזכר בהקשר זה בסיפורון על זוג שבא לבית הדין וביקש להתגרש. הדיינים ראו כי הצדדים אינם שלמים עם החלטתם, וכנראה הגיעו אליהם בעקבות מריבה קשה. הם שאלו את בני הזוג אם סיכמו את כל הדרוש לחלוקת הרכוש, ונענו בחיוב, זולת עניין אחד: יש לנו שלושה ילדים, אמרו הבעל והאשה, ואנחנו אוהבים אותם. היינו רוצים להתחלק בילדים בשווה, אבל זה בלתי-אפשרי.

     

    נתנו להם הדיינים עצה: דחו בינתיים את הגירושים, והביאו לעולמו של הקדוש-ברוך-הוא עוד ילד. כשיהיו לכם ארבעה ילדים, תוכלו בקלות להתחלק בהם - ולהתגרש. השניים קיבלו את העצה, ומאז לא חזרו לבית הדין.

     

    בלעדייך אני חצי בן אדם

    לא פעם מנסים הדיינים לדבר על ליבם של בני-הזוג לחזור לחיי שלום. הם עושים זאת לא רק כשמונחת לפניהם תביעה לשלום-בית, אלא גם כשצד אחד תובע גירושים. אם ייווכחו הדיינים שאין סיכוי לשיקום היחסים, הם לא יטרחו לשכנע את הצד הסרבן לתת סיכוי נוסף. הם לא יעשו זאת גם כאשר יוכח להם שהאשה בגדה בבעלה (על כך כתבתי ברשימתי בעלי רוצה למנוע ממני להתחתן עם החבר שלי).

     

    באחד המדרשים העתיקים מסופר שאדם הראשון נברא עם שני פרצופים, אחד מלפנים ואחד מאחור. חילקם אלוהים לשניים, ומחלק אחד נבראה חוה. מאז שואפים שני החלקים למצוא זה את זה. האם ייתכן שמאז הבריאה מסתובב כל חלק בודד ומזמר לעצמו "בלעדייך אני חצי בן-אדם" - עד שימצא את חלק החסר בפאזל כדי להביא לשידוך המושלם?

     

    • ניתן לשלוח באימייל שאלות כלליות לעו"ד דון-יחייא. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פגיעה ברמת החיים
    צילום: איי אף פי
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים