הספין של ציר הרשע

עוד בטרם הספיק מטוסו של אחמדי-נג'אד להמריא מנמל התעופה הבינלאומי של דמשק, כבר ידע "א-שרק אל אווסט" את פרטי הפרטים של הברית הצבאית הגדולה. לא רק את המספר המדויק של מטוסים וטנקים ונשק רוסי אחר שאיראן תממן לסוריה, אלא גם איזה מפעל טילים תבנה איראן בסוריה וכיצד יפיל חיזבאללה את ממשלת לבנון ויטרפד את הבחירות הבאות לנשיאות בבירות. את פרטי הפרטים הללו, שכל שתי מדינות החותמות ביניהן עסקה ביטחונית-מדינית שומרות בסיווג "סודי ביותר", אם לא בסיווג גבוה יותר, מתיימר לדעת עיתון ערבי היוצא לאור בלונדון.

מדובר אמנם בעיתון מכובד ואמין למדי, אבל תוכן הידיעה מעורר יותר מתמיהה אחת. למשל, איך יספיקו מיליארד דולר איראניים לממן רכישת מאות טנקים, עשרות מטוסי קרב חדישים, טילים ומערכות נשק אחרות. אפילו מחירון נשק רוסי "רזה" ונואש במיוחד לא יאפשר מימון עסקה שכזו במחיר מציאה שכזה. תמיהה נוספת: כל שתי מדינות באיזשהו אזור בעולם, הסוגרות ביניהן עסקה בטחונית-מדינית מרחיקת לכת כזו שומרות את פרטיה בסיווג "סודי ביותר" אם לא למעלה מזה לבל תטורפד העסקה. והנה עכשיו דווקא סוריה ואיראן, מדינות שהחשאיות היא שם נרדף לניהול ענייניהן מזדרזות לפרסם את מלוא פרטי העיסקה קבל עולם. הכל אחרי פגישה שנמשכה כמה שעות בין בשאר אסד ונשיא איראן.

בקיצור - הידיעה ב"א-שרק אל אווסט" מריחה למרחוק מדיסאינפורמציה שנועדה לשרת את סוריה ואיראן. לסוריה יש עניין להראות לישראל שכדאי לה למהר ולהיכנס עימה למשא ומתן על רמת

הגולן, אחרת תיאלץ להילחם עימה בתנאים שיהיו קשים ואולי אף קטלניים עבורה. לאיראן יש עניין להראות שסוריה, למרות הצהרות בשאר אסד על רצונו במו"מ עם ישראל, ממשיכה להיות חברה נאמנה בקואליציה האיסלאמית הקיצונית שאיראן היא מנהיגתה. אותה קואליציה של מדינות ומיליציות שהאמריקנים מכנים "ציר הרשע". אותה קואליציה שאיראן מגבשת ודואגת שלא תתפרק, אלא דווקא תורחב.

צריך בהקשר הזה לציין שלונדון היא בירת הדיסאינפורמציה הבינלאומית עוד משנות השבעים של המאה הקודמת. לכן ראוי שהפוליטיקאים בישראל לפחות ינסו לברר - ויש אפשרות לברר - עד כמה נכונה הידיעה לפני שהם מגיבים עליה. בוודאי לפני שהם דורשים שמדינת ישראל תקים עקב חתימת העסקה ממשלת חרום ואחדות לאומית (ליברמן) או שהם מציעים למהר ולחתום עם סוריה על חוזה שלום על פי התנאים שמכתיב הנשיא הסורי (ביילין). עצוב לראות עד כמה מהירים מנהיגינו הפולטיים להגיב ועד כמה לא רצינית פזיזה היא התייחסותם למידע שעשוי להיות בנפשנו.

אז מה בעצם אנחנו יודעים?

לגופו של עניין, למרות שהידיעה ב"א-שרק אל אווסט" נראית ונקראת כדיסאינפורמציה, ראוי לבחון ולנתח אותה בזהירות ובדקדקנות כדי להעריך עד כמה היא מהימנה. עובדה ידועה היא שסוריה מנסה לרכוש כמויות לא גדולות של נשק חדיש ברוסיה. בעיקר טילים נגד טנקים, טילים נגד מטוסים וכמות מאוד מוגבלת (5) של מטוסי קרב חדישים מדגם מיג 31. ידוע גם שאיראן התחייבה לממן כמה מעסקאות אלה ומסייעת כבר היום לתעשיית הנשק של סוריה בייצור טילי קרקע-קרקע ורקטות ארוכות טווח ומדויקות.

אבל החשוב מכל - ידוע בוודאות שאיראן מנסה כעת להגביר את המתח בגבול בין סוריה לישראל. היא עושה זאת כעת בכל הדרגים, מהפוליטי-גבוה עד לדרגי עבודה, באמצעות אספקת מידע מודיעיני לפיו מתכוונת ישראל כביכול לפתוח הקיץ במלחמה נגד סוריה ולבנון במטרה למחוק את רישומם של כשלונות

 מלחמת לבנון השנייה. האיראנים מספרים לסורים כי ישראל חרדה מאובדן כושר ההרתעה שלה בעקבות מלחמת לבנון השנייה ולכן היא מתכוונת לפתוח במלחמה חדשה הקיץ. האיראנים מקווים ליצור באמצעות מידע זה מתח בין ישראל לשכנותיה מצפון. מתח שדי יהיה בניצוץ אחד כדי להפכו להתנגשות אלימה. להערכת גורמי מודיעין, זו בדיוק הייתה כוונתו של אחמדי-נג'אד כשאמר בדמשק בשבוע שעבר ש"הטמפרטורות בקיץ עולות באזור ואני מקווה שזה יוביל לתבוסה נוספת של אויבי האזור" - קרי, ישראל וארה"ב. הנשיא האיראני התכוון גם לאפשרות שארה"ב תתקוף את ארצו כדי לקפד את תוכנית הגרעין שלה.

עובדות אלו הן חמורות דיין כדי לעודד את מדינת ישראל לעמוד על המשמר ולדאוג שלא תהיה לסורים עילה לחשוב שהמידע האיראני הולך ומתממש וכי ישראל מתכוונת לתקוף אותם. צריך לדעת שנפנוף חרבות בזירה הפוליטית הישראלית עקב פרסום הידיעה ב"א-שרק אל אווסט" רק משרת את איראן ואת המניפולציה שהיא מנסה לעשות על הסורים. קור רוח ובדיקה דקדקנית, כדי לברר מה שבאמת סוכם בין אחמדי-נג'אד ואסד זה מה שנחוץ כרגע. בין השאר, כדי שישראל תוכל להפעיל מנופים דיפלומטיים בזירה הבינלאומית כדי לטרפד עסקת נשק גדולה, אם סוכמה, וכדי להתייחס למו"מ סוריה בצורה עניינית ושקולה.