שאלת השאלות: פעם מניאק תמיד מניאק?
אורלי טוענת שברגע שאחד מהטיפוסים הנ"ל יפגוש את אשת חלומותיו, הוא ישתנה ויהפוך להיות הבחור המושלם, האביר על הסוס הלבן. ואני גורסת שאנשים לא משתנים כל כך מהר, הרי לא סתם נאמר "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?"
אורלי ואני נפגשנו בפעם הראשונה בכיתה א', ומאז אנחנו חברות מאוד טובות. בשנים האחרונות, לאחר ניסיון רב בעולם הדייטים ומערכות יחסים כאלה ואחרות, יש לנו חילוקי דעות לגבי שלל הטיפוסים השליליים שאנחנו פוגשות.
מדובר באותם הגברים שלא בנויים למחויבות, שאצלם חופש וזוגיות לעולם לא יילכו יחדיו, או באלה עם פחד מתמיד מפספוס הזדמנויות, שתמיד ירצו להמשיך הלאה ולהכיר את הבחורה הבאה שנקרית בדרכם (תסמונת "הדשא של השכן"). ובל נשכח את המכורים לסקס ,ולאו דווקא עם אותה בחורה, ועוד הרבה טיפוסים אטרקטיביים אחרים.
מובן שהטיפוסים הנ"ל הם לרוב אינטליגנטים, שנונים ונראים טוב, אבל מה לעשות, לבנות איתם מערכת יחסים זה מתכון בדוק לכישלון.
אורלי טוענת שברגע שאחד מהטיפוסים הנ"ל יפגוש את אשת חלומותיו, הוא ישתנה ויהפוך להיות הבחור המושלם, ממש האביר על הסוס הלבן. ואני גורסת שאנשים לא משתנים כל כך מהר, לא ניתן לצפות שאדם ישנה את דרכי התנהגותו מן הקצה אל הקצה, הרי לא סתם נאמר "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?" לדעתי, זה ממש לא משנה אם אותו הבחור יפגוש את אשת חלומותיו למחרת בבוקר. ובכל מקרה, אשת החלומות אינה אלא פנטזיה. הוא לא ימצא אותה, כי היא לא קיימת.
ואז קרה מקרה ביני לבין אורלי חברתי.
התחלתי לצאת עם עומר לתקופה לא ממש ארוכה. טיפוס עם לשון מאוד חלקלקה, חכם ומפולפל, עם חיוך שובה לב וארשת פנים תמימה. מהרגע התפתחה בבטני מין תחושה מוזרה שמשהו כאן לא ממש כפי שהוא נראה. כל המחמאות שפיזר סביבי והצהרת הכוונות היו קצת יותר מדי מוגזמות. אבל, כיוון שהוא מצא חן בעיניי, נתתי הזדמנות להיכרות בינינו. מהר מאוד התגלו תחושות הבטן שלי כנכונות, והבנתי שהבחור בעצם מחפש רק דבר אחד - וזה לא מתאים לי. ניתקנו את הקשר בינינו, אבל הוא היה מאוד מקושר חברתית, כך שנשארתי איתו מידי פעם בקשר טלפוני, כדי להתעדכן במסיבות ואירועים שהוא וחבריו היו מארגנים.
באחת המסיבות אליהן הגעתי דרכו הצטרפה חברתי אורלי. הפעם הוא התחיל בפלרטוט סוחף איתה, והיא מצידה נשבתה מיד בקסמיו. בסוף הערב היא שאלה אותי אם זה יפריע לי אם היא תצא איתו.
"נראה לי שאני ארגיש עם זה מוזר, אבל את ילדה גדולה. תעשי מה שאת רוצה", אמרתי לה.
"הרי אין ביניכם כלום, אז מה כאן בעצם הבעיה?"
"אני לא ממש מבינה למה זה צריך להפריע לך", אמרה אורלי. "הרי אין ביניכם כלום, אז מה כאן בעצם הבעיה?"
מצד שני:
המניאק הזה הוא אני
אורי לוין
אני חושב שלכל גבר יש יצר חזק לזיין כמה שיותר נשים. בשביל הסיפורים, אבל בעיקר בשביל סיפוק עצמי. עם זאת, אני מאמין גדול באהבה, ומחפש את האחת והיחידה. הבעיה היא שלא הייתי מזהה אותה גם אם היו צובעים אותה באדום זרחני, מחברים לה רעשנים ודוחפים אותה מול הפנים שלי
"הבעיה היא שהבחור התגלה כמניאק. הוא מחפש רק סקס כרגע ולא קשר רציני, אבל הוא כמובן טורח לעטוף את כוונותיו האמיתיות במילים יפות ובהצהרות שקריות. את הרי כבר מכירה את כל הסיפור מהניסיון האישי שלי איתו, אז למה בעצם את רוצה לצאת עם מישהו כזה? שתינו יודעות שאת לא בדיוק מחפשת סטוץ בשלב זה של חייך".
"כי כבר אמרתי לך", השיבה אורלי, "אנחנו חושבות אחרת. אני מאמינה שכשמישהו פוגש את הבחורה הנכונה, הוא יתנהג אחרת. אולי אני הבחורה הנכונה בשבילו?"
לא ממש אהבתי וגם לא ממש קיבלתי את הרעיון, אבל מהר מאוד הם התחילו בכל זאת לצאת. לאחר ארבע פגישות בהן התנהג כג'נטלמן מושלם כלפיה, אבל עדיין לא השיג את מטרתו, הוא החליט לנסות את הדרך הישירה ואמר לה בשיחת טלפון, "תראי, לא נראה לי שזה יילך בינינו, אבל אני מאוד רוצה לשכב איתך".
חברתי היקרה היתה המומה, וכמובן, ניתקה איתו כל קשר לאחר השיחה.
חייבים להודות שמתחת לאמונה הזאת שהבחורה הנכונה תשנה כל סרבן מחויבות לנסיך מונוגמי נמצא פחד - הפחד שלא תמצאי מישהו, כי כבר כל כך הרבה זמן את מנסה וכל כך הרבה פעמים התאכזבת. אז אולי צריך לתת צ'אנס לכל אחד? אולי צריך לנסות הכל? הרי אם תוותרי על כל אלה שקנו בית עם ארבעה כיווני אוויר באי הגברים האבודים – מי ישאר? קשה לא להתייאש בנסיבות האלה.
כל שנה שעוברת, הסטטיסטיקה האישית המשלה שלך מתחזקת. המסקנות הופכות נחרצות יותר ויותר: אין. אין אף אחד שם בחוץ בשבילי. אז כדי לא להתייאש משנים אסטרטגיה. יש שיחליטו לתת צ'אנס גם לבחורים מעשנים למרות שהן שונאות סיגריות. יש שיבחרו להרחיב את החיפוש מבחינה גיאוגרפית. ויש, כמו החברה שלי, שיחליטו להרחיב את מעגל האפשרויות בכך שיכללו בו את אלה שלמראית עין לא ראויים כלל (אבל לכי תדעי, אז שווה לנסות).
כן, הייאוש הוא חזק. קל יותר לשכנע את עצמך שיש פוטנציאל איפה שאין, מאשר להודות שהדבר האמיתי הוא נדיר ודורש אינסוף נחישות ואמונה. קשה להאמין לאורך זמן שפשוט צריך תזמון, ואולי אפילו השגחה עליונה, כדי למצוא בן זוג מתאים. קל יותר לחשוב שמשהו אצלך כנראה לא בסדר, או שאת בררנית מדי, או שזה מתחת לאף שלך ואת לא רואה.
אורלי עדיין סבורה שמניאקים יכולים להיות מדהימים ברגע שתגיע הבחורה הנכונה. ואני אומרת, אם מניסיון לא לומדים, אז ממה כן?
האימייל של מיצי
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
