שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    ארבע הערות על הסכם הפנסיה החדש
    בחודש יולי חתמו ההסתדרות, בשם העובדים שאינם חברים בה, ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, בשם המעסיקים הקטנים שאינם יכולים להתנגד להחלטותיה, על הסכם פנסיה לשכירים במגזר העסקי. דן שפרינצק מסביר מדוע שני הגופים כרתו ביניהם הסכם שלא מחייב אותם - מצגת שווא שנכפתה על צד שלישי

    הסכם הפנסיה לשכירים במגזר הפרטי , שנחתם לאחרונה בין לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים וההסתדרות, הוא "מלאכת מחשבת" אשר רק בגדי המלך החדשים ישוו לה. מציאת המתכון הנכון להבטחת משענת נאותה לעת זקנה ובמקרה של נכות או פטירה, לכל אוכלוסיית המדינה שטרם הובטח לה קיום מינימאלי, הוא חזון אחרית הימים של ממש. כלי התקשורת הניחו לבשורה לעבור, מצטטים את הנוגעים בדבר שגמרו את ההלל על ההסכם שהושג ללא שפיכות דמים וללא מאבק, למרות היותו מהפכני. אלא שבהסכם, שבהמשך אדגים שאינו אלא מצג שווא, מגולמת תחבולה: הוא אמנם לא יחייב כמעט איש, אך כששר התמ"ת יחיל עליו צו הרחבה הוא יהפוך למעשה לחוק. 

     

    על-פי ההסכם, שייכנס לתוקפו ב-1 לינואר 2008, יבוטחו כל העובדים המועסקים באותו מקום עבודה למעלה מתשעה חודשים בקרן פנסיה או בפוליסת קצבה של חברת ביטוח. בשנה הראשונה יפרישו המעסיק והעובד יחדיו 2.5% ממשכורתו, ובכל שנה 2.5% נוספים עד שהסכום יתייצב על 15% מהמשכורת בשנה השישית ואילך. מרבית הנהנים מההסכם החדש יהיו עובדים שאינם חברי הסתדרות, משמע אנשים שאין לה כל מחויבות אליהם. לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, שייצגה את המעסיקים, הציגה אותם כמי שנחלצים לעניין כנושאי שליחות נאצלה, למרות העול הכספי שיוטל על כתפיהם. ומה האמת? שני הגופים כרתו ביניהם הסכם שלא יקריבו דבר במסגרתו, אך הוא מחייב צד שלישי.

     

     

    1. מה הטעם לחייב חסרי קיום נוכחי לחסוך למען עתידם?

    רק אנשים שבעים יכולים לטעון כי משענת לזקנה חשובה עד-כדי-כך, שכדאי לו לאדם לוותר על 15% מהכנסתו הדלה הנוכחית לטובתה. נתאר לעצמנו אדם שנכנס עם ילדו לסופרמרקט כדי לקנות לחם אחיד והילד, שעיניו נקרעות לרווחה נוכח שפע המוצרים, מבקש ממנו מעדן חלב צבעוני - והוא מסביר לילדו שאין ידו משגת לרכוש מוצר מותרות זה, כי יש לחסוך כספים לעת זקנה ולמקרי חירום אחרים. הדברים האחרונים מרמזים לכך שגם בעלי ההכנסות הנמוכות, אפילו אלה המשתכרים 4,000 עד 5,000 שקל בחודש, לא ישישו להפריש לפנסיה 5% משכרם, גם אם המעסיק יפריש 10%. 250 שקל בחודש משמעם הינזרות ממוצרים שנחשבים לבסיסיים מאד בחברתנו השופעת.

     

     

    2. חיוב המעסיקים לשלם ישים רק כשקיים מחסור בעובדים 

    בתקופה של אבטלה משמעותית, בלתי אפשרי לחייב מעסיקים לשלם לעובדיהם כחוק, שכן גם העובדים מתגייסים להפרת החוק כדי להציל את נפשם. המלינים על היעדר אכיפה אינם מדייקים, כיוון שבאין מתלוננים אי אפשר לאכוף חוק. מובטלים שהצליחו סוף-סוף למצוא עבודה תמורת משכורת של 3,000 שקל בחודש לא יתלוננו על גואלם בשל 710 השקלים החסרים לפי חוק שכר מינימום. ואם אין מצליחים לאכוף את חוק שכר המינימום - כיצד יצליחו לאכוף את הסדר ההפרשות לפנסיה? ומי ינסה לאכוף אותו?

     

    ואם מישהו בכל זאת "יעשה שריר" בעניין ההפרשות לפנסיה, המעסיקים ינסו להקטין את השכר עד לרמה בה הוא וההפרשה גם יחד ישתוו לשכר ההתחלתי. משמע, המעסיקים "יגלגלו" את ההפרשה על העובד. משמע, העובד ישלם הן את חלקו והן את חלק המעסיק. ולא יהיו תלונות, כיוון שאנשים בעלי הכנסה קטנה

    אינם מוכנים להפוך למובטלים רק בשל קדושת החוק. ואילו המשתכרים 4,200 שקל ויותר כלל לא יהוו בעיה: שכרם יוקטן ל-3,700 שקל או יותר, ואחרי שתנוכה ממנו השתתפות המעסיק אפילו הפרת חוק לא תהיה.

     

    הפרשות העובד והמעביד לקרן הפנסיה יגיעו בשיאן ל-15%, אך זה יקרה בהדרגה במשך חמש שנים. בשנת 2008, תחילת ביצוע ההסכם, השיעור יעמוד על 2.5% מהשכר (0.83% על-חשבון העובד; 1.66% על-חשבון המעסיק), כך ששחיקת הפרשת המעסיק באמצעות הקטנת השכר תהיה הדרגתית, ולא תעלה את המוני הפועלים על המתרסים.

     

     

    3. מהו האינטרס של המדינה להנהגת פנסיה חובה?

    במשרד האוצר מבינים היטב שלמדינת ישראל לא תיגרם הוצאה כלשהי מהנהגת פנסיית החובה. להיפך, אוצר המדינה ירוויח כסף רב. לפי חוק הבטחת ההכנסה, זכאי גם פנסיונר שכל קיומו על קצבת ביטוח לאומי לקצבת זקנה נוספת. אם יכריחו את בעלי ההכנסה העלובה לחסוך לפנסיה מפתם החרבה, כשיגיעו לזקנה לא יהיו זכאים להבטחת הכנסה, או שסכום הבטחת ההכנסה שישולם להם יהיה קטן כגודל הפנסיה שלהם. כשבנימין נתניהו "התנפל" כמוצא שלל רב על הנהגת פנסיה חובה, תוך התחזות לאדם טוב ומיטיב, הוא ידע שמדובר בחוק בלתי סוציאלי בעליל: הקטנת שכרם הנוכחי של המשתכרים מעט ממילא; הימנעות מהתחייבות לתשלום הבטחת הכנסה; ושחרור המדינה מתשלומי הבטחת ההכנסה בזקנתם של העובדים.

     

     

    4. וחברות הביטוח? הן יחגגו

    במשך עשרות שנים לא נחקק בישראל חוק פנסיה והנה, בקלי קלות, מונהגת מראית עין של פנסיה חובה. הדבר קרה הואיל וחברות הביטוח והבנקים התנגדו תמיד לחוק פנסיה חובה שיחייב ביטוח בקרן פנסיה, ולא בחברת ביטוח או בבנק. הבלתי מבוטחים לא דרשו מעולם חוק פנסיה, המחוקק לא הרגיש מעולם בלחץ ציבורי להנהגת חוק פנסיה, וההסתדרות היתה מוכנה לחוק פנסיה רק אם תובטח לה הגמוניה באמצעות קרנות הפנסיה שלה. עתה, אין למעשה הסתדרות, אין

    קרנות פנסיה הסתדרותיות וכמעט כל קרנות הפנסיה, ביטוחי החיים וביטוחי המנהלים מצויים בבעלות חברות הביטוח. לכן, כל כפייה על כל ציבור להצטרף לביטוח פנסיוני תועיל לרווחת חברות הביטוח.

     

    לקורבנות של הסכם הפנסיה החדש לא יהיה כוח להתמקח, לא עם חברות הביטוח ולא עם קרנות הפנסיה, ולכן הם ישלמו את מירב דמי הניהול. יתרה מזאת: סוכני הביטוח מרוויחים יותר כשהם מוכרים פוליסות ולא קרנות הפנסיה, כך שהם יטו להפנות אנשים לפוליסת קצבה ולא לקרן פנסיה, למרות שהאחרונה כדאית יותר באופן מובהק. אילו מנסחי ההסכם קבעו לפחות כי מותר להצטרף אך ורק לקרנות פנסיה, והיו פוסקים כי קרן פנסיה תהא רשאית לקבל עובד לשורותיה רק אם תגבה דמי ניהול מרביים של 2% מהפרמיה ו-0.25% מהיתרה הצבורה, היו גואלים את עלובי החיים לפחות מחלק מהגזל של הגופים המבטחים. אך התאווה לכספם של המבטחים היתה מתגלה כגדולה יותר מכמיהת העניים לעזרה. והסיכוי לחסד עם המבוטחים? הוא שואף לאפס.

     

    דן שפרינצק הוא כלכלן ויועץ פנסיוני


     

    • המכללה החברתית-כלכלית , עמותה ללא כוונות רווח, מספקת ללומדים בה ידע תיאורטי וביקורתי על החברה הישראלית - לצד אלטרנטיבות וכלים מעשיים שמטרתם לקדם שינוי חברתי. המכללה פועלת בכל הארץ ומונעת על-ידי פעילים חברתיים ואנשי אקדמיה הפועלים בהתנדבות. מדור שבועי מגיש מדי יום ראשון שיעורים מתוך תוכנית הלימודים של המכללה.  

     

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רוח טובה
    יד שרה
    כיתבו לנו
    מומלצים