שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חידה גלילית עם ארבעה כיווני אוויר
    מה קרה בחורבת תפן? מי הקים אותה? למה? ומתי נטשו אותה? תשובות אין, לא כאן ולא מתחת לכפר הדרוזי הגדול ג'ת. אבל הנוף, הנוף

    לא תמיד אני נהנה לבוא אצל מקום מבלי לדעת עליו דבר, לשאוב ממנו הנאה עמוקה ולצאת בור כפי שבאתי. אבל במקרה הזה דווקא כן.

     

    עוד בנעוריי

    כשעליתי בנעוריי לחורבת תפן בפעם הראשונה, שמה עדיין היה קלעת א-תפאניה, והוואדי המיוער והעמוק, שממנו טיפסתי כל עוד נפשי בי, היה ואדי אל-מג'נונה. יותר מכל דבר אחר אני זוכר עלייה דרך סבך אדיר של חורש צפוף ומייאש. המשעול אבד לי מדי פעם, והזמן שהקדשתי כדי לחזור אליו היה רב יותר מהזמן שעשיתי לכל אורכו של ואדי אל-מג'נונה, עד תחתיתו של השביל.

     

    בסוף אותו טיפוס סוחט אוויר ניצבתי על גלי אבנים סדורות, לידם ראיתי גם

     בריכות חצובות בסלע והמוני טרשים וטרשונים שבלטו מתוך החורש. אחרי שזיעתי יבשה, היה לי קר. מזג האוויר היה גרוע, ולא הייתי יכול לראות כלל איך נראית הסביבה, ודאי לא זו הרחוקה יותר.

     

    מהפך נופי

    אחרי שנים הנחל גויר ונקרא נחל בית העמק. אל-מג'נונה, המשוגעת, נותר שמו של המעיין הפועם באפיקו, מתחת למצוקי גיתה ולכפר הדרוזי הגדול ג'ת. עוד כמה שנים עברו, והנה מסתבר שלאחרונה נהרסה כל סביבתו הצומחת והסלעית של המעיין, סלעיו נקרעו, צמחייתו הושחתה לתמיד, מסתורו נחשף והפך לערוות סלע אכולה ומוכת דחפורים. יודעי דבר שבמקום טוענים שיד דרוזים בדבר ושתירוציהם למעשה הנבלה הזה קלושים ועלובים.

     

    הקלעה, כלומר המצודה, היא החורבה שאליה טיפסתי, נקראה כבר תפן, כשם כל החבל הזה במערב הגליל, שנועד בזמנו לעבור מהפך יישובי ונופי.

     

    השינוי שחל בארץ הטרשים הזו, שמצודת תפן ניצבת בלבה, הוא שאזור תעשייה הוקם בצפון החבל, הוקמו יישובים בכל השטח, נפרץ כביש ממעלות בצפון אל כרמיאל שבבקעת בית כרם בדרום, והשטחים המעובדים של תושבי כיסרא וכפר סמיע התפשטו על פני כל חבל תפן.

     

    מג'ד אל-כרום, נחף, בענה ודיר אל-אסד, שמרגלות המצוק הפכו, כל אחד, למגה-כפרים והם מטפסים במעלה הצוק. אולי בעצם שוב קיבל החבל את פניו מימים עברו, שבהם מצודת תפן שקקה אנשים, אשר בוודאי שמרו על חקלאי היישובים הסמוכים. אז היו אלה מה שהיום הן חורבות מחוז וחשק, הן ח'רבת אל-מאחוז וח'רבת אל-עאשק. והנה אני חוזר למצודת תפן.


    חורבת תפן. לא יודעים עליה מאום (צילום: גיל נחושתן)

     

    אוסף שאלות לא פתורות 

    המצודה בנויה אבני גזית גדולות מאוד. היא בנויה על מה שפעם קראו ג'בל א-ראוס, כלומר הר הראשים. היום אין לזה שם, והמקום הוא סתם הקצה העליון של שלוחה אשר נמשכת ממרומי תפן מערבה, אל ירכא ואל מישור חוף הגליל. בין שרידי החורבה הגדולה, המוסתרים בחלקם בחורש סבוך (אך נמוך בגלל מרעה יתר‭,(...‬ יש בית שער גדול, בריכות חצובות, חומה ו‭...‬ זהו.

     

    העולם מסביב מדהים ביופיו. מן המצודה הזו רואים אותו לפרטי פרטים, מהכרמל בדרום ועד ראש הנקרה בצפון.

     

    ומה אם כן עניינה של הבורות שבה פתחתי?

     

    הבורות היא בכך שלא יודעים על אודות המצודה הזו מאום. יש כאן חרסים מן התקופה ההלניסטית, מן התקופה הרומית-ביזנטית, הערבית, הצלבנית והממלוכית. ומה? מי הקים אותה? למה? האם הייתה קשורה לעכו? הייתה קשורה לדרך חשובה? לאיזו? מה התחולל כאן כשנטשו אותה ולמה?

     

    יש כאן אפוא אוסף לא קטן של שאלות, שבינתיים אין עליהן תשובה, וכך נשארת מצודת תפן לחידה יפה באמצע העולם ועל גבול החורש הנהדר של נחל בית העמק, תאום סיאם של ואדי אל-מג'נונה.

     

    כדי להגיע אל שרידי המצודה אין צורך לשחזר את מסע חזירי הבר שלי בסבך, מלפני דור. אפשר להגיע ברכב, בכביש ‭.854‬ מן העיקול בין לפידות וכישור עולה שביל רגל קצר, מסומן בירוק, אל החורבה ממש.

     

    דרוזים, למה?

    מקור שמה של העדה הדרוזית הוא באיסמאעיל א-דרזי, חכם דת ומיסטיקן שיעי שחי במצרים במאה ה-‭.11‬ הוא ועמיתו, חמזה אבן עלי, היו מחסידיו של אל-חאכם באמר-אללה. הוא, הסולטן השנוי במחלוקת מבית פאטם השיעי של מצרים, כל כך שנא נוצרים ויהודים, עד שהכריח את נכבדיהם לקשור בולי עץ לצווארם כדי שיילכו שפופים.

     

    מקובל לתלות ברשע הזה גם את האחריות לשריפת כנסיית הקבר הקדוש בירושלים, ואם כן הדבר, הרי שהוא בעצם מחוללן של מלחמות הצלבנים. כך או כך, יום אחד הוסר האיש הזה מעל במת ההיסטוריה, לא לפני שנטל לעצמו בפומבי כתר של קדושה יתרה וקירבה אינטימית לקדושי האיסלאם הראשונים.

     

    סביר להניח, שיד זועמת הגתה אותו ממסילת החיים, אלא שהאמת לא נודעה כבר אז,

     והיום היא כבר לא רלוונטית. בין חסידיו נמצא אפוא אותו איסמאעיל א-דרזי, שמפאת צוק העתים נאלץ להימלט יחד עם תלמידיו ואנשי חוגו אל הלבנון. שם הלכה והתרחבה השפעתו עד שהתמסדה סביבו עדה של ממש, ולימים גם זכו ממשיכיה להיקרא בשמו - דרזים (ובאשכנזית דרוזים‭.(‬

     

    מותר אפוא להניח שמקורם הראשוני של הדרוזים הוא ככת שיעית, אחת מני רבות בהרי הלבנון. לפיכך, לא יהיה למותר לציין את העובדה שבין ימיו של הסולטן אל-חאכם באמר-אללה רע המעללים ובין הדרוזים היום, כ-‭1,000‬ שנה מאוחר יותר, התרחשו כל כך הרבה דברים והתגלגלו כל כך הרבה גלגולים, שהקשר הישיר בין ה"הוא" אליהם פשוט לא קיים, והוא בערך כמו הקשר שבין חוקי חמורבי לספר התניא, או בין מעמד הר סיני לטקס סיום קורס נגדי אפסנאות בצריפין.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים