פרופ' וייס התנצל במכתב לרמטכ"ל - ושב לתקוף

שבוע אחרי הסערה שחולל, כאשר גידף את מפקד חטיבת חברון ואת חיילי צה"ל מול מצלמות ynet - פרופ' הלל וייס מאוניברסיטת בר-אילן חוזר בו מדבריו הקשים.

"מדברים שהושמעו מפי בתקשורת, הקללות, עולה כאילו אני רוחש רע לחיילים המוסרים נפשם על תקומת העם והארץ", כותב וייס במכתב לרמטכ"ל, רב-אלוף גבי אשכנזי, ולמפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן. 

"מבלי שאכנס באריכות להשתלשלות האירועים ולפרטים המרובים של הדברים אשר אירעו, ובהם טרם אמרתי את דבריי, אני מצטער על שנתדרדרתי לסגנון של קללות בדברים שאמרתי, ואני חוזר בי מדברים אלו ובכל מקרה נאמרו הם בעידנא דריתחא".  

"בכל מקרה", ממשיך הפרופסור, בהתייחסו לתיעוד הבלעדי ב-ynet בו הוא משחזר כיצד גידף את מח"ט חברון בעת הפינוי בשוק הסיטונאי: "הצילום בנסיבות המיוחדות שם הדברים הוצאו מהקשרם. טרם דבריי, פוניתי בכוח מביתה של בתי תהילה, חתני משה וששת ילדיהם, הבכורה בת שבע, המפונים בכוח זו הפעם השלישית בשניים האחרונות. הם גרו בנצרים ארבעה חודשים ורכשו שם בית בכסף מלא מכיסם. הם גרו בשכונת מצפה שלהבת אליה חזרו לאחר שגורשו מנצרים, גורשו מן השכונה פעם אחת ועכשיו בשנייה".

והוא ממשיך: "כפי שהגירוש בעזה גרם להסחת דעת נוראה ולטעות

 פטאלית בעניין התוצאה של דלדול בכוח ההרתעה של צבא ישראל - כך הגירוש בחברון. הפגנת חולשה קיצונית לפי סחטנות האויב מזמינה אסון. מה שאמרתי הוא מחרדתי הנוראה לצפוי".

"אני עצמי הייתי צנחן וחייל ביחידות מובחרות", מזכיר פרופ' וייס, ומסיים: "אני מאחל לכל החיילים ולכל עם ישראל ולכל תושבי הארץ הזאת והאזור ביטחון שלם, ולא חורבן חס ושלום".

אבל, הוא מבהיר - לאחר שכבר נפתחה נגדו חקירה פלילית, וגם באוניברסיטה בה הוא מלמד התנערו מדבריו: "למען הסר ספק, איני חוזר בשום פנים מעמדותיי היהודיות המאמינות האידיאולוגיות. זכויות היהודים בארץ ישראל הן אינהרנטיות, קדושות ואין לפגוע בהן. צה"ל אינו כובש בארצו שלו ואינו יכול להתייחס לבני עמו כאל אויבים. ומכל מקום, אמשיך להשמיע את דעותיי תמיד ולהיאבק למענן". 

"אנוס לרדת על ברכיו"

מאוחר יותר הסביר פרופ' וייס, שעלה לשידור ב"קול ישראל", כי התנצל בשל "לחץ מפא"יניקי טרוריסטי שהופעל על האוניברסיטה". בשיחה עם ynet, הבהיר: "מאז פורסמו הדברים, נשיא אוניברסיטת בר-אילן, פרופ' משה קווה, נהיה אנוס. הכריחו אותו לרדת על הברכיים בניגוד לרצונו. אחרי רצח רבין חיפשו את היהודים עם הכיפות הסרוגות באוניברסיטה, גם כשבר-אילן לא תמכה במעשה ולא אשמה ברצח".  

וייס הוסיף כי אם יזומן לחקירה במשטרה, יסכים לבוא. "גם אם נגזר על אדם לשבת בבית סוהר, גם אם הוא יפוטר מעבודתו וגם אם משפחתו תינזק מכך באופן נורא - יש ערכים יותר חשובים. אולי יותר קל למות בהסתערות בצבא על אויב מאשר להתבזות יום-יום ולשבת בכלא, אבל אדם צריך להגיד את מה שהוא חושב ומאמין. אני מנסה לעורר את העם מהסכנה האמיתית: גירוש יהודים הוא הסחת הדעת מהסכנה האמיתית, שהיא השמדת היהודים על-ידי אויבינו".