שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    הוד השרון: המושבות שחוברו להן יחדיו

    היא לא מטופחת כמו שכנתה רעננה, גם אין לה את הסטייל של רמת השרון או גישה לים כמו בהרצליה, אך בהוד השרון עדיין נשמרת הפשטות של פעם, מלווה בטאץ' של עדכון ואופנתיות. מיכל בן ארי ביקרה בעיר האהובה עליה בשרון וחזרה עם המלצות

    אין לה עבר עשיר כמו לשכנתה מדרום, פתח תקווה, ולא יחסי ציבור משומנים כמו לשכנתה מצפון, כפר סבא. היא עדיין לא מטופחת כמו רעננה, בטח לא סטייליסטית כמו רמת השרון, וגם אין לה גישה לים כמו להרצליה - ובכל זאת הוד השרון היא האהובה עלי מבין ערי השרון.

     

    אולי זה בגלל המושבים שחובקים אותה מכל עבריה ושומרים עליה ירוקה, או בשל פארק ארבע העונות היפהפה שלה, ואולי זה משום התחושה שעל אף הבנייה המואצת שמתרחשת בה בשנים האחרונות, הוד השרון ממשיכה (בינתיים) לשמור על פשטות רכה מהולה בעדכניות אופנתית.

     

    לא מכבר עברתי ליישוב כפרי בשרון. ואני, מה לעשות, פה ושם עדיין מפעפעת בי התשוקה לקורטוב עירוניות. בזמנים כאלו, הוד השרון מספקת עבורי את השילוב המושלם בין כפריות מחד ואורבניות במיטבה מאידך.

     

    שדות תות לנצח

    את הסיור בהוד השרון התחלתי במגדיאל - אחת מארבע המושבות שהתאחדו בשנת 1964 והפכו להוד השרון. מגדיאל הוקמה בשנת 1924 כיישוב עברי חדש אשר יעבדו בו פועלים עבריים.

     

    הצריף הראשון במושבה היה של חיים קולטון, שנבנה מעצים שנקנו מהצבא הבריטי והובאו מטול כרם. במשך שנה הייתה משפחת קולטון המשפחה היחידה בכל המושבה בעוד שאר המייסדים נשאר לגור בכפר סבא. הצריף שוחזר וכיום הוא מוזיאון לתולדות המושבה (רחוב סוקולוב 8).


    מנציחים את הפרדסים שפעם היו כאן (צילומים: מיכל בן ארי)

     

    המראה של מגדיאל כיום הוא מתעתע - שכונות חדשות של רבי קומות מודרניים בצד שדות תות פתוחים ופרדסים ממש בתוך השכונה. אך נראה כי הריאה הירוקה לא תישאר כאן לאורך זמן, וכדי להנציח את עברה ההדרי של מגדיאל הוצבו פסלים בצורת פירות הדר בכיכרות השכונה.

     

    ליבה של מגדיאל הוא כיכר אוסישקין. הכיכר תוכננה על פי תכנית גיאומטרית קלאסית בה הכיכר היא מרכז המושבה, ושבקרבתה נמצאים השירותים הציבוריים וחיי המסחר והבילוי שלה.

     

    בשנתיים האחרונות הפך הכיכר לכיכר מריבה - עיריית הוד השרון תכננה לבנות שלושה מגדלים בני 20-11 קומות ומתחמי תרבות ובילוי במקום. התכנית עוררה התנגדות בקרב תושבי השכונה ואלה יצאו לעצור את התכנית, שלדבריהם תהרוס את המרקם הכפרי של השכונה ותיצור קטסטרופה תחבורתית. לבסוף, לאחר מאבק ממושך, בוטלה התוכנית, ועתידה של השכונה יידון בשיתוף פעולה מלא עם הוועד, בתקווה שכוח התושבים יגבר על כוחם של אילי הנדל"ן.

     

    במרכז הכיכר ממוקם בית הכנסת. המבנה מזכיר במראהו מצודה ולא בכדי, בשל המצב הבטחוני דאז, ניתנה הנחיה לבנות את בית הכנסת כמבצר, כדי שישמש גם כמקלט לתושבים בזמן התקפה. התוצאה הייתה מבנה עם לבנים כפולות שישמשו מגן מקליעים וגג בעל מעקה בטון ובו חרכי ירי לתצפית. פתחו של בית הכנסת פנה לצפון, לכיוון כפר סבא, משם לא נשקפה סכנת התקפה.

     

    אופייה הייחודי של הכיכר נזקף לזכותו של השילוב בין עצי הפיקוס העתיקים עם המבנים הנושנים המקיפים אותה - בתי קפה עכשוויים במבנים משופצים כמו "בר קפה אמילי" או מבני ציבור כמו "בית האיכר", המעיד על אופייה הכפרי של הוד השרון, לצידו ניצבת אנדרטת המייסדים של מגדיאל.

     

    את הכיכר מקיפה אכסדרה מסחרית מוצלת. על מנת להפוך את הכיכר עוד יותר פסטורלית ממה שהיא נקראו שמות הרחובות סביבה בשמות אופטימים – אהבה, ידידות ורעות. מומלץ להסתובב בכיכר וברחובות הקטנים העוטפים אותה ולחוש, רק עוד לרגע קט, אווירה קסומה של פעם.


    כיכר, בית כנסת ומצודה - שלושה באחד

     

    בית קפה לכל ז'אנר

    בהוד השרון וסביבותיה התפתחה בשנים האחרונות סצנת בתי קפה ומסעדות ויש בה בתי קפה לכל ז'אנר. שוחרי הבריאות והאקולוגיה ימצאו בירקונה הסמוכה את "משק ברזילי" האורגני (09-7453935), חובבי ההופעות יוכלו לבלות ב"צבעים בקפה" המיתולוגי (09-7434120), מי שמבכר לקרוא עם הקפה יוכל לעשות זאת ב"קפנטו" הפועל בסניף של "צומת ספרים" (09-7444614).

     

    מי שהנוסטלגיה מדברת אליו, ימצא את מבוקשו ב"פסגת עדן" - מסעדה הצמודה למוזיאון היסטורי של א''י הישנה, הכולל פריטים עתיקים מטלפונים ישנים, דרך מטבעות מימי השלטון הבריטי וסירי לילה ועד כיסא רופא שיניים ישן (יורדי הים 7, 09-7445375).

     

    מי שאוהב בתי קפה "רגילים" ישמח לגלות את "ארנון ותמר". זהו בית קפה אינטימי ורגוע המעוצב בצבעים חמים ובסגנון קלאסי המתבטא בנברשות מפוארות. מבחינה קולינרית המקום הוא שילוב של מעדנייה, בר לחמים איכותי וקפה טעים. בית הקפה מתמחה בארוחות בוקר, המוגשות לאורך כל היום ובכריכים מגוונים (הבנים 15, 09-7407545).


    בית האיכר - עדות לאופייה הכפרי של העיר

     

    בית הקפה שוכן ברחוב הבנים הסואן ברמתיים, שלאחרונה רועשות גם סביבו הרוחות. מסתבר שתושבי שכונת רמתיים התקנאו בהצלחה של מגדיאל והתחילו במאבק משלהם לשיפור חזות רחוב הבנים. מעניין אם גם שם יישא מאבקם פרי.

     

    באותו מתחם ממש נמצאים עוד כמה בתי קפה נחשבים ומספר רב ומעורר תמיהה של חנויות תחביב ויצירה. ברמתיים עצמה, לצד הבנייה הרוויה, השתמרו עדיין בתים ישנים מתחילת ימיה של המושבה, כיום ניתן למצוא בהם, בין היתר, סטודיו לאופנה ("ללוש", השחר 7) וגלריית עתיקות ("כרכוב", התכלת 20). מנגד, בווילה מפוארת, שוכן ספא "וילה בל" הרומנטי המעוצב בסגנון הרוקוקו ומזכיר יותר את ארמון ורסאי מאשר ספא טיפוסי (השקמים 15, 09-7461008).

     

    ביציאה מהוד השרון לכיוון צפון עוברים ברחוב עין חי - רחובה הראשי של כפר מל"ל. כשהוקם הכפר, היה זה רחוב כפרי ושקט, אך כיום זהו עורק תחבורה ראשי, ורוב בתי המגורים בו הוסבו לבתי עסק שונים.

     

    אי אפשר לסיים את הביקור בהוד השרון מבלי לעבור בגלריה או שתיים בכפר מל"ל כמו לדוגמה "גלריה 5 - בית יוצר לאמנות ואומנות שימושית", משכנה של קבוצת אמניות היוצרות ומציגות תחת קורת גג אחת (עין חי 47, 09-7482632) או "מתחם קדם" שבו דרים בצוותא חנות פסטות "פסטה דה לה קזה", גלריה לעיצוב וריהוט, סטודיו לריהוט חדרי ילדים ושתי מעצבות אופנה. (עין חי 43).

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עדיין ירוקה. פארק ארבע העונות.
    צילום: רונן יולס
    הצריף הראשון שהיה למוזיאון
    צילום: מיכל בן ארי
    בית הכנסת. חפשו את חרכי הירי
    צילום: מיכל בן ארי
    מתחם קדם בכפר מל"ל לסיום
    צילום: מיכל בן ארי
    מומלצים