שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יו"ר ועדת חוקה: אין "חוק האח הגדול"
    בעקבות הסערה שמחוללת הצעת חוק נתוני תקשורת, מנסה יושב ראש וועדת חוקה, חוק ומשפט, פרופ' בן-ששון, להבהיר למה התכוון המחוקק. "צריך לתת אמון במשטרה שלא תנצל לרעה את החוק", הוא אומר ל-ynet. מתנגדי ההצעה אינם משוכנעים

    בימים אלה דנה הכנסת בחוק נתוני תקשורת, אשר אמור להקנות למשטרה כלים להילחם בפשיעה בעידן המידע, ולספק לה גישה למאגר נתונים גדול שייאסף מחברות התקשורת השונות כמו ספקיות אינטרנט, חברות הסלולר וחברות התשתית (בזק והכבלים). 

     

    על אף תועלותיו האפשריות לעבודת המשטרה, מבקריו הרבים של החוק חוששים מהפגיעה בפרטיותם של האזרחים כתוצאה מקיום מאגר משמעותי בהישג יד של המשטרה. פרופ' מנחם בן-ששון ("קדימה"), יושב ראש ועדת חוקה חוק ומשפט, מנסה להעביר מסר מרגיע לחוששים בראיון ל-ynet.

     

    "צריך לתת אמון במשטרה"

    ח"כ בן ששון סבור כי הצעת החוק שהוא מקדם תשמור על האזרחים ולא תפגע בפרטיותם. "אני חושב שחייבים לתת בידי המשטרה את הכלים המשוכללים ביותר משתי סיבות - משום שהעבריינות השתכללה, ומפני שכלים אלה ימנעו פגיעה באזרחים חפים מפשע".

     

    יו"ר וועדת חוקה, חוק ומשפט מתאר מקרים בהם מאות אזרחים נקראו לחקירה ונדרשו למסור אליבי. החוק החדש אמור לסייע למשטרה למקד את החקירה בעבריינים האמיתיים.

     

    הוא מביע אמון מלא במשטרה. "רוב השוטרים לא צריכים את הפיקוח והמיעוט ידע להיזהר בזכותו. משטרת ישראל פועלת כחוק. היא לא, בשום פנים ואופן עבריינית. ואם יש תופעות של עבריינות - מבערים אותן. צריך לתת אמון בשוטרים,
    כל עוד הפיקוח עליה יעיל".

     

    נתוני מחשבים - מחוץ למאגר

    בנוסח האחרון של הצעת החוק, במאגר שיוחזק על ידי המשטרה, יכללו הנתונים הבאים: שם ומספר תעודת זהות של אדם או תאגיד, מען, מספר טלפון, מספר מזהה של מכשיר טלפון (IMEI) ופרטים על מיפוי אנטנות - שלכאורה עשויים לספק למשטרה מידע על מקום הימצאם של בעלי מכשירים.

     

    על פי ח"כ בן ששון, המאגר לא יכלול נתוני מחשבים (כמו כתובות IP, כתובות אתרי אינטרנט וכדומה) במאגר המקוון.

     

    בן ששון טען בראיון: "לא שינינו את החוק הקיים. המשטרה לא יכולה לאגור רשימות IP, בעלי מחשבים או לקבל רשימות כאלה. היא רשאית בזמן חקירה, לקבל נתונים כשיש צו של שופט, לדעת של מי המחשב או מה הדואר שיוצא ממנו. במקום שהמשטרה תצטרך לחפש במאגרים של 12 חברות סלולרי, באמצעות הצעת החוק נאפשר לה לחפש במנגנון אחד. אך ללא צו של שופט אסור לה לעשות את זה".

     

    "המאגר שיהיה בידי המשטרה יכלול רק נתונים מוגבלים, ללא מידע נוסף שהמשטרה או משרד המשפטים חשבו שצריך לתת. הנחת הייסוד שלנו היא כי המשטרה לא מחפשת את מי שאין לה סיבה לחפש. היא יכולה לחפש רק כאשר בידה צו שופט".

     

    למי תהיה גישה?

    באשר למידע אודות מחשבים וכתובות אינטרנט של גולשים. היום, טוען הפרופ' בן-ששון, כל צוות חקירה המצויד בצו חיפוש רשאי לגשת לנתונים כמו כתובות IP וכתובת אתרי אינטרנט שגלשת אליהם.

     

    הצעת החוק החדשה מיועדת לשפר את המצב הקיים, לטענתו, בכל מה שנוגע לצנעת הפרט: "הצעת החוק קובעת כי רק צוות החוקרים המצומצם שקיבל אישור לכך זכאי להיחשף לנתונים. אני מניח שקבוצת האנשים לה יותר להיחשף לתכנים לא תמנה יותר מעשרה. אם תהיה דליפה, לא נאלץ לחקור 100 צוותי חקירה כדי לבדוק מי מהם הדליף". ח"כ בן ששון מזכיר את החובה הקבועה בהצעה המחייבת את המשטרה לדווח לוועדה על חיפושים שביצעה במסגרת החוק. זאת, כחסם ראוי מפני שימוש לרעה במידע.

     

    דברים אלה אינם מניחים את דעתו של ד"ר מיכאל בירנהק, חבר במועצה הציבורית להגנת הפרטיות. ד"ר בירנהק מציין, כי בעידן הדיגיטלי אין עוד משמעות להפרדה בין נתונים טכניים לתוכניים, וכי ניתן להפיק מידע תוכני על אדם גם מנתונים בעל אופי 'טכני', אשר המשטרה תהנה מגישה אליהם במסגרת המאגר'.

     

    ד"ר בירנהק מודאג מהערכאה המשפטית הנמוכה שרשאית להוציא צו במסגרת החוק החדש. 

     

    לשם השוואה, בחוק האזנת סתר, העוסק בציתות לתכנים באופן מובהק - נדרש צו של נשיא או סגן נשיא בית משפט מחוזי. בחוק נתוני התקשורת, שעוסק למעשה גם בתכנים, על פי הפרשנות של בירנהק, די בצו של שופט שלום - בדומה לצווי חיפוש, אשר

    המשטרה ממהרת לבקש ובתי המשפט ממהרים לאשר.

     

    עוד מודאג בירנהק מכך שלפי הנוסח האחרון של החוק, חובת הדיווח, אותה מציין פרופ' בן-ששון, מוגבלת בשנים ואינה קבועה. המשרד לביטחון פנים, אגב, הציע להעמיד את תקופת חובת הדיווח על שנתיים. בירנהק מודאג מהתפוגגות הפיקוח הפרלמנטרי בתום תקופה זו.

     

    "חקירת צורך" - שלא לצורך?

    בהצעת חוק נתוני התקשורת, אשר עתידה לעלות לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת, יש התייחסות למקרים בהם המשטרה זקוקה למידע באופן מיידי כדי להציל חיים, כמו במקרים של התאבדויות או למנוע פשע חמור. על הצורך הזה אין עוררין, וגם מתנגדי הצעת החוק מסכימים שהצורך בהצלת חיים מצדיק את הפלישה לרשות הפרט.

     

    החוק מגדיר שבהיעדר ברירה אחרת, יוכל קצין בדרגת סגן ניצב (או סגן אלוף במשטרה הצבאית החוקרת) לאשר כניסה אל תוך המאגר לשם דליית פרטים. אלא שחוק מתיר זאת גם למקרה של "גילוי מבצע עבירה" - שזהו ניסוח בעייתי. מתנגדי החוק חוששים, כי המשטרה תעשה שימוש תכוף מדי ושלא לצורך, בסעיף הזה, המכונה "חקירת צורך".

     

    פרופ' בן ששון מדגיש כי הבעייתיות במקרים האלה הורגשה בעבודת הוועדה. אך גם במקרה זה, הוא מביע אמון רב באנשי משטרת ישראל: "מי שנמצא בשטח, והקצינים הממונים עליו בתחנה, הם אלה שמרגישים את הצורך וגם מדווחים עליו לאחר מכן. אנחנו נבדוק האם האצבע קלה מדי על ההדק. אם כן, אנחנו נצמצם את זה. קודם כל - ניתן להם את כלי העבודה".

     

    רשויות אחרות

    בהצעת החוק קבועות סמכויות גם לרשויות אכיפה אחרות, בהן משטרה צבאית חוקרת, היחידה לחקירת שוטרים צבאיים, המחלקה לחקירת שוטרים במשרד המשפטים. רשויות נוספות, בהן הרשות לניירות ערך, רשות ההגבלים העסקיים, רשות המסים ואחרות מבקשות להצטרף. 

     

    פרופ' בן ששון אומר כי המאגר יאוחסן בפועל על ידי משטרת ישראל ורשויות אחרות יוכלו לקבל מידע ממנו רק באמצעות צו של שופט. במקרים של "חקירת צורך", בניגוד למשטרה, יוכלו רשויות אחרות לקבל רק פרטי זיהוי של אדם ולא מידע איכוני, שעשוי להעיד על מיקומם.

      

    אין חיסיון לפסיכולוגים

    והנושא האחרון שלגביו מרגישים מבקרי החוק כי הוא חסר, הוא עניין החיסיון המקצועי. שוב, חוק האזנת סתר קובע תנאים מיוחדים להאזנה ולחיסיון המידע, כאשר מדובר בפסיכולוגים, רופאים, עורכי דין וכוהני דת. חוק נתוני תקשורת, לא מתייחס לבעלי מקצוע אלה. אלא רק מעיר בכלליות, כי בבקשה לקבלת צו יצוין האם האדם שלגביו מבוקש הצו הוא בעל חיסיון כזה.

     

    בן ששון אינו מכחיש כי כל מידע טכני בעידן התקשורת, בחיבור נאות, יכול לספק פרופיל מדויק למדי של אדם. "כדי לשלוף במהירות כתובת אינטרנט של מי שהזמין נער למפגש עם בחורה ובסוף רצחו אותו, על המשטרה לדעת במהירות את כתובת ה-IP של המזמין כדי לדעת שהוא ברמאללה".

     

    "הוועדה חותרת לאיזון בין צרכים מבצעיים לבין זכויות פרט. זו תפקידה. אנחנו בודקים את עצמנו כל הזמן כדי לגלות אם הצלחנו או לא". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    פרופ' מנחם בן ששון
    צילום: גיל יוחנן
    ד"ר מיכאל בירנהק
    מומלצים