שתף קטע נבחר

כך היינו: אורח נטה ללון

מי התאכסן במלון הראשון בראש פינה, כמה חדרים היו במלון הראשון בתל אביב, ובאיזה מלון ערכו חתונות כבר במאה ה-19? מיכל בן ארי חוזרת 150 שנים לאחור, אל הימים שחמישה כוכבים אפשר היה לראות רק בשמים

ראש השנה, החג שיותר מהכל מסמל ראשוניות והתחדשות, הוא זמן מצוין להיזכר בהתחלות. ערב תשס"ח, כשישראל הופכת אט אט למעצמת נופש המציעה אינספור מלונות, צימרים ומה שביניהם, מסקרן להביט אחורה בנחת, אל סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20, ולגלות מי היו הראשונים שפתחו את דלתותיהם לאירוח ואיפה הם היום. נתחיל

 

ירושלים: כולל אש"ל

סיפורו של המלון היהודי הראשון בירושלים הוא גם סיפורה משפחת קמיניץ, מחלוצות המלונאים בארץ ישראל. בשנת 1842 פתחו פתחו בני הזוג מנחם-מנדל וציפה (בוים) קמיניץ "בית הכנסת אורחים" ליד מגדל דוד, ממש בכניסה לעיר העתיקה.

 

בנם, אליעזר-ליפמן קמיניץ, המשיך את המסורת המשפחתית, ובשנת 1883 ייסד בסמוך לשער יפו מלון "מודרני". לימים העביר קמיניץ הבן את המלון, לביתו של הבנקאי חיים אהרון-ולירו, כיום בניין "מרכז כלל" הממוקם במרכז העיר, באמצע רחוב יפו.


בית קמיניץ בירושלים (צילום: באדיבות המועצה לשימור אתרים)

 

בזאת לא תמו נדודיה של האכסניה. פעם נוספת הועבר המלון למבנה המרשים של "כולל ווהלין", גם הוא במרכז העיר, בין רחוב יפו ורחוב הנביאים. מבנה ה"כולל", שהוקם ב-1878 על ידי המומר פאול ברגהיים, היה לבית מלון מפואר בסגנון אירופאי. בפי הירושלמים נודע המקום כ"הוטל קמיניץ'", אולם שני נימוקים זיכו אותו בשמו הרשמי, "בית אשל ירושלים": הראשון, בהשראת האשל שנטע אברהם אבינו; השני, ידוע בפי כל, אותיות אש"ל הן ראשי תיבות של "אכילה, שתייה, לינה".

 

מעניין לגלות שכמו היום, גם אז נערכו בבתי המלון בארץ חתונות, ואחד ממקורות ההכנסה החשובים של המלון היה ארגון חתונות מפוארות לנכבדים של ירושלים כמו גם ניהול סדרי פסח מפוארים. בשנת 1908 נעשה הבניין צר על המלון המצליח, וקמיניץ העביר אותו למבנה חדש ליד שער יפו. במלחמת העולם הראשונה הופקע הבניין על ידי הטורקים, שהפכו אותו לבית דואר. לימים עבר הבניין גלגולים נוספים, אך כיום מצבו עגום ביותר. למרות זאת, בחצר האחורית והמוזנחת שלו מתגוררות מספר משפחות.

 

בימי תפארתו, נהגו להתאכסן במלון ראשי הציונות, דוגמת מנחם-מנדל אוסישקין, דוד וולפסון, נחום סוקולוב, הרב שמואל מוהליבר ובנימין זאב הרצל. גם הברון רוטשילד נמנה עם אורחיו הקבועים.

 

התכנית לשימור רחוב הנביאים בירושלים איננה כוללת את מבנה המלון לשעבר, למרות שהוא מוזכר בכרטסת השימור העירונית. מי שמעכבת את הריסתו כיום היא המועצה לשימור אתרים, שמגוננת על שלמותו מפני מדיניות עיריית ירושלים. לפני כשנתיים פנה יוסי פלדמן, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, לשר התיירות דאז, אברהם הירשזון, והציע לו להקים במקום מוזיאון לתולדות ענף המלונאות. בינתיים, עתיד המבנה לוט בערפל.  

כתובת: רחוב יפו 70, ירושלים (סמוך לכיכר הדוידקה)

 

אין כמו יפו בלילות

מסתבר שכבר בימים ההם החלו להתפתח בארץ רשתות בתי מלון. למלון קמיניץ בירושלים קמו סניפים במספר ערים: "בית אשל אברהם" הוקם בחברון, ומלון "פלשתינה-קמיניץ" ביפו (הוקם ב-1884), שהיה לאחד מבתי המלון הראשונים בעיר.

 

פלשתינה קמיניץ היה אף הוא מלון מפואר, שכל תוכנו הובא מחו"ל. המוניטין של המלון בא לו מאחד מאורחיו, בנימין זאב הרצל, שהשתכן בו ב-1898, בלילה שלפני פגישתו עם קיסר גרמניה וילהלם ה-2. עד לפני מספר שנים שכנו במבנה המלון המשרדים של השק"ם, אולם הוא נמכר לאדם פרטי, שאמור להכניס בו שיפוצים.

 

נישאר עוד רגע קט ביפו של סוף המאה ה-19, במושבה האמריקאית בעיר, שבה שכנו שני בתי מלון מרשימים. האחד, מלון "גרנד הוטל", מבנה כורכר בן שלוש קומות, שהקימו האחים דריסקו, מחבורת המיסיונרים בראשות הכומר אדמס שייסדו את המושבה ב-1866.  


"גרנד הוטל": ראשיתו של שיפוץ

 

לאחר שהאמריקאים עזבו את המושבה, קנו הטמפלרים הגרמנים את בתיהם. המלון נמכר ב-1870 לארנסט הרדג, בנו של אחד ממנהיגי הקהילה הטמפלרית בארץ, שהפך אותו למלון "ירושלים" הנודע. חדריו של המלון לא מוספרו במספרים אלא נקראו על שמות 12 שבטי ישראל ו-12 השליחים מבשרי הנצרות.

 

כיום עומד המבנה שומם, אך למרבה המזל הוא נכלל בתכנית השימור של המושבה, וראשיתו של תהליך שיפוץ ניכר בו. החומה המשוננת בחזית והשער שכולל פסוק מספר ישעיהו באנגלית ובגרמנית מעידים על הימים היפים שראה המלון בעבר.

כתובת: רחוב אוארבוך 6, תל אביב-יפו

 

ועדיין בסביבה. בשנת 1877 הצטרף לטמפלרים הברון הרוסי, והתימהוני יש לומר, פלטון פון יוסטינוב (סבו של השחקן המהולל פיטר יוסטינוב). הוא רכש מבנה צמוד למלון ירושלים, והפך אותו למפואר מבין בתי המושבה האמריקאית.

 לאחר מכן שכר הברון את שירותיו של בכור אלחדיף, מראשי האגרונומים בארץ, כדי שיקים לו גן ססגוני ובו מעיין נובע ומים זורמים, בין צמחייה, קופים ותוכים שהובאו ממקומות שונים בעולם. להשלמת המראה הייחודי לוקטו לחצר הבית אוסף של מצבות, שעליהן כתובות נדירות. בשנת 1895 הפך יוסטינוב את ביתו ל"מלון פארק" (אין קשר למלון בעל השם הזהה בנתניה), ושלוש שנים מאוחר יותר אירח את הקיסר הגרמני וילהלם ה-2 בעת ביקורו בארץ.

 

עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה פעל המלון בניהולו של הברון יוסטינוב. מ-1926 ועד מלחמת העצמאות שימש המבנה כבית ספר תיכון אנגלי. ב-1980 נוסדה במקום אכסניית "בית עמנואל‭,"‬ המשמשת אורחים נוצרים עד היום. מהגן המהולל נותר רק פיקוס בנגלי אחד ענק.

כתובת: רחוב אוארבוך 8, תל אביב-יפו

 

העיר תל אביב של אותם הימים

ב-1913 הקימו מנחם ומלכה אלקונין ברחוב לילינבלום את "מלון אלקונין", בית המלון הראשון בתל אביב. למלון 38 חדרים, ובזמנו היה גם המבנה הגבוה ביותר בעיר המתפתחת. הבית, עשוי כורכר, נבנה בסגנון אקלקטי, וכלל מעקות, עמודי אבן, כרכובים וציורי קיר. במלון התארחו נכבדים רבים: דוד בן גוריון, יצחק בן צבי ואפילו עבדאללה מלך ירדן.

 

לאחר מלחמת העולם הראשונה שונה שם המלון ל"צנטרל", ובשנות ה-40 הפך לבית דירות. עם מותה של מלכה אלקונין (1947) היה המבנה למשכם של בתי מלאכה. בשנות ה-70 הוא ננטש, ובשנות ה-80 נמכר לאדם פרטי.

 


38 חדרי המלון הראשונים בתל אביב (צילום: עומר הכהן)

 

הבית אמנם הוכרז כמבנה מיועד לשימור, אך נכון להיום הוא עומד עזוב ומוזנח, כשאת חזיתו מעטרת כתובת מחאה נגד גדר ההפרדה. חבל שלא נמצא משקיע בעל חזון שמבין את הפוטנציאל התיירותי של המקום, לוקח את המלון לידיו, משפץ את המבנה ופותח בו, למשל, מלון בוטיק.

כתובת: לילינבלום 9, תל אביב-יפו

 

חיפה: עיר עם עבר

את הפוטנציאל של חיפה כעיר תיירות, שמנסים כיום פרנסי העיר לנכס לעצמם, היו שראו כבר לפני יותר ממאה שנה. המלונות הראשונים בעיר הכרמל נקשרו בשמם של הטמפלרים, שהקימו בה את המושבה הגרמנית. ב-1887 הם גילו גם את יתרונותיו האקלימיים והנופיים של מרכז הכרמל, והחליטו להתיישב בו, ולהקים את השכונה "כרמלהיים".

 

ב-1893 הקימה משפחת פרוס הטמפלרית את בית המלון המרשים "פרוס" במרכז בכרמל. לצידו הוקמו שני בתי מלון נוספים, אחד מהם הוא המלון של הכומר פסטור שניידר (עמד בראש מיסיון הכרמל), שעל חורבותיו נמצאים כיום מגדלי פנורמה.

 

למרות מיקומו המרכזי, לא זכה מלון פרוס להצלחה רבה, וב-1903 הוא נמכר לכומר שניידר, והפך למרכז מיסיון פרוטסטנטי גרמני. ב-1910 עבר המבנה, למורת רוחם של הטמפלרים, לבעלותה של מיסיונרית אנגליה תימהונית בשם פרנסיס ניוטון.


התחיל פרוס. גמר הכט (צילום: נעה שק)

 

עם הקמת המדינה, רכשה קרן רוטשילד את הבית ומאז שימש את משרדי פיק"א (האגודה להתיישבות יהודית בא"י). לבסוף, הועבר המבנה במתנה לעיריית חיפה על מנת שישמש כמרכז תרבות. מאז הפך בית רוטשילד לאחד ממרכזי התרבות החשובים ביותר. ב-2002 שופץ הבית מכספי קרן הכט, ושמו הוסב ל"בית הכט".

כתובת: שד' הנשיא 142, חיפה

 

תפסנו ראש פינה

בשנת 1878 רכשה קבוצת אברכים מצפת, בראשותו של אלעזר רוקח, את אדמות הכפר הערבי הגלילי ג'עוני, והקימה את גיא אוני. על הרוכשים נמנה שלום דב, הידוע בכינויו ר' אלתר שוורץ. בהמשך, נטשו רוב המשפחות את המקום, ורק ב-1882 הקימה קבוצה של משפחות מרומניה, ביחד עם הנותרים מהתיישבות גיא אוני, את המושבה "ראש פינה".

 

לימים נשלח ר' אלתר שוורץ לכהן בתור רב באלכסנדריה. כשחזר לראש פינה, לא נותרה עבורו נחלה חקלאית. במקום זה, קיבל תפקיד בוועד המושבה והיה לגזבר ולממונה על הדואר. ר' אלתר שוורץ שם לב שראש פינה מהווה תחנה חשובה בדרך ממישור החוף לדמשק, אך אין בה אף לא בית מלון אחד.


מלון אלתר שוורץ (צילום: באדיבות העמותה לשחזור מושבת הראשונים בראש פינה)

 

בראשית שנות ה-90 של המאה ה-19 זכה שוורץ בהלוואה מאת הברון רוטשילד, על מנת לבנות בית מלון בראש פינה. הוא הרים קומה שנייה ובה חמישה חדרי מלון (לא ברור אם שילם כדין עבור הגדלת אחוזי הבנייה), וכך קם "מלון אלתר שווץ", בית המלון הראשון בגליל. ההימור העסקי של שוורץ התגלה כנכון. תוך זמן לא רב היה המלון עסק מצליח, שאירח אורחים רמי דרג, בהם ביאליק, טרומפלדור והרב קוק.

 

משפחת ר' אלתר שוורץ קשורה עד היום לפעילות השימור בראש פינה העתיקה. אגב, נכדו של שוורץ הוא יגאל אלון, שבין יתר פועליו הקים את אגודת שחזור מורשת ראשונים, שעוסקת בשחזור ראש פינה העתיקה. במסגרת פעילות העמותה שופץ המבנה ושוחזר, וכיום הוא בית פרטי. מי יודע? אולי יום אחד תושב עטרה ליושנה והבית ישוב לשמש כמלון. 

כתובת: רחוב הראשונים, אתר השחזור בראש פינה

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
בית הכט בחיפה
צילום: נעה שק
באדיבות המועצה לשימור אתרים
מלון קמיניץ. כמה משפחות מתגוררות בחצר האחורית המוזנחת
באדיבות המועצה לשימור אתרים
לילנבלום 9. מלון אלקונין עם הקמתו
חיפה. פוטנציאל תיירותי
צילום: סיגלית גיגה פרקול
ר' אלתר שוורץ. הראשון בגליל
באדיבות העמותה לשחזור מושבת הראשונים בראש פינה
מומלצים