מסופגנייה ועד קניידלעך: תוצאות משאל החגים

אחד החלקים הכי מרכזיים בחגים הוא הארוחה ונדמה שבשנים האחרונות האכילה היא המנהג היחידי בו רובנו דבקים באדיקות. מתוצאות המשאל עולה שכולנו מכירים את המאכלים השונים - אבל האם אנחנו זוכרים את משמעותם?

הרב משה ברי, מנכ"ל ארגון צוהר, מסביר את הקשר ההדוק בין החגים היהודיים לאוכל: "מצוות השמחה המקורית הייתה על ידי אכילת קורבנות ולכן בכל חג יהודי יש אלמנט של אכילה. זה הביא לכך שהחג הוא אירוע משפחתי בו כולם יושבים יחד מסביב לשולחן. רוב הישראלים מציינים את החג בארוחה בגלל המשפחתיות הזאת וההתכנסות של כל בני המשפחה יחד, מה שעושה את יום החג לחגיגי". 

ניצח. גפילטעפיש

שאלה 1:

ראש השנה - הראש של הדג

גפילטע פיש- 54%

חריימה – 46%

הגפילטע פיש, אותה קציצה אפרורית שספגה כל כך הרבה ביקורת בשנים האחרונות, עדיין מוגשת ברוב שולחנות החג. נצחונו על החריימה נובע כנראה מהחלוקה של עדות העונים למשאל. ובכל זאת, נדמה שהגפילטע הפך למאכל מסורתי שהצליח להיכנס ליחידת העילית של מאכלים השמורים רק לחגי ישראל יחד עם המצה ברייט ואוזני ההמן והפך לתופעה בפני עצמה.

הרב ברי מסביר ש"הציבור הדתי אוכל גפילטע פיש כל השנה ולא שומר אותו למועדים מיוחדים". לדעתו, "אכילת גפילטע פיש רק בפסח או בראש השנה נובעת מהצורך לאפיין את החג ולהבדיל אותו מסתם יום חול".

אורנה רסקין, הבעלים של מסעדת "קיטון", מברכת על הנצחון: "אנשים רוצים לחזור הביתה, לשורשים ובחגים הגעגוע נהיה חזק יותר. אני רואה את זה גם פה. אנשים באים לאכול גפילטע לא רק בחגים, זה אוכל שהוא כמיהה לבית שאיננו, זה יותר נפשי מאשר חשק".

רפי גואטה, הבעלים של מסעדת גואטה "גם הגפילטע וגם החריימה הם מאכלים מאוד טעימים ובראש השנה אני אוכל גם מזה וגם מזה ומוכר במסעדה את שניהם", הוא מספר, "אני טריפוליטאי גזעי אבל אמי למדה להכין גפילטע פיש משכנה פולנייה שהייתה לנו, שהייתה לוקחת מאמא שלי מתכונים טריפוליטאים ואמא לקחה ממנה מתכונים פולניים. אבל היא הוסיפה למתכון מוטיבים מזרחיים כמו פלפל שחור אז הוא קצת יותר חריף". 

(צילום: index open)

שאלה 2:

תפוח בדבש- 58%

רימון- 26%

תמרים – 16%

הרב ברי: "תפוח בדבש מסמל את החג כנראה כי הוא טעים. השילוב הזה הגיע מאוד מאוחר וקשה למצוא לו איזכורים במקורות קדומים כמו שיש לרימון, הגזר, הסלק, התמרים וכו'. לדעתי הוא הפך לסמל בגלל שהוא כה טעים".

שאלה 3:

ראש השנה - ראש

כבש - 36%

דג- 64%

מה ההבדל בין ראש של כבש או ראש של דג?

ברי: "במקורות הקדומים היה כתוב ראש כבש או ראש דג ואין ביניהם הבדל עקרוני חוץ מנקודה אחת שנהגו לומר שראש איל מזכיר את האיל של יצחק ולכן נהגו במקומות מסוימים לאכול ראש של איל או כבש אבל זה לא מהותי וניתן לאכול מזה ומזה".

גואטה: "את ראש הכבש שמים על השולחן כדי שנהיה לראש ולא לזנב, מרתיחים ומבשלים עם ירקות שורש וכך מניחים במרכז שולחן החג. היום המנהג הזה קצת נזנח ונהוג לרוב רק בבתים מזרחיים כבדים עם משפחות גדולות, השאר שמים ראש של דג. אצלנו במשפחה היו שמים המון שנים ראש כבש אבל אבי חלה והיום אין לו את היכולות והכוחות להכין אז ריככנו קצת כלומר, עזבנו את הכבש ונשארנו עם הדג".

שאלה 4:

יום כיפור - צמים

לא. הכל כרגיל- 39%

לא אוכלים, אבל שותים- 9%

כלום לא נכנס לפה- 51%

הרב ברי מאמין כי ההקפדה לצום נובעת כנראה מהרצון לייחד את החג. "לכל חג יש מאפיין משלו, כשבפסח יש מצות ובשבועות מאכלי החלב אבל ליום כיפור אין מאפיין פולקלוריסטי והעניין המרכזי זה ההליכה לבית הכנסת והצום. דבר שני הוא שאיסור האכילה הוא אחד האיסורים הכי חמורים שקיימים ואני מניח שזה משפיע. לגבי מי ששותה, הוא כנראה מנסה לשמר איזשהו צד בצום אבל מאחר שלהימנע משתייה זה יותר קשה, הוא מוותר עליו".

(צילום: שי רוזנצוויג)

שאלה 5:

סוכות - אושפיזין

אוכלים בסוכה כל חול המועד- 15%

אוכלים פעם-פעמיים בשביל הילדים- 37%

סוכה? למי יש כוח- 48%

אנחנו עצלנים מכדי לאכול בסוכה?

הרב ברי: "המטרה של בניית סוכה היא בדיוק זאת - אדם יוצא, טורח, מתבשל בחום וישן בחוץ - זה מאוד קשה. בגלל שבסוכות יש דרך לחוות את החג מבלי לבנות סוכה של ממש דרך החופשה והאירועים הרבים אז מדלגים על בניית הסוכה. היציאה מהבית המרווח אל הבית הצפוף זה דבר קשה וככל שקשה יותר אז פחות משמרים אותו".

רסקין נזכרת: "הפסקנו לבנות סוכות כשהילדות שלנו גדלו, כשהן היו קטנות רצינו ליצור עבורן את אווירת החג והשתדלנו גם לאכול בסוכה יום יום. היום כשאין ילדים קטנים בבית אנחנו כבר לא בונים סוכה ובוודאי לא אוכלים בתוכה".

שאלה 6:

סוכות - אתרוג

ריבה 17%

עוגה- 9%

לא נוגע- 79%

מדוע האתרוג, שהוא האכיל מבין ארבעת המינים כל כך לא אהוב?

הרב ברי: "פשוט כי הוא לא טעים, העובדה שהוא אכיל יותר מערבה או הדס לא הופכת אותו למעדן".  

(צילום: פיני סילוק)

שאלה 7:

חנוכה - בשמן

סופגנייה- 55%

לביבה-31%

ספינג' – 14%

קובי חקק, מנכ"ל רולדין, מפרט את יתרונותיה של הסופגנייה, שניצחה בנוק אאוט: "זה מוצר מסורתי וטעים. אמנם הוא משמין, אבל אוכלים אותו רק פעם בשנה. המתחרות שלו הן הלביבות שגם הן משמינות אבל פחות טעימות".

נתון מעניין הוא האחוזים הגבוהים יחסית שקיבל הספינג'. זהו מאכל שלא נהוג לאכול ברוב הבתים בישראל ולכן 14 אחוזים הם נתח יפה. גואטה: "גם אני מעדיף את הספינג' כי המרקם שלו שונה מהסופגניה שהיא יותר כבדה, עבה, בעלת מרקם רך וספוגי ולפעמים לא מספיק אפוייה. הספינג' יותר דק ואוורירי, הקרום שלו פריך והוא מתוק וטעים".

שאלה 8:

חנוכה - בתוך הסופגנייה

ריבה אדומה-47%

קונפיטורה משובחת-17%

ריבת חלב, קרם וניל או ליצ'י-קפוצ'ינו – 30%

חקק: "אני חושב שהמחיר משחק תפקיד כשסופגניה במילוי ריבת תות עולה פחות מזו עם מילוי מיוחד. מעבר לכך, ריבה אדומה זו כמעט מסורת והיא מזוהה עם החג".

שאלה 9:

מתוקה- 40%

מלוחה – 60%

מאמר השיר לביבה חמה ומתוקה לא שכנעה אתכם כנראה - רובכם אוהבים את הלביבה שלכם חמה אך מלוחה. אולי בגלל שתפוחי אדמה יותר טעימים מלוחים אולי בגלל שמרוב סופגניות מתחילים לחשוש מסוכרת.

רסקין: "אני מעדיפה לביבות מתוקות. אבל אני רואה שאוהבים יותר מלוחות. אין לי מושג למה. אולי זה בא מהבית אולי זו סתם העדפה גסטרונומית".

(צילום: כפיר חרבי)

שאלה 10:

טו בשבט - פירות

יבשים-75%

טריים-25%

פה התוצאה הייתה ידועה מראש - ט"ו בשבט שאומר להיות חגיגה של פירות טריים, הפך לחג הפירות היבשים, המנהג שמגיע מהגולה אומץ בשמחה רבה ורבים מאיתנו אף מגדילים לעשות ועורכים סדר ט"ו בשבט חגיגי בו מעמיסים על השולחן מלוא החופן כל פרי אומלל שהצלחנו ללקט.

שאלה 11:

פורים - אוזני המן

פרג-37%

שוקולד-38%

תמרים - 26%

הפתעה בתחום האוזניים. מילוי הפרג המסורתי מפנה את המקום הראשון לטובת מילוי השוקולד. מקורן של אוזני המן במזרח אירופה. "מהן" בגרמנית הוא פרג ו"טאשען" הם כיסים כך שהשם המקורי הוא "כיסי פרג". "מהן" בשיכול אותיות זה "המן" ומכן נוצר הקשר. נצחון השוקולד מראה יותר מכל, את היעלמות היידיש - כשמעטים יודעים מה הקשר בין "מהן" ל"המן".

שאלה 12:

פורים - משלוח מנות

גמרתי עם זה כשסיימתי בית ספר- 47%

משקיע ומכין בבית- 36%

קונה משלוח מוכן – 16%

הרב ברי: "בפורים יש שתי מצוות חשובות - משלוח מנות ומתן מתנות לאביונים. משלוח מנות מיועד לחברים והוא מפורש במגילת אסתר כדי לחגוג את הצלת היהודים. לדעתי הרוב עדיין שולחים משלוחים לחברים - אני גר בשכונה חילונית וכל פורים כולם מחלקים פה אחד לשני משלוח מנות".

שאלה 13:

פסח - יין

אדום- 48%

לבן- 17%

תוסס- 7%

תירוש -27%

אברהם מהלל, מנהל חבילות שי ביקבי כרמל עושה סדר בדברים: "יין אדום הוא היין האהוב ביותר בישראל ובמיוחד אדום יבש כי הוא טוב ומיושן בחביות עץ. את היין הלבן צורכים יותר בקיץ אבל גם אז היין האדום נמכר יותר. התירוש הוא מיץ ענבים נקי שבדרך כלל נמכר רק בסקטור החרדי כי הוא כשר לקידוש והם ברוכים בהרבה ילדים ולכן הם צורכים הרבה תירוש ויין מתוק לקידוש. בפסח, בגלל שצריך לשתות ארבע כוסיות דבר שקשה לעשות עם יין אלכוהולי, גם הציבור החילוני צורך המון תירוש שהוא קליל ונעים."

הרב ברי: "יין אדום אהוב בחגים בגלל מסורת. יש פסוק האומר "אל תרא יין כי יתאדם", אבל אין חובה לשתות יין אדום בחגים".

(צילום: סידי בנק)

שאלה 14:

פסח

רק מצות- 57%

רק פיתות- 10%

גם וגם-34%

מעניין לגלות שגם אם רובנו לא מקפידים על המסורת ולא מחפשים בנרות אחר פירורי לחם סוררים, אנו עדיין אוכלים מצות בפסח. עניין של מסורת או אולי של טעם? הרב ברי מופתע כמונו: "זה באמת מפתיע שפסח שורד כל כך יפה! אני תולה את זה באיסור החמץ שהוא כל כך חמור והיה מוקפד במשך כל הדורות - יש לזה השפעה. כל הדורות היו מנקים את הבית חודש לפני ומנערים את כל הספרים וכו' אי אפשר לזרוק את הכול אז אכילת המצות נותרה".

אתה באמת חושב שכולנו מנסים לשמר מנהגים עתיקים? אולי זה פשוט טעים?

הרב ברי: "מצות? טעים? לא, לא, אל תגזימי."

רועי וולף, מנהל מפעל העוגיות במצות אביב: "מכירות המצות בישראל נשארו יציבות לאורך השנים", הוא מסביר, "אני לא רוצה לדבר בשם אחרים אבל נדמה לי שצריכת המצות היא פעולה של שמירה על המסורת כלומר, גם מי שאינו דתי ואוכל חמץ, רוצה שילדיו יכירו את המסורת וידעו מה זה מצה ולכן עדיין ממשיכים להכניס מצות הביתה למרות שזונחים את שאר המנהגים".

שאלה 15:

פסח - בארוחת הסדר

לא אוכל עד שמותר- 44%

מנשנש חסה עם חרוסת- 50%

נרדם עוד לפני המרק – 6%

ליל הסדר הוא אחד האירועים המאתגרים מבחינה קולינרית. אתם מסבים לשולחן, ריחות האוכל עולים מן המטבח והבטן מקרקרת. אלא מה? אתם רק בפסוק השלישי וברור לכם שבשעות הקרובות כל מה שתאכלו יהיה ביתה במי מלח, כרפס וקצת חרוסת לקינוח. מה הפלא שרק 44% מיושבי שולחן לי הסדר מצליחים לעמוד בגזירה ולא לאכול כלום עד הרגע המכריע? 

(צילום: אסף רונן)

שאלה 16:

פסח - מאכל מועדף ממצות

עוגת מצות-6%

קיינדלעך- 31%

מצה עם שוקולד- 31%

מצייה (מצברייט)- 32%

רסקין: "המצה ברייט מנצח כי הוא מאכל מאוד מסורתי ומאוד מיוחד לפסח והוא אף נהוג בכל העדות - אצלנו אוכלים אותו מתוק עם סוכר, אשכנזים אחרים אוכלים מצה ברייט מלוחה ואילו עדות המזרח מעדיפים אותו מפולפל". "אני מת על מצה ברייט", מתוודה וולף, "גם מצות נקיות טעימות מאוד אבל עדיין, תמיד עדיף למרוח עליהן משהו והמצה ברייט זו אופציה נהדרת. זה מאכל הסמל את החג לרובנו - זה טעם שמתגעגעים אליו, מחכים לשבוע הזה בשנה כדי לאכול את המצה ברייט".

המיקום הגבוה שקיבלה מצה מרוחה בממרח שוקולד לא הפתיע אותנו. בפסח, רבים מאיתנו עושים יד אחת עם הילדים (או הילדים שבתוכנו) וממשיכים מסורת מאוד לא עתיקה אבל מאוד ישראלית של מריחת ממרח שוקולד מתקתק על המצה. משה ויידברג, מנהל השיווק של חברת "שוקולד השחר העולה" מספר ש"פסח זו אכן תקופת השיא של המכירות".

זה קשור לזכרונות ילדות?

ויידברג: "לא בטוח, אני חושב שקודם כל השילוב הזה מאוד טעים ודבר שני, בעוד שעל פרוסת לחם ניתן למרוח המון דברים, המצה הקשיחה הופכת את פעולת המריחה למסובכת ואחד הדברים היחידים שקל למרוח עליה הוא ממרח השוקולד. גם מבחינת הטעם השוקולד משתלב הכי טוב - יותר מגבינה או נקניק. אפילו החומוס שהוא הממרח הלאומי, פשוט לא טעים על מצה".

(צילום: רויטרס)

שאלה 17:

ל"ג בעומר - במדורה

קרטושקעס- 22%

בשר על האש- 49%

רק לילדים – 29%

לפי התוצאה נדמה שכולנו מדליקים מדורות בל"ג בעומר ולא משאירים את התענוג לילדים בלבד. מכאן ועד ההחלטה לצלות בשר בעזרת המדורה שהדלקנו - הדרך קצרה מאוד כשההגיון הוא פשוט - אהבתנו למנגל אינה יודעת שובע ואם כבר טרחנו בהקמת מדורה. למה לא בעצם?

שאלה 18:

שבועות - עוגת גבינה

גבוהה ואוורירית- 74%

דחוסה בסגנון צ'יזקייק – 26%

בניגוד לארצות הברית, שם עוגת הגבינה הפופולרית היא ה"צ'יזקייק" הדחוסה והנמוכה, הרי שבישראל הגובה עדיין קובע. מסורת הסבתות שרצו עוגה כמה שיותר גבוהה, אוורירית וקלהף משתלבת היטב עם הטרנד הבריאותי (לא בטוח שבצדק - הרי גם בעוגה אוורירית יש קלוריות - אבל נעים לחשוב אחרת). 

שאלה 19:

שבועות - בלינצ'ס

מתוק-81%

מלוח – 19%

בלינצ'ס מוכר לרובינו בגרסתו המתוקה ולכן התוצאה לא מפתיעה. כששבועות מגיע ועומדת מולנו האופציה למלא את הבלינצ'ס בגבינה מתוקה, נדמה שרק הונגרי אמיתי יבחר במילוי מלוח.

(צילום: אסף רונן)

שאלה 20:

ראש השנה-7%

חנוכה- 16%

פורים- 4%

פסח- 16%

שבועות-48%

התוצאה הכי מפתיעה במשאל - הרוב הגדול מעדיף דווקא את שבועות על חגים גדולים וחגיגיים יותר כמו פסח פורים או חנוכה! 

רפי גואטה: "בשבועות יש אוירת חג מאוד מיוחדת - זה חג לבן, שמח, חג של ביכורים וכו', אבל האמת היא שהייתי מנחש דווקא שפסח הוא האהוב מכולם. חג הפורים הוא האהוב עליי כי הכרתי בו את אישתי איתה אני כבר עשר שנים".

אברהם מהלל מיקבי כרמל: "שבועות בדרך כלל אהוב על ההתיישבות העובדת - המושבים הקיבוצים שם עורכים את חגיגות הביכורים ובגלל הרעש התקשורתי סביב זה מתקבל הרושם שכולם מעדיפים אותו".

הרב ברי: "שבועות זה חג חלבי ומאוד ייחודי - מתי אדם מכין בבית ארוחה חלבית? אני דווקא אוהב את סוכות כי זה החג היחיד שבו אני חייב להיות בבית, קורא, לומד יושב עם עצמי ועם משפחתי - זה חג בלי מחוייבות".

רסקין הייתה היחידה שמתאימה לתוצאות המשאל: "בראש השנה ובפסח יש לי הרבה עבודה ולכן שבועות, שהוא החג הכי לא מחייב ויש בו את האוכל הכי כיפי, הוא האהוב עליי ביותר".

חג שמח!