שתף קטע נבחר
לחסן? כן, אבל בזהירות
"הזרקת חיסון יוצרת טראומה מסויימת למערכת החיסון ולמערכות נוספות. רוב התינוקות מצליחים כנראה להתגבר על הטראומה הזו, אבל חלקם ניזוק. גם אם רק אחוז קטן נפגע, מדובר על מאות ואלפי ילדים". ד"ר חיים רוזנטל, מבכירי ההומאופתים בישראל, עונה לצביקה בורג

שתי דעות - של אבא נחרץ ושל אם מודאגת - שפורסמו כאן לפני מספר ימים גררו גל תגובות של הורים, אזרחים ואנשי מקצוע. בעקבות המאמרים ההם, אנחנו שמחים לפרסם עתה את דבריהם של שני רופאים העוסקים בנושא בדרך קבע - האחד מומחה להומאופתיה (שעונה לאב הנחרץ, צביקה בורג) והשני מומחה ברפואת ילדים (שעונה לאם המודאגת, איילה פירסל).

 

המאמרים הנוספים:

 

החיסונים נחשבים לאחד ההישגים המרשימים של הרפואה המודרנית. מספר מחלות קשות כמו אבעבועות שחורות ושיתוק ילדים נעלמו או הצטמצמו מאוד כתוצאה מהחיסונים, ומתן חיסונים לתינוקות וילדים הפך להיות דבר שבשגרה. רוב ההורים במדינת ישראל נוקטים בגישה המבוססת על הנחה שיש לסמוך על רשויות הבריאות לגבי התועלת ובטיחות החיסונים, שמי שלא מחסן על פי הנחיות משרד הבריאות מסכן את בריאות ילדיו, ושאין צורך ללמוד את הנושא לעומקו.

 

במאמר שפורסם כאן לפני מספר ימים נכתב ש"צביקה בורג לא מבין הורים שמסכנים ככה את הילדים שלהם ואת הילדים שלנו וגם אותנו, הבוגרים, ולא מבין את הרשויות שלא מטילות עליהם אחריות פלילית". אני אכן חושב שצביקה בורג לא מבין.

  

במהלך השנים האחרונות התפרסמו מאות ואלפי מאמרים, מחקרים, ראיונות ודעות המצביעים על כך שחיסונים עלולים לגרום לנזקים לא מבוטלים. רבים טוענים שהעלייה הדרמטית במספר הילדים האוטיסטים והילדים

הסובלים מהפרעות קשב וריכוז מקורה בין השאר בחיסונים המרובים שמקבלים כיום התינוקות והילדים בעולם המערבי. הנה שני קישורים לדוגמה: מאמר באתר האמריקאי של האיגוד הלאומי לאוטיזם, סרט המתעד הרצאה בנושא אוטיזם וחיסונים.

 

הממסד הרפואי טוען בעקשנות שלא הצליחו להוכיח את הקשר הנ"ל באופן מדעי/מחקרי. גם אם טענה זו נכונה, לדעתי עדיין יש להתייחס לחיסונים בזהירות ולשנות את הגישה הקיימת לנושא: מצד אחד יש לכבד את התועלת של החיסונים במניעת מחלות, אבל מצד שני יש לנקוט באמצעי זהירות כשמחסנים תינוקות וילדים.

 

החיסונים, הניתנים כולם בהזרקה ישירה לרקמות, מכילים חומרים רעילים ומסוכנים. הטענה של רשויות הבריאות הינה, שהכמויות של אותם חומרים מותרות בהזרקה, אבל כפי שכולנו יודעים אין ודאות מלאה שאכן הדבר כך. כדוגמא: החיסון הניתן כנגד הפטיטיס B (צהבת), הניתן כבר מספר שעות לאחר הלידה, הכיל במשך שנים רבות חומר בשם טימרוסל שהנו נגזרת של כספית. לאחר כ-10 שנים של הזרקת חומר זה למיליונים רבים של תינוקות וילדים ברחבי העולם, הגיעו למסקנה שייתכן והוא מסוכן ועלול לגרום למחלות שונות. כיום החיסון אינו מכיל חומר זה. לא ניתן לשער את הנזק האפשרי שנגרם להמוני תינוקות במשך 10 שנים שבו הזריקו לכל אחד מהם שלוש פעמים את החיסון שהכיל את החומר המסוכן.

 

הלקח הנו שאכן רשויות הבריאות עושות כמיטב יכולתן להבטיח את תקינות ובטיחות החיסונים, אבל לא ניתן להגיע לוודאות מוחלטת.

 

נקודות התורפה של התינוקות

 

הזרקת חיסון יוצרת טראומה מסוימת למערכת החיסון ולמערכות נוספות. רוב התינוקות מצליחים כנראה

להתגבר על הטראומה הזו, אבל חלקם ניזוק. בכל שנה נולדים בישראל כ-140 אלף ילדים. גם אם רק אחוז קטן נפגע מהחיסון, מדובר על מאות ואלפי ילדים.

 

הנזק שגורם החיסון אינו ספציפי. טראומת החיסון מעוררת או מפעילה את נקודת התורפה אצל התינוק, שהינה לעיתים קרובות תורשתית או משפחתית. להלן חלק מהמחלות שלדעתי עלולות להופיע כתוצאה ממתן חיסון: אלרגיות, אסטמה, דלקות שונות, שלשול, בעיות בעור, הפרעות בשינה, הפרעות בהתנהגות, פרכוסים, הפרעות נוירולוגיות שונות, אוטיזם, ועוד. התופעות הנ"ל מופיעות בדרך כלל תוך שבועיים ממתן החיסון, אך לעיתים התגובה השלילית מיידית.

 

יש לציין שרשויות הבריאות ורופאי הילדים והמשפחה אינם קושרים בין החיסון להופעת המחלה וטוענים בעקביות שאין קשר ביניהם. אכן יש קושי להוכיח בפשטות את הקשר.

 

להלן חלק מההמלצות שלי בעניין החיסונים:

 

1. ניתן לצמצם מאוד את הסכנה לנזק מהחיסונים אם נתייחס אל החיסון, בצד התועלת שבו, כאמצעי שצריך

להיזהר ממנו. יש לדחות ואף להימנע ממתן חיסונים מסוימים לילדים שאינם במיטבם מבחינה גופנית ונפשית. יש לחסן רק בתקופות שהתינוקות בריאים מאוד במשך תקופה ארוכה ואינם במצב מוחלש (גופני ונפשי).

 

2. כדאי לעקוב בזהירות אחר התגובה של התינוק לחיסון, ולדחות את החיסון הבא אחריו אם יש חשד לפגיעה מהחיסון הקודם.

 

3. יש אוכלוסיות מסוימות שמועדות יותר לפגיעה מחיסון ויש לכן להיזהר ולדחות את מתן החיסון לתינוקות אלו. למשל פגים, מי שנולדו בלידה ארוכה או קשה, תינוקות עם בעיה התפתחותית כלשהי או חשש לבעיה נוירולוגית. גם תינוקות שנולדו כתוצאה מהפריית מבחנה או לאחר טיפולים הורמונלים רגישים יותר לנזק מחיסונים.

  

אין ברצוני לצאת בקריאה לא לחסן. לאחר שנים שהאוכלוסייה מתחסנת, לא ניתן להפסיק לחסן. אבל יש לשנות את הגישה לחיסונים, ולהתייחס אליהם כלדבר שעלול לגרום נזק לצד התועלת מהם. לכן, יש צורך בגישה פרטנית ובקביעת תוכנית חיסונים אישית לכל ילד, בהתאם לתורשה שלו, למצב בריאותו, למקום ולמשפחה שבהם הוא גדל, לתזונה שהוא ניזון, להיריון וללידה שעבר ועוד. 

 

ד"ר חיים רוזנטל הוא רופא כללי והומיאופת, ראש בית הספר להומאופתיה במכללת אלבאום ומנהל היחידה להומאופתיה במרכז הרפואי שיבא.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
1957. נלחמים בדיפטריה
צילום: טדי בראונר, לע"מ
לאשה בפייסבוק
מומלצים