המחזור שהיה: בוזגלו עוד יביא את השלום

הם בוכים על תקציב זעום, מדווחים על תקציב מינימלי, אבל במסווה של קשיים, הם מפצחים הגנות ומחוררים רשתות. מועמדת לירידה? בני סכנין יותר בקטע של להסתכל בעיניים ולעקוץ. תתרגלו למאזן גנאים - הקבוצה שלו יצרה לעצמה אפקט הרתעה מול קבוצות גדולות. ללא רגשי נחיתות, נציגת המגזר מופיעה בפאר הדרתה, אוגרת נקודות ומייצרת תדמית ייחודית. הטווס הכי יפה בליגת העל.

ואז מגיעים לחוד המחץ - תראו לי שחקן צעיר בליגה ששומר על יכולת גבוהה לאורך זמן, תצביעו על שחקן אחד שממשיך להתקדם בעקביות. רק אחד - מאור בוזגלו, בעיקר בגלל היעילות. גם כשהוא מאבד כדור, זה קורה אחרי שהוא מעלים שני מגינים. אם הסוכנים של יואב זיו ניסו לסדר לו קלטת ביצועים לבלגיה, כדאי להם להוריד מהעריכה את ההקפצות המשפילות שמאור הגדול עשה לו. ומה עם בית"ר? "למי איכפת", פולטים שם, "הרי מי כבר יכול לאיים עלינו?" שום יודע בדיוק כמו האוהדים אבל מעלים עין. או בחישוב מהיר: אבירם פחות עידן שווה ברוכיאן במקום טל.

לוקסוס ושמו טוטו תמוז

לפני מספר ימים, חבר המערכת, א.עין דור, ניסה להחליט מי המאמן הישראלי הבכיר בארץ. לפחות בתחום החילופים, יצחק שום ממשיך לפגוע שבוע אחרי שבוע. הסיטואציה עם עידן טל היא בעייתית מאוד - הכי קל זה לספסל את הכוכב שלך, להתעלם מקיומו, אך שום בוחר להתמודד עם כוכב הנבחרת לשעבר בכפפות של משי. גם הפעם טל פתח בהרכב וראה בפעם השלישית העונה את הספסל במחצית. הכנסתו המאוחרת של תמוז יצרה כאוס בעורף של סכנין, שנכנעה וספגה. טוטו הוא יותר משחקן ספסל. כל קבוצה חולמת על ג'וקר כמוהו, כל קבוצה מפנטזת על עומק כזה. איזה לוקסוס.

יצחקי חוגג. כמה עומק, כמה אופציות (צילום: אלי אלגרט)

הפועל כפ"ס, עמוק בלב 

רוני לוי הבין: מנהיגות לוקחים

רוני לוי ניצח בבלומפילד כבר באימון המסכם. המאמן חיפש קורבן אנושי ליכולת המקצועית ומצא אותו בדמותו של אדורם קייסי - דוגמא קלאסית למהלך שיכול להוציא מהשחקנים 120 אחוז. זה היה גלגל ההצלה האחרון שנותר ללוי והוא לא שכח אותו. המאמן הצעיר הבין שרגע לפני שהוא מפנה את הכסא, הוא חייב לטלטל.

יניב קטן עם האוהדים. יותר מכל שחקן (צילום: אלי אלגרט)

גיא לוזון, הפועל זה לא משחק מחשב 

מכבי ת"א קורסת, גם ביציעים

בידיעה ביזארית שפורסמה בבוקר יום ראשון, נכתב שאוהדי מכבי התקוטטו בינם לבין עצמם לאחר שנקבע כי קיימת חוסר הסכמה בנוגע ל'אופי התפאורה'. קשה לי לזכור ארוע שבו אוהדי קבוצה בחרו להתקוטט. האהבה המשותפת לקבוצה מעלה תמיד חיוכים וצ'אפחות מדי שבוע. עבור חלק מהם, האהדה הפכה להיות קרב מנהיגות.

גיא לוזון באטרף. פתיחת עונה כושלת (צילום: אלי אלגרט)

רחמים על אפי הנמר 

גיז'רמו ישראלביץ' - גמדים זה טעים

מישהו מזלזל בגמדים? הננס של הפועל כפר סבא היה יכול להגיע לגבהים הרבה יותר משמעותיים, אך בינתיים הוא כפוף לחוזה וטוב לו שם למטה. לא מעטים השחקנים שנלקחו לקבוצות גדולות והצליחו להתעלות ולהציג כדורגל טוב יותר. זריזות הרגליים וכושר ההחלטות של הארגנטיני, יכולים להביא אותו לגבהים שלא כל הנמוכים חולמים. חבל שברזומה שלו הופעה בנבחרת הצעירה של ארגנטינה, שמונעת מהנבחרת שלנו ליהנות מהיהלום.

אלון חזן. המחליף של רוני לוי? (צילום: אלי אלגרט)

ללמוד מאלון חזן

התבוסה המשפילה שאשדוד ספגה מול נתניה בבית לא משנה את דעתי: אלון חזן הוא איש מקצוע נהדר, שיכול להגיע רחוק מאוד בקריירת האימון שלו (אם הוא רק ירצה). היכולת של חזן 'לקרוא' את שחקניו לפני המשחק ולהריח את המתקרב היא מרשימה. את האימון המסכם הוא הפסיק בטענה שהם 'פשוט לא מתאמצים'. כל מאמן אחר היה מאבד את עצמו לדעת, אך חזן לא התבייש להיישיר מבט למצלמה ולומר את האמת. אם הבלופ בהגנת הקבוצה מתגלה, עדיף שזה יקרה עכשיו.

מי לא אוהב את משה גרטל?

"רנדי, גוד פליי", פנה משה גרטל לרנדי ווייט בראיון אופייני לו, לפני למעלה מ-10 שנים. האיש הכי רשמי בשידורי ספורט הצליח להוציא אותי משלוותי בתכנית הסיכום של הערוץ הראשון. קולו של השדר הוותיק תמיד מצליח לרענן ולהפתיע – אולי זאת האסוסיאציה הטבעית שבוקעת מבריכות השחייה באולימפיאדות, או שמא הסגנון הייחודי. בשורה התחתונה: יותר גרטל, יותר אגרה לערוץ הראשון.