כך מזיק הרעש לבריאות שלכם - ואיך ניתן לתקן

האם אתם גרים במקום רועש? הסיכון שלכם לסבול מבעיות נפשיות גבוה פי שמונה מאנשים שגרים במקומות שקטים. כך לפחות עולה מסקר שנערך בלונדון, שבדק נתונים לגבי תושבי השכונות הסמוכות לשדה התעופה הגדול בעיר בהשוואה לתושבי האזורים היותר שלווים.

הרעש הוא מפגע סביבתי שיש לו השלכות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות ובריאותיות. רוב האנשים מתייחסים לרעש כאל מטרד היוצר תגובה שלילית ואינם ערים לעובדה שהנזק מהרעש הוא למעשה מצטבר.

הרעש גורם לפגיעה במערכת השמע באוזן, לירידה בשמיעה, להגברת קצב הנשימה ופעימות הלב, לעלייה בלחץ הדם, ברמת האדרנלין בדם, בריכוז השומנים בדם, להזעה, לפגיעה במערכת העיכול, לאולקוס, להתכווצות שרירים, לירידה בפוריות הגבר, לעייפות, לבעיות שינה, למתח, לפגיעה בכושר הריכוז ולירידה בכושר העבודה.

מוסיקה בעוצמה של מנוע סילון

הרעש הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. אין אנו מודעים במקרים רבים לעוצמתו ולנזק שהוא עלול לגרום. נתונים מראים שעוצמת הרעש בארצות מתועשות מוכפלת מדי שלוש שנים. במקומות עבודה יכולה עוצמת הרעש אף להגיע לרמות גבוהות שמזיקות לשמיעה אם לא מגינים על האוזניים. אך גם לאחר שעות העבודה אין מנוחה לאוזניים בעת נסיעה בתחבורה וגם בבית אנחנו לא מגיעים לשקט המוחלט. במופעי רוק, למשל, נמדדה עוצמת רעש של עד 135 דציבלים, ורק להשוואה - זוהי בדיוק עוצמת הרעש של מנוע סילון בעת המראה.

במכון הכושר, במועדונים ואפילו ברחוב. קשה לברוח מהרעש (ויז'ואל/פוטוס)

מסכת הרעש המזיק ממשיכה גם במועדוני הכושר, עם המוסיקה שמגיעה לעיתים לעוצמות גבוהות ומזיקות, שלא לדבר על הרעשים אליהם אנו נחשפים ברחוב: סירנה צווחנית של אחד מרכבי החירום יכולה להגיע ל-88 דציבלים, בעוד שצופר של משטרה חוצה בקלות את קו 120 הדציבלים - וזוהי כבר עוצה הקרובה לסף כאב מיידי של ממש.

קיימים כמה סוגים של רעש:

• רעש קבוע - רעש שמפלסו אינו משתנה כמעט עם הזמן (רעש המכונות בתעשייה).
• רעש משתנה - רעש שמפלסו עולה ויורד חליפות (רעשי תחבורה).
• רעש התקפי - רעש שמפלסו עולה ויורד בפרקי זמן קצרים ביותר (סירנה).
  

רעש בעוצמה מעל 80 דציבל נחשב כרעש מזיק. רעש בעוצמה של 85 דציבל שחשופים לו יותר משמונה שעות רצופות יכול לגרום לירידת שמיעה קבועה. מערכות סטריאו אישיות, מערכות הגברה בתיאטרון, רעש התחבורה  - כל אלו מגיעים בממוצע לעוצמה של 85 דציבל.

רעש בעוצמה שמעל 130 דציבלים הוא מסוכן ופוגע בשמיעה לאחר חשיפה של דקות מעטות בלבד. רעש קצר ופתאומי בעוצמה גבוהה מאד של 140 דציבל, כמו למשל פיצוץ, יכול לגרום חבלה אקוטית באוזניים, המלווה בצלצול (מה שקרוי טינטון). הנזק הנגרם לאדם כתוצאה מחשיפה לרעש תלוי בעוצמת הרעש, במשך החשיפה לרעש ובפרקי זמן המנוחה לאחר החשיפה לרעש.

איך אפשר לבדוק את עוצמות הרעש?

הבדיקה אפשרית באופן עצמאי:

• האם אפשר לנהל שיחה רגילה עם בן שיח העומד במרחק של כ-90 ס"מ מאיתנו? אם יש צורך להרים את הקול סימן שהרעש חזק מדי וכדאי להימנע מחשיפה ממושכת לו.
• האם סובלים מכאבי אוזניים לאחר שעוזבים מקום רועש?
• האם חשים בזמזומים באוזניים לאחר שעוזבים מקומות רועשים?
  

אם אדם מתרגל לרעשים חזקים ואלה כבר לא מפריעים לו, סימן שכבר חלה אצלו ירידה בשמיעה.

מה ניתן לעשות כדי להגן על השמיעה?

הבשורה הטובה היא ששימוש באמצעי מניעה כנגד חשיפה לרעש יכול למנוע פגיעה בשמיעה ואת הופעת הטינטון, המתבטא בצפצוף קבוע ומטריד באוזן. חשוב שכל אחד מאתנו ישמור על עוצמת הרעש שהוא חשוף אליה ויתחשב גם בסובבים אותו.

אלו שאוהבים להקשיב למוסיקה בווליום גבוה צריכים להיות מודעים לנזק שבא עם החשיפה לעוצמת קול גבוהה.

כדאי לאמץ את הכללים הבאים:

• השתדלו לשהות כמה שפחות במקומות רועשים.
• אם אתם נמצאים במקום רועש, כמו מועדון, מופע רוק, מסיבה, עשו הפסקות מפעם לפעם, צאו מהמקום תנו לאוזניים לנוח.
• אם החשיפה לרעש היא בלתי נמנעת - הגנו על האוזניים בעזרת אטמי אוזניים (הם אינם מפחיתים את ההנאה ממוזיקה ואף משפרים את הבנת הדיבור בתנאי רעש חזקים).
• אם מופיע צפצוף באוזן, התרחקו מייד ממקור הרעש.
• שילוב של מאמץ גופני וחשיפה לרעש מסוכנים יותר לשמיעה: חשוב שתצאו להפסקות ארוכות יותר, ותפחיתו את עוצמת הרעש או את המאמץ הגופני.
• סדרו את הרמקולים כך שלא יהיו מכוונים ישירות אליכם או אל קהל. השתמשו ברמקולים באיכות טובה.
• בעת שמיעת מוזיקה במכונית, למרות הפיתוי שבדבר, דאגו שעוצמת המוזיקה לא תהיה חזקה מדי.
• אם אתם משתמשים באוזניות לשמיעת מוזיקה, השתמשו באוזניות המכסות את האוזן מבחוץ ולא באוזניות המוחדרות לאוזן.
• אל תפעילו מספר מכשירים חשמליים רועשים בו בזמן.
• אם אתם מנגנים בתזמורת: הרכיבו אטמי אוזניים.
• עשו בדיקות שמיעה תקופתיות אם אתם חשופים לרעשים באופן קבוע.