שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יש מוצא!
    קרבות דמים, תושבים נועזים, עיקשות וחלום. כל אלה, לצד הערבות המחודדות, מאפיינים את היישוב מוצא בסמוך לירושלים. שרה גולד לוקחת אתכם לכמה פניני חמד שלוות, מרחק יריקה מהאוטוסטרדה הסואנת

    על היישוב העתיק מוצא חולפים במהירות, תרתי משמע. האזור משני צידיו של הסיבוב המסוכן שבדרך לירושלים, צופן בחובו רבדים של מאבקים, קרבות דמים, תושבים נועזים, עיקשים וחולמים. לבד מזאת, בימים עברו נודע המקום כ"עמק המעיינות" - לא פחות מעשרה מאלה העשירו אותו במימיהם.

     

    ירדנו גם אנו למוצא, בעקבות הערבות ואחרי הסיפורים ההיסטוריים המרתקים, כשאנו מלווים באמיר כהן, דור שלישי למתיישבי מוצא בעת החדשה.

     

    תוך שזירת סיפורים מרתקים על כל אבן, שיח, מבנה ומשפחה ביישוב, הוביל אותנו אמיר ברחבי מוצא, אל הבית האדום, הדרך הרומית, בית ברוזה, בית מקלף הנודע (שהיום הוא בית רוז'אני) - שממרפסתו קפץ הילד מרדכי וניצל מטבח במאורעות תרפ"ט (1929), בית הכנסת המשוחזר, בית ילין, המעיינות, וכמובן הערבות המפורסמות, שצומחות כאן בכמויות, הן כצמח בר והן כגידול חקלאי.

     

    הממצאים במקום מלמדים כי האזור היה מיושב לאורך תקופות רבות. לפי המסורת, בעת ההתנחלות על הארץ (תקופת יהושע בן נון), תקע כאן את יתדו "מוצא בן זמרי", מראשי בתי האב לנחלת בנימין. עדויות להתיישבות הקדומה נמצאו במאגרי תבואה במקום, האופייניים לתקופת ההתנחלות.


    בית ילין. מתוכנן להפוך למרכז מבקרים (צילומים: שרה גולד)

     

    מחיים תוססים שהתנהלו במקום נותרו שיירי חרסים ופרסקאות שזמנם בית שני, כמו גם בארות עתיקות (באר ילין המתוארכת לראשית הספירה הנוצרית), מאגרי מים סודיים וחבויים מהתקופה הביזנטית והתקופה הצלבנית, ומבנה שתפקידו לא ברור, המשמש כיום כקומת הקרקע של בית הכנסת, ובנוי על יסודות מהתקופה הביזנטית.

     

    היישוב החדש

    כבר ב-1860 נוסדה במוצא התנחלות בידי שתי משפחות: "יהודה" מבגדד, ו"ילין" מפולין,

     שרכשו את האדמות בעסקה מסובכת מידי ערביי הכפר קולוניה, והקימו בה חאן ו"בית קהווה" לעולים וליורדים לירושלים וממנה. אגב, ככל הידוע, היו אלה שתי המשפחות הראשונות בימי היישוב החדש בארץ, שבהן התקיימו נישואין בין אשכנזים וספרדים.

     

    דחיפה נוספת לחלום הוסיף יחיאל מיכל פינס, מראשי תנועת חיבת ציון, וממנהיגי היישוב בארץ בתקופת העלייה הראשונה. פינס העניק תמיכה כספית ואידיאולוגית להקמת מפעל הרעפים הידוע שקם במוצא, וכן למפעל שימור זיתים ולחקלאות. בהמשך הגיעו למקום משפחות נוספות, ברוזה, כהן, וכץ והצטרפו למתיישבים הראשונים.

     

    יוצאים לדרך

    הסיור מתחיל בסמוך ל"בית האדום", הממוקם ברחוב יחיאל שטיינברג שבמוצא, ממש לאחר הירידה מהכביש המהיר לבאים מכיוון תל-אביב. בעבר שימש המבנה האדום שמעליו מתנוססת ארובה גבוהה כיקב, אולם היום הוא אינו אלא בניין מגורים, וסליחה מכולם על האכזבה.


    הבית האדום. מבנה מגורים ולא יותר

     

    נמשיך לכיוון ירושלים בדרך העוברת לצד הכביש המהיר, לכוון המנהרה שתחת מחלף מוצא. מימיננו, ממש לפני חציית הדרך לכוון מבשרת, נראה כניסה לבית אחוזה ישן - זהו בית ברוזה המקורי שהוקם ב-1893. כיום מתגוררת במקום בדבקות אחת מחסידות גור, שהוריה רכשו את המבנה בשנות ה-60, לפי עצת רבם לחפש ערבות.

     

    הקיפו את הרפת המסוגננת ואת עמדת השמירה הניצבת גבוה מעל הבית, המשיכו בנסיעה לכוון מערב. מיד לאחר הגשר, יש פנייה ימינה, לכוון בית הכנסת. בדרך עוברים את בית רוז'אני (לשעבר בית מקלף). בחצר ניצב עץ ושינגטוניה גבוה, שניטע על ידי בני משפחת מקלף.

     

    לאחר מכן נסתובב בחזרה עד לכביש המהיר לתל-אביב. נעלה עליו וניסע בזהירות בנתיב הימני. אחרי הסיבוב, לאחר כחצי קילומטר, נפנה ימינה ונחנה את הרכב בחנייה.


    בית ברוזה (כיום ביתה של חסידת גור)

     

    זוהי מוצא תחתית. נתחיל את הסיור במקום בבית הכנסת המשופץ, על שתי קומותיו וחצרו המטופחת שבתוכה גדל עץ זית בן 700 שנה ויש בו גם ארון קבורה. בית הכנסת שופץ לפני 20 שנה (לאחר שהיה סגור מאז מאורעות תרפ"ט) ועמד מאז בשיממונו.

     

    גלגוליו של ם, כך נספר, מפתיעים. בעבר שימש בית מלון עבור העולים לירושלים, ולימים הפך לבית כנסת ובית ספר שהמלמד הראשון בו היה דוד גאון, אביהם של הזמר יהורם גאון ואיש העסקים בני גאון.

     

    משם נצא למעיין מוצא, שממוקם כ-300 מטר בשביל הפונה לכוון מערב. בסמוך למעיין הגדול והשופע מים נקיים, מצויות שלוש בריכות טבילה, בהן אפשר לשכשך רגליים ולנוח (כל זאת, אם לא טובלים במקום חסידי ברסלב וחוסמים את הכניסה).

     

    בוואדי המוביל למעיין גדלים שפע של עצי ערבה ואיילנטה בלוטית. האיילנטה בנמצאת בכל העמק בהמוניה, מתרבה במקומות זנוחים ומצביעה על העזובה הרבה המקום. גם זבל זרוק שם בכל פינה. וכאן נשאלת השאלה, מדוע לא נעשה די כדי לשמר אתרים אלו בטרם יתפוררו?


    הבריכה והנביעה שהתגלו לפני שלוש שנים

     

    כדי ל"הדחיק את הדיכאון" הוביל אותנו אמיר אל המעיין והבוסתנים. ליודעי חן, ולאלה מבטיחים לשמור על נקיון המקום, נגלה כי באזור נחבא גן עדן של ממש: בוסתנים עמוסי פרי בשל ומוכן לאכילה, פטל קדוש, שפע של תאנים מזנים שונים, רימונים אדומים להתפקע ומעיין היוצא מתוך נקבה ונשפך לבריכה קטנה, שהתגלתה רק לפני שלוש שנים ושוחזרה על ידי תושבים ממבשרת ציון וממוצא.

     

    הפנינה הזו נמצאת בפאתי שביל ירושלים, לרגלי מבשרת ציון. המקום עדיין נקי, וגדלים בו צמחים אוהבי מים, כגון שערות שולמית, כרפס הביצות, נענע משובלת ועץ מיש דרומי בעל מימדים מרשימים.

     

    • למידע על הצמחייה באזור – היכנסו לאתר צמח השדה
    • למעוניינים להעמיק בידע על הנושא, נמליץ לקרוא בספר "מוצא-סיפור ארצישראלי"
    • אמיר כהן מלווה סיורים במקום ומספר מסיפורי המקום. טלפון: 052-4425300 (תשלום סמלי)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בית הכנסת במוצא
    צילום: שרה גולד
    מוצא. ערבה מחודדת
    צילום: שרה גולד
    פטל בבוסתנים. פשוט לקטוף ולאכול
    צילום: שרה גולד
    מומלצים