סתיו ישראלי: על טעם, ובעיקר על ריח
מהו אותו "ריח סתיו" שעליו נכתבו שירים וסיפורים לרוב? האם זהו ריחם של רגבי האדמה הרטובים לאחר הגשם הראשון, או שמא ניחוח הגויאבות? מיכל בן ארי יצאה אל הפרדסים, היקבים והרפתות וחזרה עם כמה ריחות סתווים במיוחד
לכל עונה יש את הריח שלה: בקיץ זהו ריח הים המהול בזיעה, באביב נישא בכל ריח הפריחה, בחורף לא מריחים כלום בגלל האף הסתום, ואילו לסתיו יש ריח מיוחד, פיוטי, "ריח של סתיו".
אז מהו אותו "ריח סתיו" שעליו נכתבו שירים וסיפורים לרוב? האם זהו ריחם של רגבי האדמה
הרטובים לאחר הגשם הראשון? או שמא הריח הנקי שמביאות עימן רוחות הערב הקרירות? אולי זה בכלל הריח המתקתק של יערת הדבש או דווקא הניחוח החזק של הגויאבות? ואולי זה בכלל ריח מתוק-מריר של געגוע וסגריר...?
כדי לספק מענה לשאלות אלו, החלטתי לרחרח קצת בארץ, ולהתחקות אחר סוד ריחו החמקמק של הסתיו.
מבשמת את האוויר. החבצלת
צילום: שרה גולד
ריח הרפת. לחובבי הז'אנר
צילום: אפי שריר
מטיילים במדבר ב"דרך הבשמים"
צילום: שי רוזנצוויג
פותחים את מנהרות האף ומרחיבים את הלב
צילום: סי די בנק
מומלצים
