שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    הא"ב של תל אביב
    מבקרים בתל אביב ולא יודעים מה זה באוהאוס, לאיזה חוף הולכים הכלבים, מי יושב בקנטינה, איפה מוצאים אהבה ולמה שינקין הוא כבר פאסה? הנה המילון שיעזור לכם להרגיש בבית - מאבן גבירול ועד התחנה המרכזית

    א

    אבן גבירול - הרחוב האינסופי, הנמשך מפארק הירקון ועד לב העיר, בואך יהודה הלוי, הוא אחת מהאניגמות התל אביביות. מצד אחד יש בו הכל: מחנויות טמבור שבהן מוכרים ברגים לפי יחידה ועד חנויות גורמה שבהן מוכרים שוקולד במשקל; מחנויות סדקית ועד בתי קפה מעוצבים; מחומוסיות ועד אסייתיות מתוחכמות. מצד שני, הוא מעולם לא זכה להילה הדיזנגופית, להמולה האלנביסטית או למגניבות השנקינאית. כנראה שלעד יישאר הילד שיש לו פוטנציאל, אבל הוא לא מממש אותו.

     

    אוניברסיטה - אוניברסיטת תל אביב משתרעת על פני שטח עצום בצפון העיר. אם חפצה נפשכם בביקור בבית התפוצות ואז התרעננות באחת מהקפיטריות תוך בהייה בצעירים שרועים על הדשא בשעות לימודים - זה המקום בשבילכם (איינשטיין פינת לבנון, רמת אביב).


    כאן לומדים בכיף (צילום: עופר עמרם)

     

    אנדרטה - עבור התל-אביבים, כיכר רבין (לשעבר כיכר מלכי ישראל) היא מקום שעוברים דרכו. מה שאומר שאם מישהו עומד ליד האנדרטה לזכר יצחק רבין (אבן גבירול 69) יותר מחמש דקות סימן שהוא או קבצן או תייר. זה לא אומר שאסור להביא פרח, להעיף מבט על הגרפיטי שנשאר ולחלוק כבוד למותו של האיש שנרצח בדרכו להביא את השלום.


    עצירה חובה. האנדרטה לזכר יצחק רבין (צילום: איי פי)

     

    ב

    באוהאוס - אם תהיתם על מה ולמה זכתה תל אביב בתואר אתר מורשת מטעם ארגון אונסק"ו, כדאי להשקיע ולערוך סיור קצר בתחומי "העיר הלבנה", שגבולותיה הרשמיים הם: בצפון - שדרות בן-גוריון, במזרח - רחוב אבן גבירול, בדרום - רחוב נחמני ובמערב - חוף הים. מה אתם מחפשים? בניינים בעלי עיצוב נקי וקווים סימטריים. למידע וסיורי באוהאוס כדאי לפנות ל"בית הבאוהאוס" (דיזנגוף 99).


    לבחור את הבניין החביב עליכם. באוהאוס ברוטשילד (צילום: עידו אפרתי)

     

    בזל - הרחוב שלקח ברצינות את שמו והחליט להפוך לבועה בטעם של חו"ל בתוך הבועה התל אביבית - אפילו הרצל היה מרגיש כאן כמו בבית בווינה. זה המקום לשבת על קפוצ'ינו, לקנות בגדי ילדים של מעצבים, לרכוש גבינות יקרות ושאר מוצרים ממותגים שיגרמו לכם להרגיש שאין עוני בישראל.

     

    בן גוריון, שדרות - אחת החוויות הכי תל-אביביות היא להגיע לשדרות בן גוריון, רצוי פינת דיזנגוף, לקנות סנדביץ' או קפה ומאפה באחד מבתי הקפה או דוכני הסנדביצ'ים שבשדרה ולהתיישב על אחד מספסלי העץ הקבועים בה (שדרות בן גוריון נמתחות מכיכר רבין ועד כיכר אתרים). במספר 17 ניצב ביתו של דוד בן גוריון, שפתוח לקהל הרחב.


    בית דוד בן גוריון - האיש והשדרה (צילום: חן מיקא) 

     

    ג

    גלידה - תל אביב משופעת בגלידריות איכותיות ומתוחכמות, ונדמה שלכל אחד יש דיעה מוצקה במיוחד לגבי המוצלחת ביותר. כדאי לנסות את איטליאן פארק (יהודה המכבי 67), ארלקינו (דיזנגוף 267), אייסברג (בן יהודה 108), וניליה (אשתורי הפרחי 22), גלידה סיציליאנית (אבן גבירול 63).


    גלידה קרה, סצנה חמה. אייסברג (צילום: ליאור פילשטיינר) 

     

    גלגלים - תל אביב היא עיר בעלת סכיזופרניה קשה בכל הקשור לרוכבי אופניים, סקייטבורד ושאר ירקות. מצד אחד העיר מרוצפת בחלקה בשבילי אופניים. מצד שני, בדרך כלל תיאלצו לבחור בין שתי אפשרויות: תמרון בין הולכי רגל זועמים לבין אוטובוסים מפיצי פיח.

     

    ד

    דיזנגוף - למרות שעברו הימים שבהם הפועל "להזדנגף" היה חלק בלתי נפרד מהלקסיקון העירוני, הרחוב הוא עדיין אחד הצירים הכי פופולריים בעיר. אם אתם רוצים לקחת חלק ביום הכי חשוב בחייהם של כמה זוגות אלמוניים - בקרו בחלקו הצפוני של הרחוב, שם מצויות חנויות שמלות הכלה, בגדי החתן, חנויות התכשיטים והמספרות שאין זוג תל-אביבי שפוסח עליהן. אם לעומת זאת חשקה נפשכם בקצת חיספוס עירוני, שימו פעמיכם לכיכר דיזנגוף, שם יושבים רוב הזמן כמה מטיפוסי השוליים היותר מעניינים של תל אביב - ויש לפעמים גם שוק יד שנייה חביב בסמוך.


    פעם היא הייתה יורקת אש. המזרקה בכיכר דיזינגוף (צילום: ירון ברנר) 

     

    ה

    ה' באייר - כיכר המדינה, או כיכר הלחם בפי מעטים, היא הכיכר הכי פחות ירוקה והכי פחות זוהרת בעיר. זה לא מפריע לכמה מהחנויות הכי יוקרתיות לשכון מסביב לה, וביניהן "ורסאצ'ה", "דיור", "לואי ויטון" ואחרות.


    מחאה על חלון ראווה בכיכר המדינה (צילום: אבי כהן)

     

    הבימה - התיאטרון הלאומי אמנם עובר שיפוצים מסיביים, אבל לא כדאי לוותר על צפייה במונומנט העירום מקירות - ועל ביקור ב"גן יעקב" הסמוך לו (תרס"ט 4) ובשדרות ח"ן השלוות והאינטימיות יחסית לשדרות רוטשילד (ע"ע). כתובת: תרס"ט 1. אם חשקה נפשכם בצפייה באחת מהפקות התאטרון, רובן מתקיימות במוקדים אחרים בעיר, ביניהם אולמות "צוותא", בית החייל ואולם אריסון. 

     

    ו

    ונציה - בימי החורף מפגינה תל אביב את הכישורים המוגבלים של אלה שתכננו בה את מערכת הניקוז. צמתים ורחובות לא מעטים הופכים אחרי גשם קל לאגמים ונחלים שעיר התעלות לא היתה מתביישת בהם. שלא לדבר על מה שקורה בשכונות הדרום. גונדולות, למרבה הצער, לא תמצאו כאן.


    ונציה זה כאן. חורף בתל אביב (צילום: ניב קלדרון) 

     

    ז

    זרים - כמו כל מטרופולין שגאה בעצמו, גם תל-אביב מהווה בית לקהילות של עובדים זרים שהתקבצו והגיעו לארץ הקודש במטרה להתפרנס. אם ברצונכם לחוש את אווירת החו"ל, אתם מוזמנים לאיזור התחנה המרכזית הישנה והחדשה. כאן תמצאו גני ילדים מאולתרים, כנסיות ומקומות בילוי שעברית היא השפה האחרונה שידברו שם.

     

    ח

    חיות - תל-אביב היא עיר ידידותית לחתולים ולכלבים. בעוד הראשונים מתגוררים בין אם בדירות ובין אם בפחי הזבל העשירים במזון, הרי שכלבים הם חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני. אם אתם מלווים בכלב, קחו אותו לאחד ממפגשי ההולכים על ארבע הייעודים המפוזרים בעיר - למשל פארק הירקון (ע"ע), גן מאיר (המלך ג'ורג' 35), הגינה שמאחורי גן העיר (פינת הרחובות הדסה ושדרות בן גוריון) או גינת דרויאנוב (המחוגה פינת אליפלט, פלורנטין).

     

    י

    ים - חופי העיר תל-אביב שורצים באנשים, אך רובם לא נכנסים למים, והם יודעים למה. אם למרות זאת חפצה נפשכם בקצת בריזה, תוכלו למצוא כאן חוף כמעט לכל מטרה. הדתיים ייהנו מימים נפרדים בחוף נורדאו; הצעירים ב"מציצים"; הכוסיות בחוף הצוק; הגולשים יעדיפו את הילטון, גורדון ופרישמן; הגייז בהילטון; המתופפים וחובבי השאנטי יתרכזו בחוף הדולפינריום. ריקודי עם מתקיימים בשבתות קיציות על הטיילת שבחוף גורדון. אפילו לכלבים יש חוף פרטי משלהם - צפון חוף הילטון.


    להיכנס לעמוקים? רק אם אתם באמת חייבים (צילום: ירון ברנר)

     

    הירקון, פארק - הריאה הירוקה של העיר והמקום שאליו מתקבצים כל הרצים, הצועדים, הרוכבים, הקופצים, המטפסים, החותרים ושורפי הקלוריות למיניהם. נדמה כי אין שעה ריקה על הדשא של הירקון, ואפשר לחוות זאת דרך ביקור בספורטק או בשיט רומנטי בסירה שכורה.

     

    כ

    כרמל, שוק - עגבניות אדומות, חזיות בעשר שקל, ממתקים לפי קילו, פרחים רטובים והרבה צפיפות וצעקות - את כל אלה ועוד תמצאו בשוק הכי שווה של תל-אביב. חשוב להביא: סבלנות ומצב רוח טוב (רחוב הכרמל, כניסה מרחוב אלנבי פינת המלך ג'ורג')


    להשאיר את הצפוניוּת בבית. שוק הכרמל (צילום: עופר עמרם)

     

    ל

    לילה - כבר לא צריך לנפנף בסיסמה המוצלחת "עיר בלי הפסקה". כולם יודעים שבתל-אביב תמיד יש מישהו שלא ישן. אם אתם מחפשים פעילות לילית - התמקדו ברחובות אלנבי ולילינבלום, שם מתרכזים כיום רוב המועדונים והברים שמתעוררים רק בחצות ופעילים עד הבוקר.

     

    מ

    מוזיקה - בתל-אביב תמצאו בית לכל סגנון מוזיקלי שעולה על דעתכם. מועדון ההופעות הכי גדול בעיר הוא מועדון הבארבי הוותיק (קיבוץ גלויות 52, פינת הרצל), שם שולטת מוזיקת רוק ישראלית ברובה, עם הופעות של אמנים מוכרים, להקות צעירות ואלטרנטיביות ולעתים אורחים מחו"ל. את האלטרנטיבה תמצאו במועדון "לבונטין 7" שממוקם כמובן ברח' לבונטין המארח מדי ערב אמנים אלטרנטיביים החל מאמני פאנק-רוק ועד לג'אז ולאמני וידאו-ארט. מי שלא ממש בעניין של רוק, יכול להגיע למועדון הזאפה שברמת החייל (ראול ולנברג 24, מגדלי זיו). שם ימצא הופעות רגועות לרוב של אמנים ישראלים מוכרים, אמני ג'אז מחו"ל ועוד. אוהבי ההיפ-הופ, הדאנסהול והאלקטרוניקה יוכלו למצוא את המרכז הכי טוב לסגנונות האלה במועדון "הברזילי" שברחוב הרכב 13.


    הבית של הרוק הישראלי. הבארבי (צילום: דנה קופל) 

     

    נ

    נחלת בנימין - בסמטאות נחלת בנימין, העמוסות בחנויות בדים וטקסטיל בימי השבוע, מתנחלים בכל יום שלישי ושישי עשרות דוכנים. אל המקום מגיעים, לאחר תהליך סלקטיבי במיוחד, מיני אמנים ויוצרים - שמציגים על גבי שולחנות צנועים את מרכולתם. זה המקום שיגרום לאצבעות היצירתיות שלכם לדגדג במלוא המרץ - ונראה אתכם יוצאים מפה בלי שלט חדש לדלת, פעמון רוח או סתם בובה. אם יתמזל מזלכם, אולי תפגשו כאן את מירי אלוני פורטת על גיטרתה מבחר משיריה (רחוב נחלת בנימין, הכניסה מרחוב אלנבי, ליד שוק הכרמל).

     

    נמל - נמל תל-אביב יכול להתייצב בגאון מול המילה "קאמבק" במילון. בשנים האחרונות הפך המקום את עורו. בשעות היום המקום שורץ במשפחות וילדים שנהנים מהשילוב המוצלח של מזח, מסעדות, חנויות ומרחב. בשעות החשיכה תמצאו כאן את אחד ממוקדי הלילה הפעילים בעיר (צפון רחוב הירקון, כניסה מרחוב חבקוק או מכ"ג יורדי הסירה).


    הפועלים התחלפו בקלאברים. נמל תל אביב (צילום: דניאל לילה)

     

    ס

    סנטר - הָסנטר (וכמעט לעולם לא "דיזינגוף סנטר") הוא כבר ממש לא הקניון הכי יפה, הכי גדול והכי מוצלח בעיר, אבל הוא עדיין הקניון הכי תל-אביבי שיש. לצד נציגות מכובדת של רשתות כמו קסטרו, זארה, גולף והמשביר לצרכן, יש כאן חנויות קטנות וחמודות - לעיצוב תיקים, לחומרי יצירה, לאביזרי פאנק, לפריטי וינטג' ומרכז גדול לעיצוב בשם "סוהו". מומלצים במיוחד שוק המעצבים שמתקיים בימי שישי, ושוק האוכל המתקיים בימי חמישי אחר הצהריים ובימי שישי (דיזנגוף 50, פינת המלך ג'ורג').

     

    ע

    עיריית תל-אביב - העירייה, החולשת על כיכר רבין, היא אחד הבניינים הבולטים בעיר - ובהחלט אחד המכוערים ביותר שבה. נדמה שלא יכולה היתה להיות בחירה אדריכלית שגויה יותר למקום מושבה של עיריית תל-אביב. הבניין המרובע, האפרורי וחסר המעוף הוא מראה מדכא בעליל, אך למרבה השמחה, אמורים להתקיים במקום שיפוצים בקרוב (אבן גבירול 69).


    הכינו את הבולדוזרים. בניין עיריית תל אביב (צילום: ירון ברנר) 

     

    עזריאלי, קניון - אל שני המגדלים שעיצבו את קו הנוף של תל-אביב הצטרף באחרונה האח המרובע, אבל הקניון שממוקם בקומות התחתונות שבמרכז המגדלים, הפך כבר מזמן לאחד ממוקדי הבילוי והפנאי המרכזיים בעיר. הקהל מורכב ברובו מחיילי הקרייה שיוצאים להתאוורר, מילדים אחרי (או במקום) שעות בית ספר וממשפחות שבאות לערוך קניות במקום אחד מרכזי. תמצאו כאן סניפים של רוב הרשתות הישראליות - כולל חנויות בגדים, נעליים, משקפיים, ספרים ותכשיטים - ודוכני מזון שמתאימים לכולם (דרך מנחם בגין 132, אבל הכי נוח להרים עיניים ולחפש את שלושת המגדלים שנראים כמעט מכל מקום בעיר).


    הטוב, הרע והמכוער. מגדלי עזריאלי בהרכב חסר (צילום: צביקה טישלר)

     

    פ

    פיק-אפ - אופייה המיוחד של תל-אביב - תאהבו אותו או תשנאו אותו - לא פסח על סצינת ההיכרויות. בשנים האחרונות קם לו דור של מקומות בילוי העונה לכינוי "פיק-אפ בר". מה ההבדל בין בר רגיל לפיק-אפ בר? קשה להגדיר בבירור, אבל כשנכנסים לפיק-אפ בר, יודעים שהגעתם לאחד. איך מזהים בכל זאת? לרוב מדובר במקום צפוף במיוחד, עם הרבה אלכוהול, מוזיקה חזקה ואור חלש - אבל הסממן העיקרי הוא קיומה של לטישת עיניים הדדית וחסרת בושה בין כל יושבי הבר. התיישבתם? צפו פגיעה.

     

    צ

    צרפתים - חיבתם ההמונית והפתאומית של יהודי צרפת לארץ הקודש השפיעה באופן ישיר על תושבי תל-אביב. לא רק שהשתלטו באופן מוחלט על חופיה צרובי השמש, אלא שרבים מהם החליטו מסיבה תמוהה כלשהי להשתקע בעיר, לפחות בדמותה של רכישת דירה. עליית מחירי הדיור בעקבות הפלישה הצרפתית הותירה תל-אביבים רבים במצוקת דיור ממשית.

     

    ק

    קנטינה - תוציאו מייד את הקונוטציות הצבאיות מהראש. מסעדת "קנטינה" שבשדרות רוטשילד 71 היא נכון לעכשיו פחות מוסד קולינרי ויותר מוסד סלבריטאי-ברנז'אי - או במילים אחרות, הפרלמנט של כסית מודל 2007. כמיטב המסורת העירונית, לא ברור על מה ולמה זכתה הקנטינה לכבוד אותו רוחשים לה אנשי ספר ורוח היושבים בה לעתים קרובות, אבל עם המציאות קשה להתווכח. לכאן תבואו בעיקר אם אתם רעבים לקצת גלאם תל-אביבי - ולאו דווקא לאוכל משובח.

     

    ר

    רוטשילד - בימי שישי ובשבת זה המקום להתהלך בו עם קפה טייק אוויי, להתיישב על ספסל פנוי, להתבונן בכל האנשים השמחים שבאים והולכים - ולהרגיש הכי תל-אביבי שיש (שדרות רוטשילד נמתחות ממתחם "הבימה" המשתפץ ועד רחוב אלנבי).


    תערוכת גלובוסים בשדרות רוטשילד (צילום: אבי שאולי) 

     

    רפורטים - בתור עיר שיש בה הכל, תל-אביב שכחה דבר אחד: חנייה. לבאים מחוץ לעיר מומלץ לחנות באחד מהחניונים שבפאתי העיר. אוטובוסים זה איטי ורועש, מוניות זה יקר, ולפעמים ללכת ברגל זה רחוק. אבל מה לעשות, אנחנו עדיין מחכים לרכבת הקלה. 

     

    ש

    שדרות - ע"ע רוטשילד, בן גוריון.

     

    שינקין - הרחוב שהפך למוקד הבוז המופנה כלפי התל-אביבים השאננים הוא כבר לא מה שהיה פעם. ממעוז האינדיבידואליזם התוקפני של שנות התשעים - שבו פתיחת סניף של "מקדונלד'ס" עוררה מהומה אלימה - הפך שינקין לרחוב שיש לו אתר אינטרנט. אפילו האוזן השלישית עברה דירה.


    הבועה לא גרה כאן יותר, שינקין (צילום: מירי חסון) 

     

    ת

    תרבות - עם מספר גדול במיוחד של תיאטראות, מוזיאונים, בית אופרה, סינמטק, היכל תרבות ושאר ירקות - תל-אביב היא ה-מרכז של חיי התרבות בישראל. אבל ביקור בעיר הוא גם הזדמנות נהדרת להתחקות אחר סניפיה השונים של התרבות האלטרנטיבית שמציעות שנות האלפיים, וביניהם האקטיביסטים של סלון מזל (סמטה אלמונית 3), הפאנקיסטים של כיכר דיזנגוף, הסקוואטס של פלורנטין (בן עטר 2) ואחרים. אם יתמזל מזלכם אולי אפילו תיקלעו לקרב כריות המוני, מלחמת מים ציבורית או חילופי חיבוקים בין אנשים זרים לחלוטין.  

     

    תחנה מרכזית - לא, אל תטרחו לשאול מישהו היכן נמצא "קניון תל-אביב". התחנה המרכזית החדשה היא מבנה עצום ומוזנח יחסית שבו התפתח מיקרו-קוסמוס

    של החברה הישראלית "האחרת". כאן תמצאו זה לצד זה עובדים זרים על נשם וטפם, חיילים בדרכם לבסיס, טיפוסים מפוקפקים יותר או פחות. בקיצור, אנשי שוליים. מבחינת שופינג זה המקום לקנות נעלי נשים זולות, ספרים ברוסית, דיסקים מזויפים ומוצרי אוכל מהמזרח הרחוק.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    עיר מן האוויר
    צילום: גונן דוכס
    תביאו חנייה מהבית
    צילום: ליאת
    מה תהיה כשתהיה גדול? אבן גבירול
    צילום: מיכאל קרמר
    על הרגליים או באופניים?
    צילום: יהונתן צור
    מומלצים