המילואימניקים ששבו מעזה: אנחנו לא פראיירים

כשפתח אחד מלוחמי גדוד הסיור של חטיבה הצנחנים 646 את תיקו האישי עם הגיעו לבסיס בכרם שלום, גילה בין הבגדים כלב ענק מפרווה עם סוכריית טופי צמודה לקולר. בנו בן הארבע החליט לשים לו בתיק הפתעה, את הצעצוע שלו, כדי שאבא ירגיש קרוב לבית גם שהוא נמצא במרחק יריקה מרפיח. בסוף השבוע חזרו לוחמי המילואים הביתה, חוץ מאחד - רס"ר אהוד אפרתי - שנפל בקרב והותיר שלושה ילדים יתומים.

הדואליות הזו שבין דאגה למשפחה מצד אחד, ללחימה הקשה בעזה מהצד השני, איפיינה את התעסוקה המבצעית, שנמשכה שלושה שבועות. בין מרדף אחד לשני אחר משגרי פצצות מרגמה, שמעו על הצרות בבית. מפקד פלוגת הסיור של הגדוד, רב-סרן (מיל') גיא, מספר כי רגע לפני שנכנס לאחד המבצעים, כשפניו כבר היו צבועות בצבעי הסוואה, קיבל שיחת טלפון. "אשתי הייתה על הקו וסיפרה לי שהיא תקועה עם הילדה באמצע כביש 6".

מפקד הגדוד, סגן-אלוף (מיל') אלי פרנק, מספר על ההתגייסות המלאה של הלוחמים: "התכוננו בצורה מאוד מעמיקה לתעסוקה הזאת. היה ברור לנו שאנחנו לא באים לנבוח על הגדר, אלא לבצע משימות איכותיות". המג"ד מספר כי אחוז ההתייצבות בגדוד היה מלא, "לא היה ספק שכולם יגיעו, גם כאלה שרק חזרו מחוץ לארץ. מה שיש כאן זאת שמורת טבע".

שמורות טבע שכאלו לא מוצאים בקלות. מלחמת לבנון חשפה את משבר האמון העמוק בין חיילי המילואים לצה"ל. קשה למצוא תסכול אצל הלוחמים בגדוד הסיור של הצנחנים, למרות שגם הם עדיין לא זוכים לתגמולים שמבטיחים כבר שנים למי שנושא בנטל.

רב-סרן (מיל') משה טור-פז, נשוי ואב לארבעה מטירת צבי (המוכר בגדוד בשמו "קינלי"), מנהל בית ספר תיכון בבקעת בית שאן. אצלו דווקא מלמדים למרות השביתה, משום שהמורים שייכים להסתדרות המורים. "אחרי כל היתקלות שהייתה לנו והתפרסמה בתקשורת, קיבלתי שיחות טלפון מתלמידים, שאמרו לי 'כל הכבוד. יצאתם גברים, תמשיכו ככה', זה חיזוק מאוד משמעותי".

הוא יודע שבקרוב יקבל חשבון לטלפון הנייד שלו בסך אלף שקלים, רובן ככולן שיחות הקשורות בפעילות הצבאית. גיא המ"פ אומר כי "כולם פה אנשים מצליחים שאם לא היו רוצים להיות פה - הם לא יהיו, אבל הם בחרו להיות פה. הם מלח הארץ. הם מסתכלים עלי שאני עושה 60 יום מילואים בשנה ואני מסתכל על המג"ד שעושה 100 ימים".

נוחי המ"פ נחרץ יותר. "הם לא מזיזים לי", הוא אומר על מי שלא עושה מילואים, "אני מוקף באנשים כמו אהוד אפרתי ז"ל. מי שלא בא הוא שמפסיד. להיות פה עם האנשים האלה זאת חוויה גדולה". הסמג"ד שנשאל מה בכל זאת חסר, אומר שלא תזיק קצת הוקרה, "לפחות עבור המשפחות שלנו, שכמעט חודש לא ראו אותנו ונושאות בנטל".

כבר לא כמו בגבעת חלפון

הלוחמים מספרים כי הם חשים שלקחי המלחמה בלבנון, נתנו את אותותיהם, והאימונים הפכו למקיפים ורציניים יותר. גם בתחום הציוד הצבאי חל שדרוג. "מערך המילואים זה לא כמו בגבעת חלפון. אנחנו לא רוצים להתנהג כך ולא רוצים שיתייחסו אלינו כך", אומר גיא המ"פ. קינלי הסמג"ד מספר כי הניסיון של לוחמיו הביא אותם לא רק לביצוע הסתערויות מוצלחות, אלא גם להשתתפות ערה בכל מה שקורה בגזרה. "בכל פעם שגילינו שעדיף לעשות משהו בצורה אחרת, קמנו ואמרנו את זה. קיבלנו שיתוף פעולה מלא מהמפקדים הבכירים".

הוא מודה כי למרות כל ההכנות לתעסוקה, המפגש הקרוב עם פצצות המרגמה, המחיש עד כמה הם בתוך קרב של ממש. מפקד פלוגת ההנדסה , רב-סרן נוחי רבינוביץ, קורא לילד בשמו. "יש פה מלחמה. אנחנו נלחמים מול צבא מיומן, אבל אנחנו טובים יותר, נחושים יותר, ניצחנו וננצח בכל מגע".