שתף קטע נבחר

מייבש שיער

הכוונה היתה טובה: סרט עם מסר על מלחמות מיותרות מלווה בביצועים חדשים לשירים של הביטלס. התוצאה של "מעבר ליקום" קצת פחות: סיפור שכבר שמעתם עשרות פעמים, מהול בביצועים סתמיים. אז פלא שהדור הבא ממשיך להעדיף את בריטני?


 

שנות השישים, מלחמת וייאטנם, היפים, מותו של מרטין לות'ר קינג, צמיחתו של הרוק'נרול. כמה פעמים ראיתם סרטים העוסקים בנושאים האלה ומגוללים את סיפורה של אותה תקופה בלתי נשכחת? קרוב לוודאי שיותר מדי. אבל אם במקרה התגעגעתם, הנה לכם עוד אחד. ללא חידושים או רעיונות מבריקים, רק אותו סיפור ישן.

 

ב"מעבר ליקום" (Across The Universe) מוצאת עצמה חבורת צעירים אמריקאיים, ביחד עם אורח אנגלי אחד, בעיצומה של ההיסטוריה הצבעונית והמטלטלת הזו. בבסיסו מדובר בסיפור הפשוט של בחור פוגש נערה, ובחור שנאלץ בעל כורחו להתגייס למלחמה וחוזר בארון או סתם דפוק, כשברקע ההיפים שנשארו מאחור נלחמים על זכויות האדם ועושים רוקנרול.

 

נשמע לכם מוכר? בצדק. זה כבר קרה ב"שיער" ובעוד עשרות סרטים ומיני סדרות. רק שהפעם החליטו יוצרי הסרט, הבימאית ג'ולי טיימור והתסריטאים דיק קלמנט ואיאן לה-פרניאס, להוביל את הסיפור, כביכול כיאה לתקופה, באמצעות עשרות ביצועים חדשים לשירים של הביטלס.


אפילו בונו לא מציל את המצב

 

בעברה של טיימור אפשר אמנם למצוא את "פרידה", שרשם לעצמו שני פרסי אוסקר, אבל קאסט השחקנים אינו מוכר, ואת רובם קרוב לוודאי ראיתם בתפקידי אורח בסדרות טלוויזיה. באופן צפוי, שמות הדמויות נקראו על שם הדמויות בשירים של הביטלס: לוסי (Lucy in the sky with Diamonds), ג'וד (Hey Jude), פרודנס (Dear Prudence), מקס (Maxwell's Silver Hammer), סיידי (Sexy Sadie) וג'וג'ו (Get Back).

 

לא רק המלחמה מיותרת

מתוך הרפרטואר האדיר של ארבעת המופלאים מליברפול נבחרו אמנם שירים מצוינים, אבל נדמה שאלו נשזרו בסרט באופן רנדומלי לחלוטין. לעיתים ניכר חוסר ההתאמה באופן צורם, כמו למשל כשכשעולה נושא זכויות השחורים באמריקה של שנות השישים, אז מתעלם הפסקול מהשיר "Blackbird" אותו כתב פול מקרטני בעקבות אותו נושא ממש. השיר כן מגיע מאוחר יותר כשלוסי מתגעגעת לג'וד שלה, שנמצא הרחק באנגליה.

 

הרבה מומחים יחשיבו את שיריהם של ג'ון, פול, ג'ורג' ורינגו כמלאכת קודש, כיצירה שאין לגעת בה ולחללה, ובצדק. אבל במהלך השנים הצליחו אמנים רבים לצלוח את משימת החידוש בכבוד. פיונה אפל עשתה זאת בצורה נפלאה בביצוע שלה ל-"Across The Universe", סולן להקת פרל ג'אם אדי וודר ריגש עם "You've Got To Hide Your Love Away" בפסקול הסרט "קוראים לי סאם", וכמובן אחד החידושים הפופולריים או לא הפופולרי שבהם  - "With a Little Help From My Friends" של ג'ו קוקר.


שיו, איזו פסיכדליה

 

זו משימה לא פשוטה לעסוק בחומרים מסוג זה, אבל היא בהחלט אפשרית. חבל שהביצועים של חברי הקאסט ב"מעבר ליקום" לא ממש הצליחו לעמוד בה. באף אחד מהביצועים בסרט לא ניחן באפיון מוזיקלי שיכול לרתק צופה סקרן שרחוק מהיכרות עם הביטלס, ובטח שלא את הצופים שמכירים את שירי הלהקה. אפילו תפקידי האורח של בונו וג'ו קוקר לא מצילים את המצב, וגם הם מגישים גרסה סתמית ונשכחת ליצירות המופת של הקווארטט המפורסם בעולם. 

 

וכמו המוזיקה, כך גם הסיפור - תלוש, סתמי מעין העתק חיוור של יצירה מוצלחת מפעם. אם אכן נעשה פה מאמץ להעביר את שירי הלהקה לילדים, לנוער ולכל מי שמעולם לא נחשף לקסם הליברפולי העל זמני, מדוע לחזור לשם כך יותר מ-40 שנה אחורה? למה לא לקשר את השירים לאירועים הרבה יותר עכשווים? אי אפשר להחליף את וייטאנם במלחמת המפרץ, אם נורא מתעקשים על מלחמה? 

 

ארבעת המופלאים מליברפול השאירו לנו אוצר מוזיקלי נדיר, כזה שנשמח אם ילדנו יכירו ויוקירו לעד. ארצות הברית דואגת גם היא להנחיל לנו לקחים קשים על מלחמות מיותרות, שנשמח שהדורות הבאים יפנימו יותר מאיתנו. פשוט לא בטוח שלחבר בין השניים זו הדרך הטובה ביותר לגייס את ליבם ושכלם של אלה שמעדיפים כרגע להוריד את האלבום החדש של בריטני ולהילחם על עתיד הגיים בויז.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מעבר ליקום. היינו שם כבר ב"שיער"
לאתר ההטבות
מומלצים