שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    בי ג'ואיש

    ג'רי סיינפלד יצר סרט ילדים, והצהיר שהמסר היחיד שלו הוא הנאה, אבל זה לא מפריע למבקר הבית למצוא בו אמירות מעמיקות על יהדות אמריקה ויהדות בכלל. זה מה שקורה כששולחים בחור בשם ארז דבורה ל"Bee movie"


     

    ב"כוורת בסרט" (Bee movie") עובר סיינפלד מטמורפוזה לגוף של דבורה. התוצאה היא סרט אנימציה שרמתו אינה אחידה אך הוא נותר מהנה מכיוון שההיגיון העלילתי שלו נובע מעובדה אחת ידועה: היוצר שלו הוא יהודי. 

     

    בארי בי. בנסון (ג'רי סיינפלד) הוא דבורה בוגרת קולג' שעומדת להשתלב במערך העבודה בכוורת. כאשר הוא מגלה כי השיבוץ יישאר קבוע למשך כל חייו, הוא בוחר להסתנן לשורות "הטייסים" מלקטי הצוף. הוא יוצא לראשונה בחייו מהכוורת ונחשף לעולם האנושי, פוגש ומתאהב במוכרת פרחים אנושית

     בשם ונסה (רנה זלוויגר תרמה את הקול) והופך למנהיג המאבק המשפטי כנגד הניצול האנושי של פרי עמלן של הדבורים.

     

    לא היינו כבר בסרט הזה בסביבות 1998? לא קראו לו במקרה אחד "עבודת נמלים" ובמקרה השני "באג לייף"? סרט אנימציה שגיבוריו הם חרקים שנמצאים בסביבה סגורה, גיבור הסרט האינדיווידואליסט קורא תיגר על המימד הנצלני שקיים במסגרת העולם והעבודה של החרקים, הוא יוצא למאבק ובסוף הסרט מצליח להביא לשילוב אוטופי בין עבודה והנאה (עם סיפור האהבה המתבקש בצד)?

     

    התשובה הפשוטה היא "כן", אבל זה לא הופך את "Bee movie" לסרט מיותר. לכאורה הוא מדשדש בעקבות קודמיו, החיבור בין חלקיו של הסרט נראה כמעט שרירותי עד שמתעורר החשד כי כל מה שיש בו הוא אוסף שטיקים קומיים שהעלילה היא רק תירוץ לחבר ביניהם. ההערכה הביקורתית המתבקשת היא שסיינפלד, הקומיקאי שעשה את שמו והונו בסדרה שעוסקת ב"שום דבר", כשל בתרגום ההומור שלו לעולם של סרטי אנימציה לילדים.

     

    היהודי המזמזם

    "Bee movie" הוא אכן סרט שיש בו בעיות מבניות, אבל יש לו יתרון אחד על שני הסרטים שהוזכרו – לטוב ולרע זהו סרט של סיינפלד, כלומר, סרט שמוטבע בו חותם אישי של יוצרו. החותם הזה ניכר לא רק בהומור, אלא גם בסאב-טקסט העקבי שניתן לפרשו כמפגש בין יהודי צעיר והעולם הלא יהודי המקיף אותו. אם זה סרט לילדים, הרי שהוא קודם כל סרט לילדים יהודים (ואם אפשר כאלו שחיים באפר ווסט של מנהטן, כמו ילדיו של סיינפלד). ההכרה בכך מאפשרת לזהות את ההיגיון המניע את הסרט ומלכד אותו. זה לא פותר את כל הבעיות, אבל זה מעצים את ההנאה מחווית הצפיה.


    ונסה ובארי. אהבה אסורה שנותרה אפלטונית

     

    עיצוב דמותו של בארי, גיבור הסרט, ושל משפחתו, הוא קריקטורה יהודית. האם בעלת הקול המצווח (קטי בייטס) והאב (בארי לווינסון) שאינו יכול להבין מדוע בנו לא מוצא טעם בעבודה דומה לשלו, מתכתב עם הדינאמיקה של הקלאסיקה הקומית "הבוגר", סרט שאחת הסצנות ב"כוורת" משחזרת כמעט אחד לאחד. בארי משתוקק לחיים מחוץ לכוורת, סוערים יותר וצפויים פחות. זהו הדחף הבסיסי המניע דבורה/יהודי צעיר שלא מוצא את מקומו בעולם של משפחתו, עולם שבו כל בנות השידוך הפוטנציאליות הן "אחייניות" כפי שהוא מציין בפני חברו הטוב אדם (מתיו ברודריק).

     

    כשבארי מצטרף לחבורת "הטייסים" ופורח לראשונה מארגון החיים המעיק של הכוורת, הוא מתעופף בחדווה בשמי מנהטן והוא וחבריו חולפים מבעד לעפיפונים המשייטים בשמיים. בין העפיפונים, המתפקדים כמעין פורטל של כניסה ויציאה מהכוורת, ישנו אחד, בולט במיוחד, בצורת מגן דוד. בשוט האחרון של הסרט בארי יחזור ויתעופף דרכו. היהודי המזמזם פרח מהקן בתחילת הסרט. האוטופיה של סוף הסרט היא לא של שחרור מעבודה אלא של חופש התנועה בין העולמות.


    בארי מגלה שבני האדם גונבים אותו בדבש

     

    הקשר הנרקם בין בארי למוכרת הפרחים ונסה הוא אהבה אסורה. אסור לדבורים ליצור קשר עם בני אנוש. כשאדם חושד כי בארי פגש מישהי מחוץ לכוורת (כלומר, מחוץ לעולם היהודי) הוא אומר "אני מקווה היא לא הייתה WASP. ההורים שלך יהרגו אותך" (WASP מתורגם לא רק לצרעה אלא גם לקיצור של "לבנה אנגלו-סקסונית ופרוטסטנטית", כלומר, שיקסע). למרבה המזל, מכיוון שמדובר בסרט ילדים, סיינפלד לא צריך להסביר כיצד יצליחו בארי וונסה לממש את אהבתם, היא נותרת בחזקת ידידות אפלטונית.

     

    צ'ולנט בכוורת

    בדומה לגיבור היהודי לא פחות של "עבודת נמלים", גם בארי אינו ניחן ביכולות פיזיות מרשימות אלא כוחו במוחו ובלשונו. מה יותר יהודי מלהילחם בניצול הדבורים בבית משפט? המהלך המשפטי התופס את השליש השני של הסרט הוא הזדמנות להופעות אורח של דמויות אנושיות (סטינג, ריי ליוטה, לארי קינג), ולפארודיה - מוצלחת לפרקים - על דרמות בית משפט.

     

    העליונות של כישורי בארי בזירה המשפטית לא פותרת את הבעיה בסרט: בארי ילמד שלא ניתן רק לנצל עליונות זאת בשביל לצבור את כל הממון לבני עמך. הצלחתו של בארי במשפט, הצלחה המחזירה לדבורים את הדבש הגזול, פוגעת גם בבני עמו שעושרם הופך אותם לעצלים ומשועממים, וגם פוגעת ב"בני האדם"

      שצמחיהם גוועים ללא פעולות ההאבקה של הדבורים. איך התרבות האמריקאית תשרוד ללא "ההאבקה" של היהודים?

     

    הלקח ברור: בני האדם והדבורים/יהודים יכולים לחיות בשיתוף פעולה הרמוני לטובת שני הצדדים. כך בארי יוכל לעבוד בחנות הפרחים עם ונסה, אבל גם לצאת ולהתעופף עם חבריו מלקטי הצוף בשמי מנהטן ואפילו לקפוץ לכוורת של אימא לצ'ולנט של שישי שבת.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "Bee movie". הזהרו מצרעות
    סיינפלד בביקור בארץ. יהודי
    צילום: רפי דלויה
    לאתר ההטבות
    מומלצים