בהלת הסלולרי: האם אוזניה יעילה נגד סרטן ועוד שאלות
האם אכן קיים סיכון לסרטן מהטלפון הסלולרי? מה הסימנים הראשונים לגידול בבלוטות הרוק? מתי לרוץ לרופא, איך אפשר להימנע והאם באמת יש סיבה לפאניקה? המדריך למטלפן המודאג
המחקר הישראלי שפורסם בסוף השבוע כבר עורר בהלה: חוקרים ישראלים מצאו סיכון מוגבר להופעת גידולים בבלוטת הרוק, חלקם סרטניים, בקרב משתמשים כבדים בטלפון סלולרי. הגידולים אף הופיעו באותו צד של הראש בו הונח בדרך כלל הטלפון. האם הסכנה ממשית, מה הסימנים הראשונים למחלה, ואיך אפשר להימנע? הנה לפניכם תשובות לשאלות שכיחות.
- חוקרים מצאו קשר בין שימוש בטלפון סלולרי למחלת הסרטן
- הסלולרי מסרטן? הנה הנתונים והעובדות שירגיעו אותכם
מה מצא המחקר?
במחקר הישראלי, שהוא חלק ממחקר עולמי אשר נערך ב-16 מרכזים רפואיים מ-13 ארצות, נבדקו 460 אנשים שלקו בגידולים בבלוטה הפרוטית מול קבוצת
ביקורת שמנתה 1,266 אנשים בריאים. מהמחקר עולה שלאחר חמש שנות שימוש בטלפון סלולרי באותו צד של הראש, נמצא גידול של 34% בסיכוי ללקות בגידולים שפירים או סרטניים של בלוטת הרוק. עוד נמסר כי ככל שעלה משך השימוש, כך עלה גם הסיכון ללקות בגידולים.
בנוסף, מצאו החוקרים קשר בין שימוש בטלפון באזורים כפריים, המאופיינים במיעוט אנטנות סלולריות, לבין אזורים עירוניים בהם נמצאות יותר אנטנות סלולריות. במחקר נמצאה שכיחות גבוהה יותר של גידולי בלוטת הרוק דווקא באזורים כפריים. באותם אזורים היתה עליה של 58% בקרב אלה שהניחו את הטלפון הסלולרי באותו צד של הראש וככל שמספר השיחות היה גבוה יותר; ועלייה של 49% בסיכון ללקות בגידולים ככל שמשך השיחה היה גבוה יותר.
מהי בלוטת הפרוטיד?
בלוטות הפרוטיד (ובעברית: בלוטות מיצד האוזן) הן שתי בלוטות רוק שנמצאות קצת מתחת ולפני כל אוזן. הן נפתחות אל החלק הפנימי של הלחיים, ומעורבות ביצירת הרוק.
לשוחח, לא להגזים. הטלפון הסלולרי חשוד כמסרטן (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
מהו גידול שפיר של בלוטת הרוק?
כ-80% מהגידולים של בלוטות הרוק הן שפירות, ונקראות אדנומה פלאומורפית. המדובר בהתרבות של תאים בבלוטה הגורמים להופעת גוש. הבלוטה עלולה לגדול עד כדי יצירת לחץ על עצב הפנים ושיתוק של חצי פנים. הבלוטה אף עלולה לדמם או לעבור נמק.
מהו סרטן בלוטות הרוק?
מדובר בסרטן המופיע בדרגות חומרה שונות. הטיפול בסרטן מתחיל בכריתת הגידול ובהמשך טיפולים בכימותרפיה והקרנות הנמשכים מספר שבועות. אחת התוצאות העגומות של הסרטן הוא עיוות של מחצית הפנים המתבטא במצח, בעין ובשפה. הסיבה לכך היא שהגידול לוחץ על אותו עצב הפנים וגורם לשיבוש פעילותו ולהרס שלו. הטיפולים החדשניים עושים שימוש ניסיוני בהשתלות עצב לשיפור השיתוק של עצב הפנים, אך ההצלחה היא חלקית בלבד.
מה שכיחות סרטן בלוטות הרוק בישראל?
מאז שנת 2000 ועד היום, מאובחנים מדי שנה כ-70 ישראלים כלוקים בסרטן בלוטות הרוק. לרוב המדובר במבוגרים מעל גיל 50. על פי ההערכות לוקים מאות נוספים מדי שנה בגידולים שפירים של בלוטות הרוק, שאינם מתפתחים לכדי סרטן.
איך מאבחנים גידול בבלוטת הרוק?
התלונה הראשונה היא לרוב של החולה, שהבחין בגוש בצדי הפנים. עם תלונה כזו לרוב ישלח הרופא את החולה לבדיקות דם הכוללות ספירת דם, כימיה של הדם ושקיעת דם. בנוסף, יישלח החולה לבדיקת אולטרסאונד של הבלוטה ובמידת הצורך תילקח דגימת ביופסיה שלה לבדיקה תחת עדשת המיקרוסקופ. בדיקה זו נותנת לרוב את האבחנה האם המדובר בגידול שפיר או ממאיר.
מה הטיפול בגידול של הבלוטה?
הטיפול העיקרי בגידול של בלוטת הרוק, שפיר או ממאיר, הוא הסרה שלה בניתוח. אם המדובר בגידול ממאיר, יש צורך בהשלמת הטיפול באמצעות תרופות כימותרפיות ובמקרה הצורך גם בהקרנה של הבלוטה.
מה אומרים המחקרים עד כה?
כל המחקרים שפורסמו בשנים האחרונות (למעט המחקר הישראלי), שכללו אלפי חולים, לא מצאו קשר בין שימוש בטלפון סלולרי לבין גידולים סרטניים, גם לא בבלוטות הרוק.
האם שיחה באוזניות לטלפון סלולרי בטוחה?
הן הטלפון הסלולרי, והן האוזניות (כמו bluetooth) פולטים קרינה בלתי מייננת, בתדרים שבין 900 מגהרץ לבין 2.5 גיגהרץ. אך הכל שאלה של מינון, המושפע משלושה גורמים: כמות הקרינה הנפלטת שנספגת בגוף, מרחק השידור וזמן השידור.
כמות הקרינה הנפלטת מהמכשיר ושנספגת בגוף נמדדת ביחידות שנקראות SAR - Specific Absorption Rate. כמות קרינה זו נמדדת בוואט הנספג בקילוגרם רקמה ביולוגית. כך למשל, טלפון נוקיה N95 פולט 0.95 וואט לקילוגרם בעוצמת שידור מקסימלית, ואילו אוזניה ממוצעת פולטת רק 0.001 וואט לקילוגרם.
גם מרחק השידור משפיע: האוזניות מזן bluetooth תוכנו לשדר למרחק 10 מטרים אך בפועל הן משדרות למרחק סנטימטרים ספורים, אל הטלפון הסלולרי המצוי בדרך כלל בכיס או בתיק. מנגד, טלפון סלולרי צריך לשדר אל ולקלוט מאנטנה סלולרית אחת או שתיים, הרחוקות בקילומטרים ממנו, ולכן הוא פולט יותר קרינה.
גורם נוסף שמשפיע הוא זמן השידור: בעוד הסלולרי משדר כל הזמן ומתקשר עם האנטנות הסלולריות המותקנות ברחבי העיר, הרי שהאוזניות אינן משדרות רוב הזמן, ופועלות רק כשנכנסת שיחה. לפיכך, הן בטוחות יותר לשימוש.
מה ההמלצות כמשנה זהירות?
חרף נימת ההרגעה, ארגוני הבריאות בעולם ממליצים לצמצם את השימוש בטלפון סלולרי בקרב ילדים, להעדיף לדבר בטלפון נייח, להשתמש ברמקול, דיבורית או אוזנייה ככל האפשר, לקצר את משך השיחות בנייד, להרחיק את המכשיר מהגוף ולהימנע משיחה בסלולרי במעליות ובאיזורים בהם הקליטה נמוכה.
