הולנד: האדמה נגמרה - בונים בים
ההולנדים חוששים מהצפות יותר מאשר מטרור וסובלים מצפיפות יתר, "אנחנו רעבים לאדמה", הם אומרים. לאחרונה הוצע במדינה פתרון יצירתי: הקמת אי מלאכותי בים הצפוני שיספק עתודת קרקעות וגם יגן מפני עליית מפלס הים. ומה יעשו הציפורים?
הממשלה ההולנדית ביקשה מוועדה העוסקת בפיתוח החוף לבחון את נושא הקמת האי בים הצפוני, שישמש לדיור, חקלאות או שמורת טבע, תוך שמירה על החוף. "אנשים חיים אחד על השני בהולנד", אמר הפוליטיקאי יופ אטסמה, שתמך בהצעה לקידום הפרויקט בפרלמנט. "אנחנו רעבים לאדמה. דרוש שטח עצום לבנייה".
המצדדים בתוכנית טוענים שהיא תעניק לחברות הולנדיות הזדמנות להפגין את כישוריהן בתחום המים, שהדרישה לו עולה בשנים האחרונות עקב ההתחממות הגלובלית. המתנגדים, לעומת זאת, אומרים שהתוכנית תהיה יקרה מדי ותפגע במערכות אקולוגיות עדינות.
אטסמה הוסיף שמחירי הקרקע העולים מסכנים את מעמדה של הולנד כיצואנית השלישית בעולם של תוצרת חקלאית. השווי הכלכלי של אי בגודל של מיליון דונם יכול להגיע ל 10 מיליארד אירו - ללא ספק תמורה המצדיקה את מימון הפרוייקט.
האם האי יצדיק את עלותו? (עיבוד ממוחשב: רויטרס)
"להולנד יש ידע רב בכל הקשור למים. היא מייצאת את הידע, אך חסרה לה החדשנות. יש צורך בניסויים רבים בנושא אנרגיות חלופיות, גאות ורוחות", אמרה מריה הנמן, מהתכנית ההולנדית לחדשנות. להולנד יש היסטוריה ארוכה של פיתוח טכנולוגיות חדשניות שנועדו לסייע לה לשמור על אדמותיה מפני הים הגואה והשטפונות. סקר שנערך באוקטובר האחרון הראה כי ההולנדים חוששים מהצפות יותר מאשר מטרור, ומקווים שהמומחיות ההולנדית והטכנולוגיות המתקדמות יצליחו לשמור על הולנד יבשה.
ארה"ב ביקשה סיוע מהולנד לאחר השיטפונות שהחריבו את ניו אורלינס ב-2005, וחברות הולנדיות לוקחות חלק מרכזי בפרוייקטים רבים ברחבי העולם. חברת Boskalis ההולנדית סייעה בפיתוח האי עבור נמל התעופה בהונג-קונג, כמו גם בבניית פרויקט "Wave" בעומאן - אתר נופש לחופי המדינה. האי של דובאי, שצורתו עץ דקל, הוקם על ידי החברה הולנדית "ואן אורד" שהשתמשה ב-100 מיליון מטרים מעוקבים של חול.
טכנולוגיה הולנדית בפעולה (צילומים: רויטרס)
"אני גר בגובה נמוך מפני הים, ומעולם לא נרטבתי בביתי. ניתן לעשות כל כך הרבה בתחום הזה של ניהול מים", אמר אטסמה. הולנד היא אחת המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, עם 16 מיליון אנשים החיים בצפיפות של 485 בני אדם לקמ"ר. רבע משטחה של המדינה נמצא מתחת לגובה פני הים.
המפלס יעלה ב-85 ס"מ במאה שנה
המתיישבים המוקדמים ביותר בהולנד בנו את בתיהם על גבעות כדי להגן על עצמם משיטפונות כתוצאה מעליית מפלס הנהרות. במשך השנים הוקמו טחנות רוח על מנת לסייע בשאיבת מים מהאזורים הנמוכים. בשנת 1932 נבנה סכר ענק שהביא לייבוש של 1,650 קמ"ר של קרקע, וב-1953, בעקבות שיטפונות שהביא למותם של 1,800 בני אדם, החלו ההולנדים בפרוייקט ענק של הקמת סכרים ומחסומים. המדענים מצפים שמפלס הים לאורך החוף ההולנדי יעלה ב-85 ס"מ במאה השנים הבאות, מה שעלול להביא להצפתם של נהרות רבים במדינה."צורות משונות כמו צבעוני, כפכפים הולנדיים וטחנות רוח הן דרכים טובות להצתת הדיון בנושא, אבל לא צריך להתייחס אליהן כאל אפשרויות ממשיות", אמר ברט גרוטויזן, דובר חברת "ואן אורד" שאחראית על הפרויקט בדובאי.
ומה יהיה על בעלי החיים?
אולם, בעוד במפרץ של דובאי הגלים מגיעים לגובה של 2 מטרים, הים הצפוני סוער הרבה יותר, עם גלים המגיעים לגובה של עשרה מטרים. "ההגנה מהים צריכה להיות חזקה יותר מאשר בדובאי, כך שהעלויות של אי כזה בהולנד צפויות להיות גבוהות יותר", הוסיף גרוטויזן. לדעתו, אפשרות ריאלית יותר היא הרחבת החופים ההולנדים לתוך הים, או העברת נמל התעופה הראשי לאי חדש. סוגיית העברת הנמל לאי כבר עלתה בעבר, לאחר שמטוס מטען של אל על התרסק לתוך אחד הבניינים באמסטרדם.
"עמותת הים הצפוני", ארגון סביבתי עצמאי, מזהיר מכך שבניית אי מלאכותי עלולה לשבש את הדייג ואת נדידת הציפורים. "אי אפשר לעשות מה שרוצים עם הים הצפוני. איזור החוף הוא אחד האזורים הפוריים ביותר בעולם. אי כזה יגרום נזק רב לבעלי החיים", אמרה מייסדת העמותה, ליסה ואן דר ווין. לדבריה, בהתחשב במפלס הים העולה, הגיוני הרבה יותר להשקיע כספים בשיפור הסכרים והגנה על הקרקע הקיימת, מאשר להשקיע באי מלאכותי.
