שתף קטע נבחר

האידיאליסט - לוני הרציקוביץ' סוגר קדנציה במכבי ת"א

הוא הגיע ב-1995 עם שאיפות לשנות את פני הכדורגל הישראלי, אבל השבוע אמור הבעלים של הצהובים להיפרד מחובבי הספורט בארץ אחרי 12 שנה. מה נזכור ממנו? לא בטוח שדברים טובים

בתחילת 1995/6 נכנס בשערי קריית שלום אדם לא מוכר, שמיד הותיר רושם חיובי, אחד כזה שכולם נוטים לכנות כ'נעים הליכות'. הוא טען שהוא אוהד מכבי תל אביב מלידה, הוא התחיל להקריח, הוא עשה רושם של איש נחמד עם שפע של כוונות טובות. מאז עברו 12 שנה ואין כמעט מישהו בישראל שאינו מכיר את לוני הרציקוביץ'.

 

האיש, שירש את אימריית ישפאר המשפחתית, החליט לנצל את הפריחה הגלובאלית של חברת סוני ובמהלך השנים השקיע עשרות מיליוני שקלים במכבי תל אביב. על הדרך הוא פתח חברות הייטק שונות כמו נטקום וארטנט, אבל תמיד היה מוכר כבוס החייכן מקריית שלום.

 

צילום: ג'רמי פלדמן

 

"יש הרבה מחלות בכדורגל הישראלי", היא אחת הקלישאות הרגילות שהורגלנו לשמוע ממנו. "צריך תרבות ניהול חדשה במחוזותינו" היא עוד קלישאת לוני קלאסית, כמו גם "ספורט הוא בבסיסו בידור וכך צריך לשווק אותו". הבעיה היא שמר הרציקוביץ' לא הפנים ולא התאים את עצמו לביצת הכדורגל המקומית.

 

1996: להתראות קשטן, שלום גרנט

אחרי עונת הדאבל ב-1995/6, רכש הרציקוביץ' את מכבי ת"א באופן בלעדי מידי קבוצת 'מופת' שניהלה אותה במשך שנה אחת בלבד (כללה בין היתר את רפי עגיב, דייויד פדרמן, משה פלד, מאיר שמיר וגם את הרציקוביץ' עצמו). המהלך הראשון שלו התגלה ברבות השנים כטעות הראשונה והגדולה ביותר שהוא אולי ביצע במכבי ת"א - זו שלמעשה התוותה את הדרך לשנים הבאות.


דרור קשטן. הפרידה ממנו - הטעות הראשונה של לוני (צילום: אלי אלגרט)

 

הרציקוביץ' שמע לעצת מכריו ודווקא אחרי עונה ענקית מבחינת כדורגל וגם מבחינת צורת המשחק של הצהובים, החליט כי דרור קשטן אינו מתאים לו. אברהם גרנט, שהביא אליפות עונה קודם לכן ואימן לשנה אחת בהפועל חיפה של רובי שפירא, חזר לקרית שלום. קשטן זכה בפיצוי נכבד, אבל מעולם לא שכח איך הרציקוביץ' דרך לו על הכבוד.
'הניהול האחר' של לוני הרציקוביץ'
פיטורי קשטן החזרת נמני
סילוק שמעון קורק מינוי קאנן כמאמן
מנוי אלי דריקס למנכ"ל מו"מ עם רכיב וטאפי
פרשת האפדרין סיכום מכירה לחבאבו
סילוק נמני המלחמה בלוזונים
המלחמה בחולצות השחורות שותפות עם מאנה

 

1997-2000: פרשת האפדרין

העונות של גרנט, כיום המנג'ר הכל יכול של צ'לסי, התאפיינו בנסיונות שונים ומשונים של בניית קבוצה חדשה וצעירה סביב כוכב אחד - אבי נמני. הבעיה היא שבאותם זמנים החזיק סוכן שחקנים מסתורי בשם קרלוס גרסיה, בכרטיס השחקן של נמני (הידוע בכינויו 'המשיח'). במשך שנים השם גרסיה הסתובב במדורי הספורט של העיתונים ואף אחד לא ידע כמה כסף הכניס לחשבונו אותו נמני על חשבונו של הרציקוביץ', על כל מני עסקאות השאלה.

 

כל מה שלוני ידע, זה שהקהל רוצה את נמני והקהל חייב לקבל אותו. בין הבלחות קצרות בדרבי קאונטי ואתלטיקו מדריד, הגיעו מבחנים שונים בקבוצות נוספות שהקפיצו לנמני את המשכורת. למעשה, משכורת העתק שהרוויח 'המשיח' באותם ימים, מנעה מהקבוצה להתחזק באופן משמעותי וכך סיים גרנט ארבע שנים עם גביע טוטו אחד.


כל מה שלוני ידע: שהקהל רוצה את נמני (צילום: ראובן שוורץ)

 

בין לבין גם ניסה הרציקוביץ' את מודל השיווק האמריקאי, כשבסוף שנות ה-90' איפשר לאוהדים לשלם על מיני-מנוי לפי הצלחת הקבוצה או על מיני-מנוי שכלל את המפגשים מול ארבע הקבוצות הגדולות (הפועל ת"א, מכבי חיפה, בית"ר ירושלים ו... הפועל פ"ת).

 

עונת השיא של גרנט ב-1998/9 הסתיימה בסגנות, אך הוכתמה ב'פרשת האפדרין'. הרציקוביץ' אמנם נוקה מאשמה, אך אותו חומר אסור פגע במונטין שלו, ושל מאמן הכושר גיא עזורי וכדורגלן הקבוצה כפיר אדרי ושלח את הצהובים להתחיל את העונה הבאה במינוס 4 נקודות. בקיץ 2000 החליט לוני שנמאס לו והחתים מאמן חדש שיזרים אדרנלין חדש בקבוצה - שלמה שרף, שבדיוק סיים את הקדנציה ה-200 שלו בנבחרת ישראל.


שלמה שרף. גם הוא נסע ברכבת הצהובה של לוני (צילום: יונתן האורסטוק)

 

תחילת המילניום: השחקן או המאמן?

תחת שלמה שרף נבנתה קבוצה מצויינת, כשטל בנין חזר ארצה משנות גלות ארוכות בברשיה האיטלקית. שרף התחיל את הקדנציה שלו עם ניצחון ותיקו, אך לא ממש הבין מדוע אבי נמני זוכה למעמד רם כל כך. הוא פנה ללוני ואמר לו: 'זה או אני או אבי'. לוני לא חשב פעמיים, לפני שהעדיף לבחור בשחקן על פני המאמן.

ההישגים של לוני הרציקוביץ' במכבי ת"א
אליפויות: 1
גביע המדינה: 3
גביע הטוטו: 1
הופעות בצ'מפיונס: 1

 

כמה שנים מאוחר יותר, הוא למד מאותה טעות והחליט אחרת, אבל לכך נגיע בהמשך. ניר לוין נחת בקרית שלום, ביחד עם עיסקת טרייד שהביאה מאשדוד את ברוך דגו המוכשר והצעיר (תמורת אדרי, לירון בסיס ולא מעט כסף) ובסך הכל עמד בציפיות. הקבוצה אמנם לא רצה לאליפות, אך הציגה כדורגל יפה לפרקים וזכתה בשני גביעים. את השדרוג הנדרש הביא דווקא ניר קלינגר, שהגיע למועדון על מנת לחסוך בהוצאות ולשלב צעירים.


הרציקוביץ' וקלינגר בטירוף. האליפות היחדיה בקדנציה (צילום: ראובן שוורץ)

 

בלי תכנון מוקדם, הצליח קלינגר לשבור את הנאחס. הוא נהנה מדור מוכשר ומבלם ענק בדמותו של טל בן חיים, בדרכו לשבור סופסוף את 'קללת קשטן' ולזכות באליפות היחידה של הרציקוביץ' במכבי ת"א. על הדרך גם הוא הספיק להסתכסך עם נמני, אך קיבל ממנו פיניש אדיר שהבטיח את התואר כששחקן העונה דגו נפצע.

 

2004-2005: החולצות השחורות

בנין התגלה בסך הכל כשחקן רכש מוצלח, אחרי שכל שבכל שלוש שנותיו במכבי ת"א, זכה המועדון בתואר גדול. אבל הסטטיסטיקה הזו לא עזרה לו לצאת מקרית שלום עם יותר מדי כבוד. בתחילת עונת 2003/4 הוא נבעט החוצה מהקבוצה, בעיקר כדי שזריקתו של אבי נמני תעבור בשלום. כל זאת על רקע ה'מחנאות' המפורסמת שהפריעה לקלינגר לעבוד.


מכבי ת"א בצ'מפיונס. מרגעי השיא בעידן הרציקוביץ' (צילום: איי פי)

 

האוהדים לא בלעו את הפתיון ויצאו להפגין במשך שנתיים עם חולצות שחורות. 'המשיח' שיחק בבית"ר ירושלים ולמשחקי מכבי ת"א בקושי הגיעו אוהדים. לוני התקומם ואמר לא פעם: "אין להם זכות למחות כי הם לא שמים כסף". למזלו, הקבוצה העפילה איכשהו לליגת האלופות, כך שההפסדים התקזזו עם ההכנסות מהישג השיא של עידן הרציקוביץ'.

הקדנציה של לוני
פיצויים וחובות שוחררו כמעט בחינם
דרור קשטן דדי בן דיין
שלמה שרף בן לוז
צפרירים חולון (פרשת ניר לוין) גיא צרפתי
אבי נמני טל בנין
טל בנין טל בן חיים
  ראובן עובד
  ברוך דגו
  אבי סטרול
  ברונו הייס
  ג'ון פנטסיל

 

2005-2007: עגלקטיקוס

השנים האחרונות המאיסו סופית את הרציקוביץ' על האוהדים. נכון, אבי נמני חזר, אבל הקבוצה לא הפסיקה לייצר כותרות שליליות. לצד נמני בקיץ 2005 הוחתמו גם אייל ברקוביץ' וג'ובאני רוסו בקבוצת שקיבלה כינוי מטעה מהתקשורת הישראלית - הגלאקטיקוס. ברקו הצהיר על דאבל, יותר מעשרת אלפים אוהדים רכשו מנויים ובסוף הכל התפוצץ להרציקוביץ' בפנים. הוא שוב הקשיב לאחרים ונפל.


רוסו וברקוביץ'. עידן העגלקטיקוס נגמר בבכי (צילום: אלי אלגרט)

 

צעירים כמו דגו וראובן עובד, כולל זרים כמו ברונו הייס וג'ון פנטסיל, עזבו ללא תמורה ממשית. הגלאקטיקוס הפכו לעגלקטיקוס, קלינגר התפוטר, טון קאנן הליצן הגיע ואפילו הפועל עכו חגגה על חשבון הצהובים. אלי כהן אמנם הצליח לייצב חלקית את המערכת בשנה שעברה, אך הכותרות השליליות פשוט לא הירפו כשאחת זכורה במיוחד קשורה לאחד פיליפ חבאבו.

 

פעם בגלל החוזה הכפול של איבן ראזיץ' ופעם בשל הרוכש התורן.

 אריה מליניאק מ'ידיעות אחרונות' הוא מאלה שטוענים ש"לא יעזור כלום. בסופו של דבר לוני לא רוצה ואף פעם לא רצה למכור את מכבי". מצד שני, איך תסבירו את התקרבותו לחבאבו.

 

אז איך מסכמים 12 שנים במועדון שנחשב למפואר ביותר בישראל? אם תשאלו את עמוס לוזון התשובה ברורה: "לוני לקח אימפריה והפך אותה לזבל. הוא אדם מגעיל שיכול לצחצח לי את הסוליה של הנעל". לוני עצמו, עדין כהרגלו, סיכם לא מזמן את התקופה בדרכו האופיינית: "זהו, נגמר פרק יפה ומרתק". נתגעגע?

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ראובן שוורץ
לוני הרציקוביץ'
צילום: ראובן שוורץ
מומלצים