"עלות העיכוב ביישוב המפונים - מיליארד שקל"

העיכוב בפיתרון בעיית מפוני גוש קטיף עלה עד כה למדינה כמיליארד שקלים, כל עיכוב נוסף יעלה למדינה כ-140 מיליון שקל בשנה - כך קובע מחקר חדש שנערך במשרד סדן-לובנטל, באמצעות מנכ"ל משרד האוצר לשעבר פרופ' עזרא סדן, והמשנה לנגיד בנק ישראל לשעבר פרופ' יקיר פלסנר. המחקר יוצג בצהריים (יום ג') לשדולת הח"כים למען תושבי גוש קטיף, שיתכנסו לדיון דחוף בעניין המפונים.

28 חודשים אחרי יישום תוכנית ההתנתקות, ועדיין 85 אחוז מהמשפחות שפונו נמצאות במגורים זמניים. נציגי ועד מתיישבי גוש קטיף יציגו בפני חברי השדולה דו"ח עדכני המתאר את מצב המפונים בכמה תחומים, בהם: מגורים, יישובי קבע, תעסוקה, חקלאות, פיצויים, חינוך, רווחה ונוער.

עוד טוענים כותבי המחקר כי המדינה העדיפה את המדיניות ה"קמצנית" שהובילה העתקה של קהילות על פני קליטה אישית - דבר שיצר אבטלה גואה מחד גיסא ופגיעה קשה בפיתרון הדיור מאידך גיסא. החוקרים קובעים שטיפול נכון במפונים, שמשמעותו פיצויים נדיבים, היה מאפשר להם להקים את קהילותיהם באופן עצמאי וטוב מהאופן שבו המדינה עשתה זאת.

מממצאי המחקר עלה שהסחבת בפיתרון מצוקת הדיור עולה למדינה כ-615 מיליון שקל.

נתונים נוספים שיוצגו לחברי השדולה יהיו כי עתה ברור שאתרי הקרוואנים, שיועדו לשנתיים עד ארבע, ישמשו לתקופה ארוכה יותר - לפחות 6-8 שנים. מתוך 25 נקודות שאמורות היו לקום בהן יישובי קבע למפונים, רק בשתיים החלה הבנייה.  מתוך כ-3,500 מתושבי גוש קטיף שנמנים עם כוח העבודה, כ-1,260 עדיין מובטלים. רק 50 חקלאים (מתוך כ-400 משקים חקלאיים) קיבלו אדמות ורק חלק קטן חזרו לפעול ברמה של גידול ממש.