מה עושים כשהילדים רבים?

"הוא מציק לי", "הוא הרביץ לי קודם", "הוא לא נתן לי לשחק במחשב" – אלו הם רק חלק מן המשפטים שאנחנו שומעים מדי יום מילדינו הפרטיים, ממש כמו המשפטים ששומעות הגננות מהילדים בגן. יחסים בין ילדים בכלל ובין אחים בפרט הם מורכבים ועדינים ביותר, ואנחנו, ההורים, נותרים פעמים רבות חסרי אונים מול צורות ההתבטאות שלהם, בייחוד כשהם רבים.

להתערב או לא להתערב?

"ריבים בין אחים מתרחשים כל הזמן, וזו תופעה שכיחה מאוד אצל משפחות, תופעה טבעית אפילו", מרגיע פרופ' עמוס רולידר, מומחה בניתוח התנהגות וראש המכון לחקר ולמניעה של קשיי התנהגות ילדים בסביבות חינוכיות. פרופ' רולידר טוען כי יש בידי ההורים כוח לעשות שינוי ביחסים בין אחים וליצור משפחה רגועה יותר. "למנוע חיכוכים, חילוקי דעות או ריבים זה דבר שקשה מאוד לעשות. זו תופעה אופיינית שיכולה להיות מינורית ולהיפתר בין האחים עצמם, אך היא יכולה גם להפוך למעמסה ולטורח ולמנוע חיי משפחה תקינים".

"אני לא חושב שניתן להגיד 'אני לא מתערב, וזהו'", אומר פרופ' רולידר. "ההורים צריכים להתבונן בריב שמתרחש בין האחים ולקבל את ההחלטה אם להתערב או לא. אם ההורים מתבוננים ורואים שהריב לא מגיע לאלימות פיזית או למצב שבו אחד הילדים נפגע, אם הם רואים שיש דו שיח בין האחים, אם הם רואים שאחד האחים לקח משחק בכוח מאחיו, אך השני אינו מוותר ועושה זאת בצורה שאינה אלימה - הם צריכים לעמוד בצד ולא להתערב. אבל, אם אחד הילדים נפגע ואם מדובר על תופעה שחוזרת בשכיחות גבוהה, כל יום ואפילו פעמיים ביום, אם זה גורם לתסכול בלתי פוסק אצל הילדים, לעצב, לחרדה ולתחושות קשות, ההורה חייב להתערב".

איך מתערבים?

"אני אף פעם לא בטוחה אם אני צריכה להתערב או לא", אומרת ורד, אם לתאומים בני שש ולילדה בת שלוש. "אני תמיד מחכה לראות מה קורה בריב ורק אם אני רואה שהם ממשיכים עם המכות או המילים הלא יפות - אני מתערבת. אני מנסה להבין מי אמר מה למי כדי לקבוע כיצד עליי לנהוג. הבעיה היא שתמיד אני יוצאת בהרגשה שאחד הילדים קופח לאחר שקיבלתי את הצד של אחיו".

"כשההורה צופה בריב, הוא צריך לקבל החלטה באופן מיידי, האם או מתערב או לא. אסור לו לחכות ולתת לריב להתפתח. אם הוא רואה שאחד האחים מרים את הקול בגסות או פוגע באחיו, עליו להפסיק את הריב לאלתר. כשאני אומר להפסיק את הריב, אין לי כוונה למה שקורה לפעמים, כשההורה מתחיל לצעוק בעצמו. יש לעשות זאת בצורה שקטה אך תקיפה. מפנים את האח הפוגע לחדר שלו ולא מאפשרים לו להמשיך בריב".

"אם יש פגיעה קשה, צריך לעשות סנקציה, למשל לאסור עליו לראות במשך חצי שעה טלוויזיה, למרות שיש תוכנית שהוא אוהב".

"זו אכן אחת הטעויות הכי גדולות. אסור להורים לשמש כשופטים. אם מדובר בשני ילדים שפוגעים זה בזה, שניהם צריכים להסיק מסקנה ולקבל תגובה נאותה. פעמים רבות ישנו מצב שבו ההורים לא ראו את הריב, הם היו בעבודה או בחדר אחר, ואחד האחים בא לספר להם מה קרה. ההורה מנסה לנחש מה בדיוק התרחש. רצוי שההורה ידבר עם כל אחד מהילדים לחוד ולא ששניהם יעמדו מולו, כמו שקורה לפעמים, וידברו בשטף. אם ההורה בטוח במה שקרה, הוא צריך להגיב. אם הוא לא בטוח הוא צריך להגיד זאת לילדים ולא להתערב".

איך יוצרים אחוות אחים?

לכולנו יש אותו חלום, שהילדים שלנו יפתחו מערכת יחסים אוהבת ביניהם. אבל החלום הזה לא תמיד מתגשם.

האם יש דרך שבה אנחנו יכולים לעזור לילדינו לפתח מערכת יחסים נכונה ביניהם?

"הדרך היא ללמד אותם לשחק ביחד. הם צריכים ללמוד כיצד להפסיד בכבוד בלי לריב. בנוסף צריך לתת להם לסייע זה לזה, לחוש אחריות אחד כלפי השני. דרך נוספת היא לחזק את הפעילויות המשותפות שלהם. אם הם יעשו את כל אלו, וההורים לא יאפשרו את ההתנכלות והריבים זה כלפי זה, הם יפתחו מערכת יחסים טובה".

במשפחות רבות נהוג, אחרי הריב, לדרוש מהאחים לבקש סליחה אחד מהשני, להתחבק או לתת נשיקה. מה דעתך על כך?

"אין שום ערך לבקשת הסליחה. זה מאוד קל להגיד את המילה סליחה. לעומת זאת, אם ילד לא רואה טלוויזיה בגלל מה שהוא עשה לאחיו, זהו מסר מאוד ברור שבמשפחה שלנו לא מקבלים התנהגות כזו".

אחים צריכים ללמוד לשחק זה עם זה (צילום: index open)

איך מונעים ריבים בין אחים?

"ניתן למנוע ריבים על ידי פעולות מקדימות", אומר פרופ' רולידר. "על ההורה לשבת עם הילדים ולהגדיר ציפיות בצורה ברורה: איך הילדים אמורים לשחק ביחד, לחיות ביחד. בנוסף צריך להחליט על סדר יום שבו ניתנת התייחסות לכך שיש פעולות ששניהם רוצים לעשות, כמו משחק במחשב או במשחק קופסה, צפייה בטלוויזיה או פעולות אחרות שמובילות פעמים רבות לריבים. בסדר היום יהיה תכנון מדויק מתי תורו של מי, וכך נמנעים חלק גדול מהחיכוכים.

עשה ואל תעשה

פרופ' רולידר מעניק כללים למניעה ולטיפול בריבים בין אחים:

• קביעת סדר יום ברור לכל אחד מהילדים במשפחה

• הגדרת ציפיות ברורה לפעילות

• הגדרת ציפיות להתנהגות

• הגדרת טריטוריה לכל אחד מהילדים

• משחקי תפקידים ללמידת האופן הנאות לענות או לפנות לאח תוך חיזוק נלהב של פנייה נימוסית

• חיזוק שיתוף פעולה ומשחק יפה

תגובה חינוכית יעילה

• לצפות, להסתכל אך לא להתערב, כל עוד אין אלימות מילולית ופיזית

• כשמתערבים חשוב להקפיד על קרבה פיזית, הערה אסרטיבית קצרה וברורה, תביעה למשחק או לוויכוח נאות

• החזרה לשיתוף פעולה ומשחק

• אם לא עוזר: פסק זמן ובסיומו החזרה למצב המשחק

"אני נגד תקנון כתוב. הגדרת ציפיות היא דבר חשוב, אך צריך לעשות אותה בשיחה. ההורה צריך פעם בשבוע, אפילו פעם ביום, להגדיר מה הן הציפיות שלו. אני לא הייתי כותב תקנון. זה פשוט לא יעיל".

ליאת רותם-מלמד היא אם לשלושה, בני שש וחצי, ארבע ושבעה חודשים.  

לכתבה הראשונה בסדרה "שבת אחים גם יחד?".