ספורטאי השנה, מועמד מספר 5: טום בריידי, מכל הסיבות הלא נכונות
ספורט הוא אולי ביטוי לרוח האנושית, אבל הקווטרבק מניו אינגלנד הוא רובוט רצחני, מחושב וקר רוח. אמיר בוגן על ספורטאי השנה שלו, שמלבד פליטת זרע בלתי רצויה, לא מסוגל לעשות טעויות
הספורט הוא חגיגה לרוח האנושית, התעלות האדם על המגבלות שכופים עליו חוקי הפיזיקה, חוקי המשחק והמתחרים שמולו. ואם אלו הם אכן הקריטוריונים, הרי שספורטאי השנה אמור ברט פארב - נציג מופת לבני האנוש. אדם שהתגבר על האתגרים שהציב בפניו הטבע, אפילו על גופו שלו. גיבור אמריקני אמיתי.
בגיל 38 הקווטרבק הנערץ מגרין ביי, השאיר מאחוריו אינספור טרגדיות שחווה בחייו האישיים ונתן את אחת העונות הטובות בקריירה המפוארת שלו עם לא פחות מחמישה שיאים שקבע. כך החזיר את הפאקרס ואת עצמו לאליטה של ליגת ה-NFL. עם רצף חסר תקדים של 252 משחקים ללא העדרויות, "איש הברזל" יוכל לזכות בתואר גם בעונה הבאה.
ברט פארב. גיבור אמריקני על שער 'ספורטס אילוסטרייטד' (איי.פי)
פארב כבר זכה בתואר היוקרתי - איש השנה של מגזין 'ספורטס-אילוסטרייטד'. בצדק...ובכל זאת, ספורטאי השנה שלי הוא טום בריידי וזאת מכל הטעמים ההפוכים. אני נאלץ לבחור בקווטרבק השנוא עליי מניו אינגלנד - זה לא בן אדם, זה רובוט. מבחוץ הוא בחור נאה, כמו פארב, או האריסון פורד בסרט 'בלייד-ראנר'. מבפנים הוא קילר מחושב וקר רוח - 'בריידי-ראנר'. אנדרואיד עם שליחות קטלנית.
והשליחות הקטלנית של בריידי בן ה-30 היא להוביל את הפטריוטס לאליפות רביעית במילניום האחרון. ולא נראה שיש מישהו מבין בני האנוש שיכול לעצור אותו. הפאטס ניצחו בכל 15 משחקיהם העונה וישארו מושלמים עד לסופה. רק המיאמי דולפינס של 1972 עשו זאת בעבר - הישג שעד כה נראה בלתי ניתן לשחזור.
טום בריידי. קווטרבק ביוני עם זרוע כירורגית מונחת לייזר (איי.פי)
אבל אנחנו פה לא בשביל הקבוצה, אלא בגלל בריידי, שהציג תפוקה חסרת תקדים לקווטרבק. בשבת הקרובה הוא ישבור את שיא הליגה למסירות טאצ'דאון לעונה. כרגע הוא מחזיק ב-48 כאלה (אחת פחות מהשיא של פייטון מאנינג) - 21 מהן הגיעו מכיוונו של רנדי מוס, שהפך מכוכב תשוש נפש לאחד הטובים בתפקידו אי פעם (שני רק לג'רי רייס האגדי בטאצ'דאונס לעונה). פתאום גם ווס וולקר, דונטה סטולוורת' ובן ווטסון הפכו לכוכבים - הרבה בזכות הקווטרבק שלהם.
אמנם פוטבול הוא הספורט הכי קבוצתי שיש, אבל הקווטרבק הוא השילוב הוא אותו תפקיד מיוחד בו מתמזגים יחדיו הקבוצה והשחקן הבודד ליישות אחת. אצל בריידי זה מגיע לכדי שלמות, לשביעות רצונו של המאמן ביל בליצ'ק - סבא ג'פטו של הנער המוצלח מקליפורניה. הוא יכול להפקיד בשקט את הקבוצה בידי בריידי - הידיים הכי בטוחות בליגה.
בליצ'ק מפקיד הקבוצה בידיים ובראש של בריידי (איי.פי)
אבל לא הפלוסים הרבים של בריידי הביאו אותי לבחור בו, אלא העדר המינוסים. הוא פשוט חף מטעויות. הוא יותר מדי נטול פגמים, יותר מדי מוצלח, הוא אפילו יותר מדי נחמד. כנראה שהוא אינו בן אדם. סיפרו לי שאין בעולם אנשים מושלמים.
הנתונים הסטטיסטיים מדהימים, אבל גם הם לא משקפים את גדולת בריידי, שעושה כל מהלך לכל כך קל, הכל מדויק, מתוזמן ועובד כמו שצריך. רובוט. הוא אמנם לא איש של מהלכים גדולים והוא אינו מרגש כמו פארב, ג'ון אלוויי וג'ו מונטנה, אבל הוא לא צריך להיות כזה.
הוא שובר אותך מוקדם, אין צורך בקאמבק הירואי בדקות בסיום. כמו עינוי סיני, הוא בא במנות קטנות. כמו דיקור סיני, הוא יודע בדיוק איפה לפגוע עם המחט שלו. כך יכולה להעיד אפילו חברתו לשעבר בריג'יט מוינהן, שנכנסה להריון כחודש לפני פרידתם. משהו שהרגיז מאוד את בת זוגו הנוכחית הסופר-מודל ג'יזל בונדשן. נו...אז אולי הוא בכל זאת מסוגל לטעות.
