שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    תופעה: מקבלים תרופות - ולא מסיימים את הטיפול

    חולת גלאוקומה איבדה את ראייתה בעין אחת משום שלא הקפידה על לקיחה יומיומית של טיפות העיניים שנרשמו לה. אישה אחרת, שסבלה מדלקת כבד, שילמה על השכחה הזאת בחייה. והן לא לבד: הרופאים מתוסכלים נוכח התופעה של חולים שלא מקפידים על נטילת תרופות עד הסוף, כולל אנטיביוטיקה. למה זה מסוכן, ומה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב

    ג‭,(60) '‬ חולת גלאקומה, איבדה את הראייה בעין אחת. העין השנייה שלה ניצלה רק הודות לניתוח מסובך. קשה להאמין, אבל כל זה קרה לה רק מפני שלא הקפידה על לקיחה יומיומית של טיפות העיניים שנרשמו לה. "מדובר באישה אינטליגנטית, אלא שפשוט לא היה לה זמן לעצמה‭,"‬ מתאר הרופא שלה, ד"ר שמעון קורץ, מנהל מרפאת גלאוקומה במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב‭,(‬ את הפרופיל המוכר: אישה עובדת במשרה בכירה, עסוקה בקריירה, במשפחה, בבית. "בכל ביקור הייתי מגלה אצלה לחצים תוך עיניים גבוהים יותר בהשוואה לביקור הקודם. גערתי בה שוב ושוב שהיא חייבת להתמיד ולהקפיד על לקיחה יומיומית של טיפות העיניים, אבל לא היה עם מי לדבר‭,"‬ הוא אומר.

     

    סקר שערך מכון שריד שירותי מחקר והדרכה‬ מגלה נתונים מדאיגים בסוגיית נטילת תרופות בקרב ישראלים.

     

    ‭81%‬ מהישראלים ביקרו אצל רופא בשנה האחרונה, ולרובם המכריע גם נרשמה לפחות תרופה אחת במהלך הביקור. אבל שליש מהישראלים לא השלימו את לקיחת התרופה כנדרש. חלק בכלל לא קנו אותה, חלק קנו אבל כלל לא נטלו אותה. והרוב התחילו את הטיפול והפסיקו אותו לפני הזמן.


    המודעות לנטילת תרופות גבוהה, ההתמדה נמוכה (צילום: אינדקס אופן)

     

    השיעור הגבוה של מי שלא נוטלים תרופה עומד בסתירה מוחלטת למודעות – ההצהרתית, לפחות – בדבר חשיבות ההתמדה בלקיחת תרופות מרשם.

     

    כשנשאלו הנסקרים עד כמה חשוב לדעתם לקחת את הטיפול התרופתי במלואו, כפי שנרשם על ידי הרופא, ציינו ‭87%‬ שחשוב במידה רבה או רבה מאוד לקחת את הטיפול התרופתי במלואו. רק ‭5%‬ טוענים שזה לא חשוב או כמעט לא חשוב. ‭47% ‬ מבין אלה שלא מילאו אחרי הוראות המרשם במלואן סבורים שחשוב מאוד לעשות את זה. הסקר נערך בקרב 481 איש שמהווים מדגם מייצג של תושבי ישראל מעל גיל ‭.18‬

     

    גם ממחקרים דומים שנערכו בארה"ב עולים נתונים קשים. במחקר שנערך בארה"ב ובדק חולים שאיבדו את הראייה בעין אחת התברר שרק ‭58%‬ מהם הקפידו על לקיחת התרופה שלהם בצורה סדירה. "אני מכיר את השיטות של הפציינטים‭,"‬ אומר ד"ר קורץ. "יום לפני הביקור אצל הרופא הם שמים את הטיפות, אבל לא מספרים לו איך פסחו עליהן מאז הביקור הקודם‭." ‬

     

    גם ד"ר נתן לדרמן, מנהל מחלקה לרפואה בקהילה בקופת חולים מאוחדת ומומחה למחלות פנימיות, מחלות כבד ודרכי עיכול, זוכר בתסכול ובצער מטופלת שלו, אישה בשנות ה־70 המוקדמות לחייה, שאי ההקפדה שלה על

     הטיפול התרופתי עלתה לה בחייה. "היא סבלה מדלקת כבד כרונית על רקע זיהום בווירוס הפטיטיס ‭.C‬ זו מחלה שנחשבה לחשוכת מרפא עד לפני עשר שנים‭,"‬ מסביר ד"ר לדרמן. "היום יש לה טיפול תרופתי משולב בזריקות אחת לשבוע וכדורים על בסיס יומיומי. למתמידים יש סיכוי טוב להחלים, אך לתרופות יש גם תופעות לוואי כמו שינוי במצב הרוח, נשירת שיער וחום. האלטרנטיבה היא לחלות בשחמת הכבד, להגיע לאי ספיקת כבד, ואז החולה ממתין להשתלה או למוות. החולה שלי, והיא לא היחידה, לא החזיקה מעמד בטיפול התרופתי והפסיקה אותו, למרות שהאלטרנטיבה הוסברה לה שוב ושוב. בתפקודי הכבד שלה חלה הידרדרות הדרגתית, היא נכנסה לקומה ונפטרה בעת ההמתנה להשתלה, כי לא נמצא לה תורם‭." ‬

     

    לא מרגישים חולים

    ארון התרופות בבית הישראלי המצוי נחשב אולי לאחד הדחוסים בעולם, אבל מתברר שאפילו רכישת תרופות לא מבטיחה התמדה בנטילתן. על פי הסקר שערך מכון שריד עבור 'ידיעות אחרונות' ‭33%‬ מהחולים לא נוטלים את התרופות שרושם להם הרופא. זה קורה גם עם אנטיביוטיקה, וגם אצל חולים במחלות כרוניות – אפילו במחלות סופניות, בהן סרטן.

     

    מחקר שנערך בארה"ב חישב שעלות הנזק העולמי של אי התמדה בלקיחת תרופות מגיעה ל־177 מיליארד דולר לשנה. העלות הזו כוללת הן את הסיבוכים

     שנגרמים למזלזלים בתרופות והן תוצאות עקיפות כמו אובדן ימי עבודה. מחקר

     שפירסמה לאחרונה הרשות הלאומית למידע וחינוך חולים בארה"ב חשף שרק כמחצית מהחולים בארה"ב לוקחים את תרופותיהם בדיוק כפי שרשם להם הרופא. ככל שהחולה לוקח תרופה זמן ממושך יותר, כך יש סיכוי גדול יותר שיתחיל 'לדלג‭.'‬

     

    מחקר אחר, שהתפרסם לאחרונה בביטאון הרפואי האמריקאי ‭,'Archives of Internal Medicine'‬ העלה שהסיכוי ללקות בהתקף לב, בשיתוק מוחין ובסיבוכים אחרים בכלי הדם הוכפל ויותר בקרב חולים שדילגו על תרופותיהם בהשוואה למי שהקפידו.

     

    "התופעה מוכרת. חולים במחלות כרוניות כמו יתר לחץ דם, סוכרת או כולסטרול גבוה לא מרגישים חולים. הם חושבים שהרופא 'מבלבל להם במוח' ומתקשים להפנים שהטיפול חשוב למניעת סיבוכים ובעיות עתידיות‭,"‬ מסביר ד"ר יעקב בראייר, מומחה לרפואה פנימית ורופא משפחה במחוז הדרום של שירותי בריאות כללית.

     

    "אנחנו הרופאים רושמים תרופות על סמך ממצאי מחקרים, אבל אפילו במחקרים הרפואיים עצמם אי אפשר להגיע לשיתוף פעולה של כל הנחקרים לגבי לקיחת התרופות‭,"‬ מציין ד"ר דוד זלצר, מ"מ ראש מחלקה פנימית ד'

     באיכילוב. "לחולים כרוניים קשה להתמיד במשטר של לקיחת תרופות יומיומית. זה נכון במיוחד כשמדובר בקשישים שלעיתים צריכים לקחת עשר תרופות שונות מדי יום בזמנים שונים. אצל צעירים שלקו במחלות כרוניות הבעיה אחרת – הם לא מוכנים להשלים עם העובדה שהם חולים. בחור בן ‭,30‬ שהרופא רושם לו תרופה להורדת לחץ דם, חושש שעצם לקיחת התרופה מסמנת אותו כחולה. הוא מפחד גם שהתרופות יפגעו בתפקוד המיני שלו. וחשוב גם לזכור שלפעמים פשוט שוכחים". ‬

     

    יוצרים חיידקים עמידים

    התופעה נפוצה לא פחות גם בקרב מי שחלו במחלות חורף וקיבלו מרשם לאנטיביוטיקה. "זהו המאבק המתמיד שלי‭,"‬ אומר בתסכול רפי פרחי, רוקח בכיר ברשת סופרפארם. פרחי מתאר תסריט אופייני: "הלכת לרופא כי היה לך כאב גרון או כאבי בטן בלתי מוסברים. הרופא החליט שעליך לקבל אנטיביוטיקה. לקחת יומיים, ישבת עם החבר'ה בסלון, וכולם אומרים לך: עזוב אותך מתרופות, הכל כבר עבר. אז אולי הסימפטומים של המחלה חלפו, אבל מה שאתה והחברים שלך לא יודעים הוא שעדיין נשארה לך כמות קטנה של חיידקים, בדרך כלל חיידקים אלימים ממשפחת הסטרפטוקוקוס המפחידה.

     

    "המטופלים לא יודעים שהאנטיביוטיקה הורגת קודם כל את החיידקים החלשים, את אלה שלא פיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. אם מפסיקים לקחת את התרופה לפני הזמן, נותרים דווקא החיידקים העמידים, אלה שקשה יותר להילחם נגדם.

     אלה גם מסוגלים להעביר את העמידות לחיידקים אחרים בתוך גופו של אותו אדם או מאדם לאדם. וכך מתפשטות המחלות העמידות לאנטיביוטיקה‭." ‬

     

    ד"ר לדרמן מודה שחלק בלתי מבוטל מהאחריות לתופעה מונח לפתחם של הרופאים בגלל "קשיים בתקשורת בין חולים לרופאים שנובעים בחלקם מהמפגשים הקצרים ביניהם‭."‬ ומסכים איתו ד"ר בראייר: "בביקורים שנמשכים שבע דקות בממוצע לא מספיקים להסביר את חשיבות התרופות‭."‬

     

    "הרפואה לא ערוכה היום לטפל בנושא של מה קורה לחולים אחרי שהם עוזבים את משרדו של הרופא‭,"‬ טוען הפסיכולוג האמריקאי אלן כריסטנסן מאוניברסיטת אייווה, שחקר את תופעת 'התרופות הבלתי נלקחות‭.'‬

     

    לשפר את התקשורת

    אחת הדרכים החשובות להבטחת לקיחת התרופה היא לוודא שהמטופל מבין לשם מה היא ניתנה לו. גם כאן, הכל מתחיל בתקשורת טובה עם הרופא. מחקר שנערך בארה"ב העלה ש־‭46%‬ מהנשאלים, בלי קשר להשכלתם, לא מבינים את ההנחיות בדבר לקיחת התרופות.

     

    אז מה עושים? הרופאים והרוקחים שאיתם שוחחנו טוענים שהם משקיעים זמן רב ככל האפשר, בנסיבות הלוחצות של התנהלותם היומית, במתן הסברים לחולים בדבר חשיבות הרצף וההקפדה על נטילת התרופות לפי ההמלצות. "אין ספק ששיפור התקשורת בין הרופאים לחולים יעשה נפלאות‭,"‬ משוכנע כריסטנסן‭" ,‬אבל אין ספק שהאחריות לשיפור התקשורת מוטלת גם על כתפיו של החולה: לא להתבייש לשאול. לא לברוח מאחריות". ‬

     

    גם התביעות הרפואיות יעשו את שלהן. חולה שהסתבך יתבע את הרופא או את קופת החולים בטענה שהסיבוך נגרם מכיוון שהפסיק לקחת את התרופה, שכן לא הוזהר מספיק בדבר הסיכונים שכרוכים בהפסקה כזו. ד"ר בראייר מספר על

     התראה שקיבל לאחרונה, כמו רופאים אחרים, להקפיד במיוחד על פירוט גורמי הסיכון ועל תיעודם ברשומה הרפואית, במיוחד כשמדובר במתן תרופה לחולים עם גורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת ומחלות לב.

     

    במקביל, חברות התרופות, שמודעות לבעיה, מפתחות כל הזמן תרופות ארוכות טווח, כשנקודת המוצא היא: אם אתם צריכים לקחת תרופה פעם בשבוע ולא אחת ליום – תישברו פחות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שליש מהישראלים לא השלימו את לקיחת התרופה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים